תוספתא

[זהר ח"א, סב ע"א] [p. 598] תוספתא. קטורי רמאי, קסטורי דקוסטרי. אנן פתיחן עיינין, פתיחן אודנין. קל, קלא מן קליא, נחית מעילא לתתא, מתבר טורין וטנרין.

[p. 599] מאן אינון דחמאן ולא חמאן, אטימין אודנין, סתימין עיינין. לא חמאן, ולא שמעין, לא ידעין בסכלתנו חד דכללא בתרין בגווייהו, דחיין ליה לבר. אינון מתדבקן בין אינון תרי, חד אומנא דאומנא לא שריא בגווייהו . [סב ע"ב] לא אכתבו בספרי דוכרנייא, אתמחון מספרא דחיי, כד"א (תהלים סט:29) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו.

ווי לון כד יפקון מהאי עלמא, ווי לחיון. מאן יתבע לון. יתמסרון בידא דדומה, יתוקדון בנורא דדליק ולא יפקון מניה, בר בריש ירחי ושבתי, כד"א (ישעיה סו:23) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. לבתר כרוזא דבסטר צפון אכריז עלייהו ואמר (תהלים ט:18) ישובו רשעים לשאולה וגו'. כמה חבילי טריקין אתכנשו עלייהו. בארבע סטרין אשא מלהטא בגי בן הנם, תלת זמנין ביומא מתוקדן.

[p. 600] ולא עוד אלא בזמנא דישראל אתיבו בקול רם אמן יהא שמיה רבא מברך, קב"ה אתמלי רחמין וחייס על כלא. ורמיז למלאכא ממנא על תרעי דגיהנם, סמריאל שמיה. ותלת מפתחן בידיה, ופתח תלת תרעין דבסטר מדברא, וחמאן נהורא דהאי עלמא. אתא תננא דנורא וסתים אורחין. כדין תלת ממנן, דתחות ידיה תלת מגרופין, מנשבן בידייהו ואתיבו תננא לאתריה, ורווחין לון שעתא ופלגות שעתא, ולבתר תייבין לאשייהו. וכן בתלת זמנין ביומא ובכל זמנין דאמרי ישראל אמן יהא שמיה רבא מברך.

[p. 601] זכאין אינון צדיקיא דאורחיהון מנהרא בההוא עלמא לכל סטרין, כד"א (משלי ד:18) ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום.

[קז ע"ב] תוספתא.

קטורי רמאי. הורמני דבדורי. חכימין בסכלתנו יסתכלון למנדע.

[p. 602] בשעתא דרישא חוורא אתקין כרסייא ע"ג סמכין דאבנין דמרגליטן, בין אינון אבנין אית חד מרגליטא, שפירא בחיזו, יאה בריוא, קומטרא דקיטרא דמלהטא בשבעין גוונין. אינון גוונין מלהטן לכל סטר. אלין שבעין מתפרשאן מגו תלת גוונין.

[p. 603] אלין זיקין, בזיקין דנציצין לד' סטרי עלמא הכא את' זיקא תקיפא דסטר שמאלא דאתאחיד בשמים. אינון גוונין שבעין, דינא יתיבו וספרין פתיחו. מהכא נפקי גירין וסייפין ורומחין ואשא דקוזטרא. ואתאחיד אשא תקיפא דנפקא משמים ביה. וכד אתאחדו עלאין באלין דלתתא לית מאן דיכיל לאתבר רוגזא [קח ע"א] ודינא.

עיינין מלהטן כטיסין דנורא, נחית בהו לעלמא. ווי מאן דאערע ביה חגיר חרצין, איהו חרבא שננא בידיה. לא חייש על טב ועל ביש, דהא פיתקא דאנון שבעין ברשו דאתאחיד ההוא סטרא דשמים. נחית, בידא שמאלא, בכמה דינין אתהפך, בכמה גוונין הפוך בכל יומא. איהו אקרי כרום זלות דמתקנא לגבי בני אדם. כל גוונין דכלי זעמו דקב"ה ביה אתחזיין, ואנון יתבין ברומא דעלמא.

[p. 604] ובני נשא בסכלותא דלהון לא משגחי בהון. גפרית ואש, התוכא דמיא ואשא דמתהתכי מן שמיא אתאחדו דא בדא ונחת על סדום. ווי לחייביא דלא משגיחין ביקרא דמאריהון.

 

עשרה שמהן גליפן בהורמנותא דמלכא. עשר אינון וסלקין לחושבן סגי. ע גוונן מלהטי בכל סטר, נפקי מגו שבעין שמהן. דאגליף רזא דע' שמהן דמלאכייא דאינון ברזא דשמים, ואינון מיכאל גבריאל רפאל נוריאל "קדומיאל "צדקיאל "מלכיאל "פדאל "תומיאל "חסדיאל "צוריאל "רזיאל יופיאל "סטטוריה "גזריאל "ודריאל "קמואל "חזקיאל "רהטיאל "קדשיאל "שמעאל "ברכיאל "אהיאל חניא"ל "להדיאל "מחניאל ק"ניאל "עניאל ענאל גדיאל אהינאל רחמיאל עזריאל סנניה ודרגזיה רסיסיאל דומיאל סניה טהריאל עזריאל נריאל סמכיאל רמיאל ברקיאל "תסוריה רנאל "שבניאל "קנוניה "צוריה פסוסיה [קח ע"ב] "צורטק "עדיאל "סמכיאל "נריאל "מרוניה "לסני "כמוסיה "ידיאל "טטרוסיה "חוניאל "זכריאל "ודריאל "ה"ינאל ד"נדאל ג"דיאל ב"דאל עופפיאל ועדי"אל.

[p. 605] אדנ"י על כלהו. כד מתחברן כלהו כחדא ברזא דא בחילא עלאה כדין אקרי ויהוה, כלא בכללא חדא. מאת יי' מן השמים, שמא קדישא דאתגלף בע' שמהן אחרנין, רזא דשמים. ואלין אינון שבעין דשלטין על אילין ע' דינין, רזא דיהו"ה. ואלין שבעין שמהן בקודשא עילאה, יהו"ה שמים. אלין נטלין מאלין, ויהוה. נטיל מאת יהוה, דא מן דא. ואלין תליין מאלין, תתאין בעילאין, וכלא קשורא חדא. ובהאי קב"ה אשתמודע ביקריה, שמים דאינון ע'. רזא יהוה, דא איהו ברזא דשבעין שמהן.

וה"ו יל"י סי"ט על"ם מה"ש לל"ה אכ"א כה"ת הז"י אל"ד לא"ו הה"ע יז"ל מב"ה "הר"י הק"ם לא"ו כל"י לו"ו פה"ל נל"ך יי"י מל"ה חה"ו נת"ה הא"א יר"ת שא"ה רי"י או"ם לכ"ב יש"ר יח"ו לה"ח כו"ק מנ"ד אנ"י חע"ם רה"ע יי"ז הה"ה מי"ך וו"ל יל"ה סא"ל ער"י עש"ל מי"ה וה"ו דנ"י הח"ש עמ"ם ננ"א ני"ת מב"ה פו"י נמ"מ יי"ל הר"ח מצ"ר ומ"ב יה"ה ענ"ו מח"י דמ"ב מנ"ק אי"ע חב"ו רא"ח יב"מ הי"י מו"ם.

[p. 606] ואלין אינון שבעין שמהן דשלטין על שבעין דרגין תתאין, רזא ויהוה. אלין שבעין שמהן, יהוה, רזא דאקרי שמים. שבעא רקיעין אינון דסלקין לשבעין, שמא קדישא. ודא איהו ויהוה המטיר וגו'.

מאת יהוה מן השמים, סתרא דסתרין לחכימין אתמסר, שמא [קט ע"א] דא דאקרי שמים מניה אתברי סתרי דאקרי אדם חשבן שייפי גופא דאינון חושבן מאתן וארבעין ותמניא שייפין חשבן אתווהי מאתן ושית סרי שמא דא דאיהו רזא וסתר' כללא דאורייתא בכ"ב אתוון ועשר אמירן בגין דהא שמא דא מאתן ושית סרי אתוון ותלתין ותרין שבילין דאתכלילן ביה הא מאתן וארבעין ותמניא שייפין דגופא רזא דאקרי אדם דשליט על כרסיא, רזא דשבעין לתתא וסתרא דא דכתיב (יחזקאל א:26) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ודא הוא סתרא דכתיב (בראשית יט:24) ויי' המטיר על סדום וגו' מאת יי' מן השמים וכלא חד ומלה חדא וסתרא חדא לחכימי לבא אתמסר. זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

[p. 607] סתם גזר דינא דלהון דמנעו צדקה מנייהו כד"א (יחזקאל טז:49) ויד עני ואביון לא החזיקה ובגין כך דינא לא הוה אלא מן שמים. צדקה ושמים כלא חד וכתיב (תהלים קח:5) כי גדול מעל שמים חסדך ובגין דתליא צדקה בשמים דינא הוה משמים דכתיב מאת יי' מן השמים.

דינא דישראל מהאי אתר דכתיב (איכה ד:6) ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום, ואקרי ירושלם אחות לסדום כד"א (יחזקאל טז:49) חטאת סדום אחותך ודינהון אתא מן שמים דינא חדא כסדום על דמנעו צדקה מנייהו, בר דדא אתהפך ודא אתחרב, דא אית לה תקומה ודא לית לה תקומה.

 

[קכא ע"א] [p. 608] ויהיו חיי שרה.

גופא דמתניתין, אנן קריבין הוינא, שמענא קלא מתהפך מעילא לתתא, אתפשטת בעלמא. קל מתבר טורין ומתבר טנרין תקיפין, עלעולין רברבין סלקין, אודננא פתיחן הוה. אמר במטלנוי, קוץ קוציתא דמיכן, שינתא בחוריהון, קיימין בקיומיהון.

מלכא דממללא, לא אשתכר נטרי תרעין, שליטא דחילין סגיאין קם בקיומיה.

[p. 609] כלהו לא מרגשן, ולא ידעי דספרא פתיח, ובשמא אכתוב. ודומה קאים ונטיל בחושבנא. ודיירי עפרא תאיבין לדייר, וקריב תאיב לאתמנאה בהו, לא תאיבין גלגלא הפוך, נפלין ולא קיימין. אתמחון חייבין מספרא דדומה. מאן יתבע לון, ומאן יתיב בחושבנהון. ווי לון לחייהון, ווי לרגשיהון. בגינהון אתקרי (תהלים סט:29) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו.

 

[קמז ע"א] פרשת ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.

בני עלמא, רחימי עלאה, הורמני דבוריירי, קריבו, שמעו. מאן חכימא בכו, מארי דעיינין בסוכלתנו. ליתי ולינדע. בשעתא דרישא חוורא נטיל תלת אתוון וגליף לון בגלופא בגלופין, חד א', חד י', וחד ן', ואתגליף אי"ן. רישא עלאה דכלא, טמירא דכל טמירין. י' סליקו דרעותא הוי אשתכלל מרישא לעילא ונחת לתתא, נפק ואפיק תלתין ותרין שבילין עד דאתגליפו בין אבני יקר דמתלהטן, ואתקשרו באת נו"ן, דאיהו דכר ונוקבא. תרין רחימין, קשורא תקיפא בהו אשתכללו, ושמא קדישא בהו אתקשר. מנייהו אשתכח מזונא לכלא, אשתכללו עלמין. ועל דא אתגליף ן' פשוט', כללא דתרין, נ' כפופה נוקב' חדא.

[p. 610] י' דאיהי רעותא [קמז ע"ב] דאפיק שבילין, בטש בין אתוון ועבד רקיעא דיעקב בין תרין רוחין, ואטיל ביני שייפי מלולי עד דנחת להאי נ' דאיהי כפופה. וחברו לה כחדא צפון ודרום. לבתר אתקשרו כחדא. האי נ' כפופה, באר שבע אקרי, ואתמלי מיעקב לאשקאה כל עדרי ענא. ועל דא ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.

[p. 611] תו, מבאר שבע לעילא, דהא מינה נפקא. לבתר נמיך לאשקאה לחרנה דאיהו בירא דלתתא, חרון אף יי', חרב יי', בי דינא אלהים. ועל דא (תהלים עט:1) אלהים באו גוים בנחלתך.

 

[קנא ע"ב] וירא והנה באר בשדה.

רבי אלעזר פתח, כתיב (ישעיה נא:1) שמעו אלי רודפי צדק, אינון דתבעי רזא דמהימנותא, אינון דאתדבקו בקשורא דמהימנותא, אינון דידעין ארחוי דמלכא עלאה.

כד סליקו תרין ונפקו לקדמות חד, מקבלין ליה בין תרין דרועין. תרי נחתי לתתא, תרין אינון, חד בינייהו. תרין אלין מותבא דנביאי, אתר דינקי ביה. חד בינייהו דאיהו אתחבר בכלא, הוא נטיל כלא.

[p. 612] וההיא בירא קדישא [קנב ע"א] קאים תחותייהו, חקלא דתפוחין קדישין איהו. מהאי בירא מתשקיין עדריא, כל אינון רתיכין, כל אינון מארי גדפין.

ג' קיימין רביעין על האי בירא, האי בירא מנייהו אתמלי. הה"ד (בראשית כט:2) כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים וגו'. דא אדנ"י אתקרי, על דא כתיב (דברים ג:24) אדני אלהים אתה החילות, וכתיב (דניאל ט:17) והאר פניך על מקדשך השמם למען אדוני. אדון כל הארץ, הה"ד (יהושע ג:11) הנה ארון הברית אדון כל הארץ.

 

 

[קסא ע"ב] תוספתא. קטורא דקוטרא דכיא הוה סליק לגו לגו, עד לא אשתכח בית מותבא. ההוא אתר לאו אתר, לאו אשתכח לעילא ותתא, מכלא אתאביד, אבדון הוי מכלא. אבדון, דכורא סמא"ל דנפק מהתוכא דתוקפא דיצחק. ומות, נוקבא דיליה, נחש קדמאה, אשת זנונים, דכתיב (משלי ה:5) רגליה יורדות מות.

[p. 613] ואלין תרין אבדון ומות שמעו תוקפא דהורמנו דמלכא, רזא וסתרא, טמירא עלאה. אתאביד מכלא, אתאביד [קסב ע"א] מרעיונין והרהורין. מאן דאתמשך בתר אילין אתאביד מכלא. כולא בהפוכא דא מן דא.

טבוהי דגבר שלים כיעקב דסליק ולא אתחשכו עיינין בהאי תננא, וזכה לאתקרבא באמת, חותמא דמלכא קדישא.

 

ת"ח טמירא עלאה מכלא, מניה נפק יו"ד, נקודה עלאה. מהאי נקודה עלאה נפק כלא, אמשיך ואפיק ה' אמא עלאה דאשקי לכלא. מהאי נפיק ו', רזא דשית, דאחיד לכל סטרין, דאיהו מקל לבנה לח ולוז וערמון. תרין דרועין דאחידן ביה, אלין נפקי ואחידו בה"א תתאה, [p. 614] לחברא משכנא כחד, ולמהוי חד. כדין תליסר מכילן הוו חד. וחוורא אתגלייא וסליק על גוונין כלהו. הה"ד מחשוף הלבן. וכדין אקרי (זכריה יד:9) יי' אחד ושמו אחד. וכדין (תהלים כג:1) יי' רועי לא אחסר, וכתיב (שם: 2-3) בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני. נפשי ישובב וגו'.

 

 

 

[רלב ע"א] רחימי עלאי, מארי דסכלתנו, אסתכלו. הורמני ידיען בקולפי דסיכת', קריבו למנדע. מאן מנכון מארי דעיינין בסכלתנו וינדע.

בשעתא דסליק ברעותא דרזא דרזין לאפקא תלת גוונין כלילן כחדא, חוור וסומק וירוק, תלת גוונין כחדא אשתליבאן, דא עם דא מזדלגן דא עם דא.

[p. 615] מגרופיא תתאה אצטבע, ונפקא מגו גוונין אלין. כל גוונין אתחזון בהאי, חיזו איהו לאסתכלא כעינא דבדולחא אתחזי, בשעתא דגוונא בטש בגווה הכי אתחזי לבר.

תלת אלין גוונין סחרן בהאי, גוונא אזלא וסלקא ונחתא, קסטורין דקטרא קביעין בגווה. גוונין סחרין, כלילן כחדא, סלקין לה לעילא, סלקא ביממא, ונחתא בליליא. שרגא דדליק אתחזי בליליא, ביממא אסתתרת נהורא טמירא במאתן וארבעין ותמניא עלמין, כלהו אזלין בגינה מעילא לתתא גו תלת מאה ושתין וחמש שייפין, גניזא ואתכסי' לתת'.

[p. 616] מאן דיפשפש [רלב ע"ב] לאשכחא לה יתבר גדפין קליפין טמירין, ויפתח תרעין. מאן דזכי למיחמי יחמי גו ידיעה וסכלתנו, כמאן דחמי בתר כותלא, בר מן משה נביאה מהימנא עלאה דהוה חמי עינא בעינא לעילא, באתר דלא אתיידע.

[p. 617] מאן דלא זכו דחו ליה לבר. כמה חבילי טהירין לגביה אזדמנן, נפקי עליה, ואפקו ליה דלא יסתכל בענוגא דמלכא. ווי לון לאינון חייבין דלא זכאן לאסתכלא, כד"א (במדבר ד:20) ולא יבאו לראות וגו'.

אמר רבי יהודה מסתכל הוינא, והא מגו האי אתר מסתכלן אנון נשמתהון דצדיקיא כד אתדבקו בהאי אתר. מגו זהירין אלין מסתכלין נשמתהון דצדיקיא אלין גוונין סלקין ואתכלילן כחדא. זכאה איהו מאן דידע לאכללא וליחדא כלהו כחדא, לאתקנא כלא באתר דאצטריך לעילא, לעילא. וכדין אתנטיר בר נש בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

[רלג ע"ב] קל גלגלא מתגלגלא מתתא לעילא. רתיכה' טורקה' אזלין ומתגלגלין, קל נעימותא סלקא ונחתא, אזלא ושטיא בעלמא. קל שופרא נגיד בעומקי דדרגין, אסחר גלגלא.

[p. 618] סחרנה' יתבין תרין מגרופין, מימינא ומשמאלא, בתרי גוונין משתאבין דא בדא, דא חוור דא סומק, ותרווייהו סחרין גלגלא לעילא. אסחר לימינא, חוורא סלקא, אסחר לשמאלא, סומקא נחתא. [רלד ע"א] וגלגלא אסחר תדיר ולא שכיך.

תרין צפרין סלקין מצפצפן, חד לסטר דרום וחד לסטר צפון, פרחין באוירא. צפצופא וקל נעימו דגלגל' מתחברן כחדא, כדין (תהלים צב:1) מזמור שיר ליום השבת, וכל ברכאן נגדין בלחישו בדא נעימו מגו רחימו דקול שופרא.

לקבלא אינון ברכאן, נחתין מעילא לתתא ואתגניזו כחדא בגו עומקא דבירא, נביעו דבירא דלא פסקא בלחישו עד דאתמליא.

[p. 619] ההוא גלגלא סחרא, אינון תרין מגרופין סחרן, חד דימינא קרא בחיל ואמר, זהירו דזהרן, דסלקא ונחתא. תרי אלפי עלמי"ן, אזדהרו. עלמא דאמצעיתא בגווייהו, אזדהר בזוהרא דמארך.

כל אינון מארי דעיינין, אסתכלו. ופקחו עיניכון ותזכון להאי נהירו, להאי עדונא, אלין אינון ברכאן דנגדי מלעילא. מאן דזכי, גלגלא אסחרא לימינא, ואנגיד ואמשיך לההוא דזכי, ואתעדן מאינון ברכאן עלאין דזהרן. זכאין אינון דזכאן בהו.

וכד לא זכי גלגלא אסחר וההוא מגרופא דלסטר שמאלא אסחר ונחת לתתא, ואמשיך דינא על האי דלא זכי. וקלא נפקת, ווי לאינון חייבין דלא זכו. מההוא סטרא נפקא אשא דשלהובא, דדליק דשארי על רישיהון דחייביא. זכאין אינון כל אינון דאזלו בארח קשוט בהאי עלמא למזכי לההוא נהירו עלאה, ברכאן דצחצחן, כד"א (ישעיה נח:11) והשביע בצחצחות נפשך וכו'.

 

 

[זהר ח"ב סח ע"ב] תוספתא. בטמירו דטמירין אתרשים רשימו חד, דלא אתחזי ולא אתגליא. ההוא רשימו רשים ולא רשים. מארי דסכלתנו, פקחין דעיינין, לא יכלין למיקם ביה, איהו קיומא דכלא. ההוא [p. 620] רשימו איהו זעיר, דלא אתחזיא ולא אתגליא. קיימא ברעותא, לקיימא כלא, לנטלא מה דנטלא ממה דלית ביה רשימו ולא רעותא, דלא אתחזי.

ההוא רשימו בעא לחפייא גרמיה, ועבד ליה לגרמיה, לאתטמרא ביה, חד היכלא, ההוא היכלא אפיק ליה מגרמיה, ומתח ליה במתיחו רב וסגיא, לכל סטרין. אוקיר ליה בלבושי יקר, פתח ליה חמשין תרעין.

לגו, בגו אתטמר ואתגניז ההוא רשימו. כיון דאתגניז ביה ועאל בגויה, אתמליא נהורא. מההוא נהירו נבעין נהורין, ונציצין נפקין מאינון תרעין, ונהרין כלא.

ההוא היכלא אתחפייא בשית יריען, אינון שית יריען אינון חמש. לגו בגו באינון יריען קיימא חד מרקמא. בההוא יריעה אתחפייא ההוא היכלא, מניה אשגח וחמי לכלא. האי היכלא איהו פקיחא דעיינין, דלא נאים. איהו אשגח תדיר לאנהרא לתתא מגו נהירו דההוא רשימו. ההוא סכלתנו חכמתא טמירתא, רעו דרעותין הוי, וטמיר, גניז, ולא אתגליא, קיימא ולא קיימא. בריך הוא מטמיר דטמירו. בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין. אמן.

 

 

[רלה ע"ב] [p. 621] תוספתא. ברזין עלאין, טסקורי קמיטין שכיחין. אלין סלקין ונחתין, ואלין קיימין בקיומייהו. גלגלין דסחראן הוו קיימין מההוא זמנא דעפרא אתכניש. אינון גלגלין סחרין עלמא. סחרנותא דסחרין, מדברין טיפסרא דקולטא בגווייהו.

חד גלגלא אית בגווייהו, האי גלגלא סחרא ולא סחרא, קיימא תריסר אלפי עלמין. בינייהו שכיח, סליק ונטיל בגווייהו.

תחות ההוא גלגלא קיימא חד עמודא דנעיץ עד תהומא רבא. ביה מתגלגלאן אבנין, גו תהומי אינון סלקין ונחתין. [p. 622] ההוא עמודא קאים עלייהו, נטיל ולא נטיל, נעיץ מעילא לתתא. סחראן מאתן ועשרין גלגלין אחרנין סחרניה דההוא עמודא.

ההוא גלגלא אחרא דעליה, דקאים בתריסר אלפי עלמא, איהו סחרא גו משכנא, סחרא ולא סחרא.

ההוא משכנא קאים על תריסר אלפי עלמין. ביה קיימא ההוא כרוזא דקרי, אסתמרו מגלגלא דסחרא. מאן דאיהו מארי דעיינין בסכלתנו ינדע ויסתכל בחכמתא דמאריה, וינדע דאינון מלין עלאין, דמפתחן דמאריה קיימן תמן, די אינון טמיראן גו משכנא קדישא. זכאין אינון בהאי עלמא וזכאין אינון בעלמא דאתי. עלייהו כתיב (תהלים פד:6) אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם, (שם סה:5) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך.