היכלות בראשית

[זהר ח"א לח ע"א] [p. 3] אמר ר' שמעון הא תנינן דכד ברא קב"ה עלמא גליף בגילופי דרזא דמהימנותא גו טהירין ברזין עלאין וגליף לעילא וגליף לתתא וכלא ברזא חדא. ועביד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה ודא קאים לקביל דא למהוי כלא חד ביחודא חדא, ובגין כך קב"ה גליף גליפי דאתוון עילא ותתא, ובהו ברא עלמין. ות"ח כגוונא דעבד קב"ה עלמא הכי נמי ברא ליה לאדם קדמאה.

[p. 4] פתח ואמר (הושע ו:7) והמה כאדם עברו ברית וגו' דהא קב"ה אעטר ליה בעטרין עלאין וברא ליה בשית סטרין דעלמא למהוי שלים בכלא, וכלא זעאן ודחלן מקמיה דהא כד אתברי אדם אתברי בדיוקנא עלאה, והוו מסתכלן בההוא דיוקנא וזעאן ודחלין מקמיה. ולבתר אעיל ליה קב"ה בגנתא דעדן לאתעדנא תמן בעדונין עלאין והוו מלאכין עלאין סחרין ליה ומשמשין קמיה ורזין דמריהון הוו אודעין ליה. ת"ח בשעתא דאעיל ליה קב"ה לגנתא דעדן הוה חמי ואסתכל מתמן כל רזין עלאין וכל חכמתא בגין למנדע ולאסתכלא ביקרא דמריה.

שבעה היכלין מדורין אינון לעילא דאינון רזא דמהימנותא עלאה ושבעה היכלין אינון לתתא כגוונא דלהון חד לקביל חד. שבעה מדורין דהיכלין אינון לתתא כגוונא דלעילא, ואינון שית כגוונא עלאה וחד טמיר וגניז איהו לעילא. וכל אלין אינון ברזא עלאה, בגין דכל הני היכלין אית בהו כגוונא דלעילא ואית בהו כגוונא דלתתא למהוי כליל בדיוקנא דרזא דלעילא ובדיוקנא דרזא דלתתא ובהו הוה דיוריה דאדם. [p. 5] ולבתר דאתתרך מגנתא דעדן אתקין ליה קב"ה לנשמתהון דצדיקיא לאשתעשעא בהו כדקא חזי מזיוא דיקרא עלאה וכל חד וחד אתתקן כגוונא דלעילא וכגוונא דלתתא כמה דאוקימנא.

[p. 6] היכלא קדמאה, אתר דאיהו מתתקן לתתא למהוי כגוונא דלעילא, והא אתערו חברייא נמוסי דגנתא דעדן כמה דאיהו ברזא עלאה דאיהו מתקן לגו לגו, גו טמירא דרזא דלתתא גניז וסתים מכלא, ולא שלטא ביה עינא בר נשמתהון דצדיקייא למהוי [לח ע"ב] גליפן לעילא ותתא ולאסתכלא מתמן ברזא דמריהון ובענוגא דלעילא.

ואלין אינון צדיקיא דלא אחלפו יקרא דמריהון בגין דחלא אחרא. כתיב (משלי יב:4) אשת חיל עטרת בעלה רזא דמהימנותא לאתדבקא בר נש במריה ולדחלא מניה תדיר ולא יסטי לימינא ושמאלא, והא אוקימנא דלא יהך בר נש בתר דחלא אחרא דאקרי אש"ת זנוני"ם, ובגין כך כתיב (שם ז:5) לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה.

היכלא דא קאים בדיוקנא דרזא עלאה בגין דכד נשמתין דצדיקיא נפקי מהאי עלמא עאלין גו היכלין אלין די בגנתא דעדן דלתתא, ותמן עאלין כל חד וחד כל ההוא זמנא דאצטריכא נשמתא למיתב תמן. ובכל היכלא והיכלא דיוקנין כגוונא עלאה ודיוקנין כגוונא תתאה ותמן אתלבשת נשמתא בלבושין כגוונא דהאי עלמא ואתעדנת תמן כל ההוא זמנא דאצטריכת עד דמטי זמנא לסלקא לאתר עלאה כמה דאצטריך. ומגו ההוא מאנא דאתלבשת ביה חמאת דיוקנין עלאין לאסתכלא ביקרא דמריהון.

[p. 7] בהאי היכלא אית נהורין עלאין לאסתכלא ונשמתהון דאינון גיורין דאתגיירו קיימין תמן ועאלין תמן לאסתכלא ביקרא עלאה ומתלבשן תמן בלבושא חדא דנהורא דנהיר ולא נהיר, וההוא היכלא מקפא מאבן טבא ודהבא. ותמן איהו פתחא חדא דנחית לקבל פתחא דגיהנם. ומתמן מסתכלן לכל אינון חייבי דשאר עמא דלא עאלו בברית קיימא קדישא ואתתרכו באינון מלאכי חבלה דטרדי לון בנורא דדליק ואינון חמאן וחדאן על דאתגיירו. ותלת זמנין ביומא נהרין מגו נהירו עלאה ומשתעשען תמן. ועילא מנהון אנקלוס גיורא ושאר גיורין דאתגיירו. כגוונא דא לעילא כד זכאן לסלקא נשמתהון לאתעטרא תמן.

היכלא תנינא. היכלא דא קיימא לגו מהאי היכלא קדמאה והאי פתחא איהו סמיך לגו מערתא דאבהן, והאי היכלא נהיר מקדמאה. הכא אית כל אבנין יקירין דמקפן ליה. [p. 8] בגו דהאי היכלא אית חד נהירו כליל מכל גוונין ואיהו נהיר מעילא לתתא. בהאי היכלא קיימין אינון דסבלו יסורין ומרעין בהאי עלמא בגין לאתתקנא והוו אודן ומשבחן למריהון כל יומא ולא הוו מבטלי צלותא מפומייהו לעלמין. לגו מהאי היכלא קיימין כל אנון דמקדשין בכל חילא שמא דמריהון ואתיבו אמן יהא שמיה רבא מברך בכל חילא ואלין אנון קיימין לגו בגו בהאי היכלא וההוא נהורא דכליל כל גוונין נהיר לון. מההוא נהירו קיימין וחמאן נהורין אחרנין דאתאחדן ולא אתאחדן בגוייהו ועילא מנהון משיח דאיהו עאל וקאים בינייהו ונחים לון.

איהו נטיל מהאי היכלא ועאל בהיכלא תליתאה ותמן כל אינון בני מרעין וכאבין יתיר וכל אינון דרדקי דבי רבן דלא אשלימו יומין, וכל אינון דעצבין על חרוב בי מקדשא ואושידו דמעין, כלהון קיימין בההוא היכלא ואיהו מנחם לון.

ונטיל מהאי היכלא ועאל בהיכלא רביעאה ותמן כל אינון אבלי ציון וירושלם וכל אינון קטולי דשאר עמין ואיהו שרי ובכי [לט ע"א] וכדין כל אינון נשיאין דזרעא דדוד כלהו אחידן ביה ומנחמין ליה. שארי תניינות ובכי עד דקלא נפיק ומתאחד בההוא קלא וסליק לעילא ואשתהי תמן עד ריש ירחא וכד נחית נחתין עמיה כמה נהורין וזיוין מנהרין לכל אנון היכלין ואסוותא ונהורא לכל אינון בני מרעין ומכאובין דסבילו עמיה דמשיח.

[p. 9] וכדין פורפירא לביש ותמן חקיקין ורשימין כל אינון קטולי דשאר עמין בההוא פורפירא וסליק ההוא פורפירא לעילא ואתחקק תמן גו פורפירא עלאה דמלכא, וקב"ה זמין לאלבשא ההוא פורפירא ולמידן עמין דכתיב (תהלים קי:6) ידין בגוים מלא גויות. עד די אתא ונחים לון ונחתין עמיה נהורין ועדונין לאתעדנא וכמה מלאכין ורתיכין עמיה, ובידא דכל חד וחד מלבושא לאתלבשא בהו כל אינון נשמתין דקטולין ותמן מתעדנין כל ההוא זמנא דאיהו סליק ונחית.

לגו מהאי היכלא קיימי גו דרגא עלאה אינון עשרה רברבין ממנן כגון רבי עקיבא וחברוי וכלהו סלקי בסליקו גו אספקלריאה דלעילא ונהרין בזיו יקרא עילאה. עלייהו כתיב (ישעיה סד:3) עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו.

[p. 10] בהיכלא חמישאה קיימין כל אינון מאריהון דתיובתא שלימתא דתבו מחטאיהון ואתנחמו בהו ונפקת נשמתייהו בדכיו וכל אינון שבע מאריהון דתיובתא וכל אינון דקדישו שמא דמריהון וקבילו עלייהו מותא. ובתרעא דהאי פתחא קיימא מנשה מלך יהודה דקביל ליה קב"ה בתיובתא שלימתא וחתר ליה חתירא לקבלא ליה. ולגו מהאי היכלא קיימין כל אינון מאריהון דתיובתא תקיפא דנשמתהון נפקת בשעתא דאתמרמרו על עובדיהון ואלין מתעדנין בעדונא עלאה בכל יומא ויומא. ותלת זמנין ביומא נהירו עאל בההוא היכלא דמתעדנין ביה כל חד וחד כדקא חזי ליה, וכל חד נכוה מנהורא דחופה דחבריה בין לתתא בין לעילא. האי היכלא קיימא על אינון תתאי ואפילו צדיקים גמורין לא יכלין לאעלאה בההוא היכלא ולמיקם ביה, והאי איהו דרגא עלאה על כלא בר דרגא דחסידי דאיהו דרגא עלאה על כלא.

[p. 11] היכלא שתיתאה היכלא דא היכלא דחסידי. היכלא דא היכלא עלאה על כלא והאי הוא היכלא דקיימא על כלא היכלא דימינא לית מאן דיקים ביה אלא אינון חסידים קדישין וכל אינון דמרחמי למריהון ברחימו סגי. ולפתחא דהאי היכלא קיימא כל אינון דמיחדי יחודא דמריהון בכל יומא ואלין עאלין בהאי היכלא וזמינין לסלקא בקדמיתא. ועילא מהאי פתחא אברהם ימינא דקב"ה ולפתחא אחרא קיימא יצחק דאתעקד על גבי מדבחא והוה קרבנא שלים קמיה דקב"ה, ולפתחא אחרא לגו קיימא יעקב שלימא ותריסר שבטין סחרניה ושכינתא על רישייהו. וכד ישראל בעקו אתערו תלת אבהן ומתערי לה לשכינתא לאגנא עלייהו וכדין איהי סלקא ואתעטרא לעילא ואגנא עלייהו דישראל.

וכמה דאית היכלין לתתא בגנתא דעדן הכי נמי לעילא אית היכלין מתקנן דאינון רזא דמהימנותא. וכל אינון היכלין כלהו מתקשרן ומתעטרן בחד היכלא דאיהו היכלא שביעאה והאי איהו גניז וסתים [p. 12] מכל שאר היכלין. באמצעיתא דהא היכלא קאים חד עמודא [לט ע"ב] דאיהו בגוונין סגיאין ירוק חוור סומק אוכם, וכד נשמתין סלקין אינון עאלין גו האי היכלא. מאן דאתחזי להאי גוון סליק ביה ומאן דאתחזי להאי גוון סליק ביה כל חד וחד כדקא חזי ליה. ואלין שית היכלין אינון למדורא כדאמרן, ושביעאה לאו איהו למדורא. ושית כלא ברזא דשת, ועל דא כתיבבראשית, שית דרגין לעילא שית דרגין לתתא וכלא רזא חדא.

 

תא חזי בראשית. רבי יהודה אמר תרין בתין הוו בית ראשון ובית שני דא עלאה ודא תתאה, תרין ההי"ן אינון דא עלאה ודא תתאה וכולא חד. ב' עלאה פתחא תרעין לכל סטרא דהכי הוא דכליל דא בדא. ראשית, כדין הוא ראשית לאעלה בחושבנא לבניינא.

רבי יצחק אמר רבי אלעזר בראשית, דא כללא דיוקנא דכל דיוקנין כלילן ביה, רזא [p. 13] דכתיב (יחזקאל א:28) הוא מראה דמות כבוד יי', חיזו דאתחזון ביה שית אחרנין ודא בראשית, ברא שית. תא חזי כד עאלין בהאי חיזו שית גוונין היא אתקינת גרמא לאחזאה לון ולמפעל בהו אומנותא דעלמא. ואי תימא דהאי אומנותא דעלמא מדרגא דא הוא, כתיב ברא שית, שבחא דשית איהו דעבדי אומנותא בהאי.

רבי יוסי פתח (שיר ב:12) הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו. הנצנים נראו בארץ, דא היא רזא דשית. נראו בארץ, בגין דאינון דיוקנין לאתחזאה בהאי דרגא. עת הזמיר הגיע, דהא כדין משבח ומהדר כד"א (תהלים ל:13) למען יזמרך כבוד ולא ידום, ובגין כך אקרי מזמור כמה דתנינן דכתיב מזמור לדוד דשארית עליה שכינתא ברישא ודא הוא עת הזמיר הגיע.

[p. 14] רבי חייא אמר דהא כדין מטא זמנא לשבחא.

רבי אבא אמר עלמא עלאה סתים וכל מלוי סתימין בגין דקיימא ברזא עלאה יומא דכל יומין. וכד ברא ואפיק אפיק אלין שית ובגין דאיהו סתים דכל מלוי סתימין אמר בראשית, ברא שית יומין עלאין ולא אתמר מאן ברא להון בגין דאיהו עלמא עלאה סתימא. ולבתר גלי ואמר עבידתא תתאה ואמר מאן ברא ליה בגין דאיהו עלמא דקיימא באתגלייא ואמר ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ולא כתיב בארח סתים ברא את השמים בגין דאיהו עלמא באתגליא ואמר ברא אלהים, אלהים ודאי שמא באתגליא, קדמאה בסתימא דאיהו עלאה, תתאה באתגליא למהוי תדיר עובדא דקב"ה סתים וגליא, ורזא דשמא קדישא הכי הוא סתים וגליא. את השמים, לאסגאה שמים תתאי לתתא. ואת הארץ, לאכללא ארץ דלתתא ולאסגאה כל עובדהא כגוונא דלעילא.

[p. 15] והארץ היתה תוהו ובוהו כדקאמרן. דא ארץ עלאה דלית לה נהורא מגרמה. היתה, בקדמיתא כבר הות כדקא יאות, והשתא תהו ובוהו וחשך. היתה, דייקא. לבתר אזעירת גרמה ואזעירת נהורא. תהו ובהו וחשך ורוח, ארבע יסודי עלמא דאשתכללו בה.

[p. 16] ד"א ואת הארץ כדקאמרן לאסגאה ארעא דלתתא דאיהו אתעבידת בכמה מדורין כלא כגוונא עלאה ודא הוא והארץ היתה תהו ובהו וחשך ורוח, אלין אינון מדורי ארעא, ארץ, אדמה, גיא, נשיה, ציה, ארקא, תבל, וגדול שבכולם תבל דכתיב (תהלים ט:9) והוא [מ ע"א] ישפוט תבל בצדק.

אמר רבי יוסי מאן הוא ציה.

א"ל דא הוא אתר דגיהנם כד"א ציה וצלמות ורזא דא דכתיב וחשך על פני תהום, דא רזא אתר דגיהנם, דא הוא ציה אתר דמלאך המות כדקאמרן דאיהו מחשיך אנפייהו דברייתא ודא הוא אתר דחשך עלאה. תה"ו דא נשי"ה דלא אתחזייא בה חיזו כלל עד דאתנשי מכלא, ועל דא אתקרי נשיה. ובהו, דא ארקע אתר דלא אתנשי.

[p. 17] ר' חייא אמר דא גיא. ורוח אלהים מרחפת, לקבל תבל דאתזן מרוח אלהים וכלא כחד הוא.

כגוונא דא אית לארץ עלאה שבעה מדורין אינון לעילא דרגא על דרגא ובכלהו מדורין מלאכי עלאי אלין על אלין הכי נמי לתתא וכלא אחיד דא בדא למהוי כלא חד. שבעה מדורין אינון לעילא, והא ארץ עלאה אחידת לון וכלהו קיימין בה ובכלהון קיימא תושבחתא דקב"ה, דרגין פרישן דא מן דא ואתרין פרישן דא מן דא.

מדורא קדמאה לתתא הוא אתר בי חשוך דלא נהיר והוא מתתקן למדורי רוחי וקסטירי ועלעולי תקיפין דלא אתחזיין ולא אית ביה נהורא ולא חשוכא ולא דיוקנא כלל, ותמן לא ידעין ביה ידיעא כלל דלאו ביה צורה גו כלל סורטא. ועל ההוא אתר ממנא חד טהריאל שמיה ועמיה שבעין ממנן מעופפין ואתחמחון מבזיקי שביבין דעלייהו ולא קיימין ולא אתחזון ולא משתכחי. וכד אתי צפרא כלהו מתחדשן ולא קיימי. כד מטאן לגבי דהאי אתר אבדין ולא משתכחין ועאלין בחד נוקבא דתהומא ולא אתחזון. כד אתרמיש ליליא אתמחון מאינון שביבין עד דמטי צפרא.

[p. 18] מדורא תניינא הוא אתר דנהיר יתיר ואיהו חשוך אבל לא חשוך כההוא קדמאה והוא מתתקן למדורי מלאכין די ממנן על עובדיהון דבני נשא ולמסטי להון בההוא ארח בישא דאינון אזלין. וההוא אתר אתחזי יתיר מן קדמאה ואלין מלאכין אית להון קורבא עם בני נשא ומתהנן מריחא ובוסמא דלתתא לסלקא בתועלתא ולאנהרא יתיר, ועלייהו חד ממנא קדומיאל שמיה ואלין פתחין שירתא ומשתככי ואזלין לון ולא אתחזון עד דישראל לתתא פתחי ואמרי שירתא, כדין קיימן בדוכתייהו ואתחזן נהירין יתיר. תלת זמנין ביומא מקדשי קדושתא, וכד ישראל עסקי באורייתא כלהון טאסין וסהדי סהדותא לעילא וקב"ה חייס עלייהו.

[p. 19] מדורא תליתאה הוא אתר דשביבין וקטורין ותמן נגידו דנהר דינור דנגיד ונפיק דאיהו בי מוקדא דנפשייהו דרשיעייא דמתמן נחית אשא על רישייהו דרשיעייא ותמן מלאכי חבלה דטרדי להו. ותמן אשתכח דלטורייא עלייהו דישראל לזמנין ולאסטאה לון בר בזמנא דנסבי אסוותא לדחייא ליה. וחד ממנא עלייהו מסטרא דשמאלא כלהו מסטרא דחשך כד"א וחשך על פני תהום, וסמאל חייבא אשתכח תמן.

מדורא רביעאה הוא אתר דנהיר ותמן הוא נהירו למלאכי עלאי די בסטר ימינא ופתחי שירתא וסיימי ולא אזלין לאעברא כהני קדמאי [מ ע"ב] דפתחין שירתא ואיתוקדן ומתעבן בנור דליק ותבין ומתחדשין כמלקדמין. והני קיימיין בדוכתייהו ולא מתעברן והני מלאכי דרחמי דלא משניין לעלמין, ועלייהו כתיב (תהלים קד:4) עושה מלאכיו רוחות וגו'. ואלין עבדין שליחותייהו בעלמא ולא אתחזון לבני נשא בר בחזווא או בסטרא אחרא בסכלתנו סגי. וחד מלאכא ממנא עלייהו פדאל שמיה וביה פתיחין מפתחן דרחמי לאינון דתייבין לגביה דמאריהון ופתחין תרעין לאעברא צלותהון ובעותהון.

מדורא חמישאה הוא מדורא דנהיר בנהירו יתיר מכלהו קדמאי ואית ביה מלאכין מנהון אשא ומנהון מיא לזמנין משתכחי ברחמי [p. 20] ולזמנין משתכחי בדינא, אלין בסטרא דא ואלין בסטרא דא, לזמנין נהרין אלין וחשכין אלין. ואלין ממנן לזמרא למאריהון אלין בפלגות ליליא ואלין כד סליק נהורא. וחד ממנא עלייהו קדשיאל שמיה. כד אתפלג ליליא ואתער רוח צפון וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן כדין רוח צפון אקיש ומטא לאלין דממנן בפלגות ליליא לזמרא וכלהו מזמרין ופתחין שירתא. וכד אתי צפרא ומתחבר קדרותא דצפרא בנהורא כדין כלהו אחרנין אמרין שירתא וכל ככבי רקיעא וכל שאר מלאכין דלתתא מסייעין לון כמה דכתיב (איוב לח:7) ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים, עד דישראל נטלי שירתא ותושבחתא אבתרייהו.

מדורא שתיתאה הוא מדורא עלאה קריב למלכו שמיא וביה ארבין ונהרין ונחלין דמתפלגין מן ימא וכמה נונין אינון דמרחשן לארבע סטרי עלמא. ועילא מנהון סרכין ממנן וחד ממנא עלייהו ואוריאל שמיה והוא ממנא על כל אלין תתאין. וכלהו נטלי בשעתי ורגעי כד נטלי ארבי לסטרא דא ולסטרא דא. כד נטלי ארבי לסטר דרום ממנא דקיימא לההוא סטרא הוא מיכא"ל דאתא מימינא, וכד נטלי ארבי לסטר צפון ממנא דקיימא עלייהו לההוא סטרא הוא גבריאל דאתי מסטרא דשמאלא וכד נטלי ארבי לסטר מזרח הא תמן איהו ממנא דקיימא לההוא סטרא אוריאל שמיה והוא לימינא, וכד נטלי ארבי לסטר מערב ממנא דקיימא לההוא סטרא הוא רפאל.

[p. 21] מדורא שביעאה הוא מדורא עלאה על כלא ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקייא דתמן מתעדנין מזהרא עלאה ומתעדנין בעדונין ותפנוקין עילאין. ותמן לא אשתכחו בר אינון זכאין, וגנזי שלום ברכה ונדבה כלא הוא כגוונא עלאה והא אמרו חברייא.

כדין הוא לארץ דלתתא בשבעא מדורין וכלהו כגוונא דלעילא ובכלהו אית זינין כחיזו בני נשא וכלהו מודן ומשבחן לקב"ה ולית מאן דידע יקריה כאינון דאינון במדורא עלאה ואלין חזאן יקריה כדקא יאות למפלח ליה ולשבחא ליה ולאשתמודע יקריה. ועלמא דא עלאה דאיהו תבל לא קיימא בקיומיה אלא בגיניהון דצדיקייא דאינון גופין קדישין [מא ע"א]. כגוונא דלעילא לא קיימא הוא מדורא שביעאה אלא לנשמתהון דצדיקיא. הכי נמי האי מדורא שביעאה לתתא לא קיימא אלא לגופיהון דצדיקיא למהוי כלא חד דא כגוונא דא.

ת"ח א"ר שמעון שבעה מדורין אינון דקאמרן ובגו אינון אית ז' היכלין מאינון רזי מהימנותא לקבל ז' רקיעין עלאין ובכל היכלא והיכלא אית רוחין עלאין.

[p. 22] היכלא קדמאה. הכא אית רוחא דאתמנא על נשמתהון דגרין דאתגיירו ורחמיאל שמיה ואיהו נטיל לון ואתהנון מזיו יקרא דלעילא.

היכלא תניינא. הכא אית רוחא חדא אהינאל שמיה ודא קיימא על כל אינון נשמתין דרביי דלא זכו בהאי עלמא למעלי באורייתא ואיהו קיימא עלייהו ואוליף לון.

היכלא תליתאה. בהאי אית רוחא חדא אדרהינאל שמיה ואיהו קיימא על נשמתהון דאינון דהדרו בתיובתא ולא אהדרו כגון דחשיבו ועד לא אהדרו בהו מיתו. אלין טרדין לון בגיהנם ולבתר עאלין לון להאי רוחא ממנא ונטיל לון וחמדן לאתהנאה מזיו יקרא דמאריהון ולא אתהנון. ואלין אקרון בני בשר ועלייהו כתיב (ישעיה סו:23) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר יי'.

[p. 23] היכלא רביעאה. הכא קיימא חד רוחא גדריהאל שמיה דא קיימא על כל אינון נשמתין דקטולי דשאר עמין לעאלא לון גו פורפרא דמלכא ואתרשימו תמן עד יומא דינקום לון קב"ה דכתיב (תהלים קי:6) ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה.

היכלא חמישאה. הכא קיימא חד רוחא דאקרי אדיריאל ודא קיימא על כל אלין נשמתין דטריקין דלא טעמו חובי עלמא כ"כ והוו דחלין למאריהון תדיר ואתזנון הכא מזיו יקרא דמלכא.

היכלא שתיתאה. הכא קיימא חד רוחא צדקיא"ל שמיה ודא ממנא על כל אינון נשמתין דמאריהון דתיובתא שלימתא ואלין אינון קיימין לאתהנאה מזיו יקרא דמלכא עילאה ולא אעדון מיניה.

היכלא שביעאה. הכא קיימא ההוא רוחא עלאה דלסטר ימינא ומיכא"ל שמיה ודא קיימא על כל אינין נשמתין דחסידי' דאתקיימו בההוא סטרא ואלין אינון לעילא מכלהו די במדורא דא עלאה על כלא. ומיכאל רב ממנא על כלהו דקיימין ביה וכמה אלף ורבבן כלהו קיימין תחותיה בההוא סטרא ותמן מתעדנין אינון נשמתין דחסידי בההוא נהורא עלאה דנגדא מעלמא דאתי.

 

[p. 24] ת"ח. א"ר שמעון מאן הוא דידע לסדרא צלותא דמריה כמשה. בשעתא דאצטריך ליה לסדרא צלותיה באריכות סדר ובשעתא דאצטריך ליה לקצרא צלותיה הכי נמי.

א"ר שמעון הא אשכחנא בספרי קדמאי סדורא דרזי דרזין בקשורא חדא. זמנין דאצטריך לסדרא צלותיה כדקא יאות ולקשרא קשרא לבסומי למאריה כדקא יאות ולמנדע ליחדא יחודא שלימתא למבקע [p. 25] רקיעין ולאפתחא פתחין דלא יהא מאן דימחי בידיה. זכאין אינון צדיקיא דאנון ידעי למפתי למאריהון ולבטולי גזרין ולאשראה שכינתא בעלמא ולנחתא ברכאן ולמעדי מאריהון דדינין דלא ישלטון בעלמא.

קם ר' שמעון ואמר (תהלים קו:2) מי ימלל גבורות יי' וגו'. מאן יגלי מעינך עפרא אברהם חסידא ימינא דקב"ה דאיתגלי לך רזא דרזין ושריאת צלותין בעלמא ואתגליין לך היכלי דמלכא עלאה.

שבעה היכלין קדישין אינון ואינון קיימין תרעין בקיומא ובכל חד וחד עאל [מא ע"ב] צלותא דיחודא. דמאן דידע לבסומי למאריה וליחדא יחודא בשלימו דידע לאעלא בכלהו ולקשרא קשרין אלין באלין רוחא ברוחא רוחא תתאה ברוחא עלאה. כתיב (ישעיה כו:16) יי' בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו.

[p. 26] היכלא קדמאה כתיב (שמות כד:10) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר. רזא דרזין. רוחא דאקרי ספירא כספירו דאבן טבא נציץ לתרין סטרין. נהורא חד סליק ונחית וההוא נהורא חוור נציץ לכל סטר עילא ותתא ולארבע סטרי עלמא. נהורא תנינא סתים וגלייא. מנהורא דא מתפרשין ד' נהורין לד' סטרין וכלהו נהורין חד נהורא כבוצינא דשרגא דדליק ונציץ נהורין לחיזו דעיינין דבני נשא ואינון נהורין דשרגא סלקין ונחתין אזלין ותייבין מגו ההוא אשא דנהורא דשרגא דדליק וכלהו חד נהורא הכי נמי אלין. ונציצין כלהו נהורין כחיזו דנחשא בטישא בסומקא כמה דאתמר (יחזקאל א:7) ונוצצים כעין נחשת קלל. דא הוא לימינא.

[p. 27] לשמאלא רוחא דאקרי לבנת ודא אתכליל ברוחא קדמאה ועאל דא בדא. נהורי' סומק וחוור כחדא בגין דנפקא מאינון נהורין קדמאין. כד אתו נהורין דדא מטו בנהורין קדמאין ואתכלילו בי' ואינון חד ואתחזון נהורי קדמאי בלחודייהו ולא אתגליין אינון אחרנין ולא אתידעו דעאלו בגווייהו ואתטמרו ביה כד"א (בראשית מא:21) ולא נודע כי באו אל קרבנה וגו'. ודא הוא רוחא ברוחא דאינון חד, נהורין בנהורין דאינון חד. והכא אינון תרין רקיעין תתאין מאינון רקיעין דאקרון שמי השמים.

מתרין רוחין אלין מנצצן אתבריאו אינון אופנין דאינון קדישין דדינייהו כדינא דחיות כדכתיב מראה האופנים ומעשיהם וגו' ודא הוא דכתיב ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות. מאן היא. דא רוחא קדישא, אתר דנפקו מניה ואיהי נהיר לון דכתיב ונוגה לאש ומן האש יוצא ברק.

כד אתכליל רוחא ברוחא נפיק מנייהו נהירו דחד חיוותא רמיו על ד' אופנין והא דיוקנא דיליה כאריה [p. 28] שליט על אלף ותלת מאה רבוא דאופנין אחרנין, גדפהא דנשרא. האי אתמנא על כל אינון אופנים. בד' גלגלים נטלין כל חד וחד מאינון ארבע, בכל גלגלא וגלגלא תלת סמכין ואינון תריסר סמכין בד' גלגלין. רוחא דא שלטא על כלא, מהכא נפקו ודא רוחא קיימא לכלהו, מינה אתזנו.

ד' אלין אופנים ד' אנפין לכל חד וחד וכל אינון אנפין אסתכיין לארבע סטרין דההוא חיותא דקיימא עלייהו. כד נטלין אלין ארבע תחות ההוא חיותא עאלו דא בדא ומשלבן דא בדא כד"א (שמות לו:12) מקבילות הלולאות אחת אל אחת, לאתכללא חדא בחדא דא בדא. כד נטלין אינון גלגלין אשתמע קל נעימותא בכל אינון חילין דלתתא לזינייהו.

תחות היכלא דא מתפרשין חילין לבר לכמה סטרין דרקיעין דלתתא עד דמטו לככבא דשבתאי. כלהו אסתכיין להיכלא דא, מתמן אתזנו. כל אלין די בהיכלא דא כלהו אסתכו לההוא רוחא דכתיב (יחזקאל א:12) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן, ודא הוא היכלא דאקרי היכלא דלבנת הספיר.

[p. 29] רוחא דא דכליל רוחא תניינא סלקא ונחתא נהוריה דלא שכיך לעלמין כנהורא דשמשא גו מיא. לית מאן דקאים עליה בר רעותא דבר נש זכאה בההוא צלותא דעלאת בההוא היכלא וסלקא לקשרא קשרין בשלימו בשרותא [מב ע"א] דרוחא דא כדקא חזי. כדין נהורא אתעטף ביה וחדי בה וסלקא עמה לאתקשרא בקשורא דהיכלא תניינא לאתכללא רוחא דכליל ברוחא אחרא עלאה דעליה.

ורוחא דא דכליל כלילין ביה ההיא חיוותא וכל אינון אופנין וגלגלין ואתאחדן ביה כגוונא דאתאחדא אשא במיא ומיא באשא דרום בצפון צפון בדרום מזרח במערב ומערב במזרח, הכי אתאחדן כלהו דא בדא ואתקשרן דא בדא. ההוא רוחא סלקא לאתקשרא וההיא חיותא אסתכייא לעילא לגבי היכלא תניינא ואסתכיין דא בדא.

באמצעיתא דהיכלא דא נעיץ חד עמודא דסלקא עד אמצעיתא דהיכלא אחרא ואיהו נקיב ונעיץ מתתא לעילא לאתדבקא רוחא ברוחא וכן עד לעילא מכלהו למהוי כלהו רוחא חדא כד"א (קהלת ג:19) ורוח אחד לכל.

 

[p. 30] היכלא תניינא. כתיב (שמות כד:10) וכעצם השמים לטוהר. הכא איהו ההוא רוחא דאקרי זהר דלא אשתני וקיימא בחוורתא תדיר דלא אתערב גווניו באחרא ואיהו עצם דלא אשתני לעלמין. דא לאו איהו באתגליא הכי לאתנצצא כאחרא. דא קשי לאתגליא כסתימו דעינא דכד מתגלגלא אזדהר ונציץ בגלגולא, ודא אוף הכי. בגין דכד ההוא רוחא קדמאה סלקא מגלגל בגלגולא וגלי ליה ואתקשר בהדיה בקשורא דחוורתא דעינא גו גוון אחרא דאיהו דקיק מיניה דשארי עלוי.

מתגלגלא רוחא דא מגו רוחא דלתתא. נהורא דלתתא אסחר וגלגל נהורא דא ואתנהיר, ולא יכיל לאתנהרא עד דאחיד תתאה ביה ואתקשר בהדיה וכדין אנהיר ואחיד בנהורא דלתתא דהוא כליל ולא אשתני כלל אלא אתגליא בגיניה בגלגולא דיליה. וכד נהורא דא מתגלגלא נטיל נהורא אחרא לסטר שמאלה ואתגלגלא בהדיה ואסתחר עמיה ורזא דא כתיב (שיר ז:2) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן. זכאה איהו מאן דידע לגלגלא נהורין.

רוחא אחרא אתכליל בהדיה ואסתחר ונהיר סחרניה בגוון תכלא וחוור. ההוא חוור אתקשר בחוור דא וההוא תכלא אתקשר בסומקא [p. 31] דנהורא תתאה דלסטר שמאלא ואתכלילו דא בדא והוו חד ואקרון עצם השמים. וכל מה דלתתא וההוא היכלא דלתתא כלא אתכליל הכא ובגין דכלא אתכליל הכא אתקרי עצם השמים.

מכללא דנהורין אלין אתבריאו אינון שרפים דשית גדפין כד"א (ישעיה ו:2) שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד, כלהו בשש בגין דכלהו מעצם השמים. אלין אינון דאוקידו לאינון דלא חיישי על יקרא דמאריהון. ורזא, דאשתמש בתגא חלף. מאן דקארי ותני שית סדרי משנה דא הוא מאן דידע לסדרא ולקשרא יחודא דמאריה כדקא יאות. אלין אינון דמקדשין שמא דמאריהון בכל יומא תדיר.

כד מתגלגלן נהורין נפק מנייהו נהירו דחד חיוותא דאיהי קיימא ורמיו על ד' חיוון שליטין על קמאי דכלילו לון בגווייהו. ובאלין כד נטלין אתכפיין שרפים תתאי נחשים דנפקי מגו ההוא נחש שרף דגרים מותא לכל עלמא. אלין חיוון אנפי נשר. מסתכלן [p. 32] לגבי ההוא חיותא נשרא עלאה דעלייהו כד"א (משלי ל:19) דרך הנשר בשמים.

רוחא דא שלטא על כלא. ההיא חיותא דרמיו על כלהו אסתכייא לעילא וכלהו לגבה. כלהו כד נטלין מזדעזעין כמה חיילין, מנהון נהירין מנהון מתתברי מקמיהון ואוקדי לון בנורא ואתיין ומתחדשן כמלקדמין. כלהו עאלין תחות ההיא חיותא מסתתרין תחות גדפהא לאכללא לון לעילא.

אינון ד' חיוון [מב ע"ב] סלקין כד רוחא אזדהר בגו ההוא חיוותא. ארבע גלגלין לכל חד וחד. גלגלא חדא אסתכי לסטר מזרח תלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא חדא אסתכי לסטר מערב ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא חדא אסתכי לסטר דרום ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא חדא אסתכי לסטר צפון ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא. וכלהו סמכין תריסר נטלין מגו אמצעיתא וההוא אמצעיתא סגיר ופתח. וכל גלגלא וגלגלא כד נטלא קלא אשתמע בכלהו רקיעין. אלין ארבע חייון כלהו אשתלבן דא בדא, ועאלין אינון אופנים דלתתא בגו אלין חייון כלילן אלין באלין.

רוחא דא דאתכליל באינון רוחין מלהטא וסלקא לאתאחדא לעילא וקיימא לאתאחדא ולאתקשרא ברעותא דבר נש זכאה בההיא צלותא דצלי. דכד סלקא ועאלת בההוא היכלא נטיל כלא [p. 33] וכלהו נטלין בהדה ואתכלילו דא בדא עד דאתכלילו בההוא רוחא. וההוא רוחא נטלא ברעותא דקשורא דיחודא דצלותא דמיחדא כלא עד דמטו כלהו להיכלא תליתאה כלילן דא בדא כדקדמאי, אשא במיא ומיא באשא רוחא בעפרא ועפרא ברוחא מזרח במערב מערב במזרח צפון בדרום דרום בצפון. והכי כלהו מתקשרן דא בדא ומתאחדן דא בדא ומשלבן דא בדא, וכן כמה חיילין ומשריין דנחתי לתתא ואתערבו באינון תתאי עד דמטו לככבא דצדק ותמן כמה ממנן על עלמא.

וכד רוחא דא אתכליל מכלהו וכלהו כלילן ביה סליק ואתאחד ועאל בגו היכלא תליתאה עד דאתאחד ברוחא דתמן בגו ההוא עמודא דקאים באמצעיתא וכדין כלא אשתלים עד הכא כדקא יאות וכלהו רוחא חדא כליל מכלא ושלים מכלא כד"א ורוח אחד לכל. הכא הכרעה לאתדבקא במאריה.

 

היכלא תליתאה. היכלא דא איהו היכלא דההוא רוחא דאקרי נגה. רוחא דא איהו דכייא מכלהו לית ליה גוון דאתחזי ביה לאו חוור ולאו ירוק ולאו אוכם ולא סומק ובגין כך אקרי טוהר דכייא ברירא מכל אלין תתאין. ואע"ג דאיהו דכייא מכלא לא אתחזי עד דאלין [p. 34] תתאי מתגלגלן ונראין ביה ועאלין בגויה. כיון דעאלין בגויה כדין אחזי נהוריה ולא גוון חד מכלהו.

כד אשתלים האי רוחא מכלהו תתאי אפיק מניה נהורא דכליל בתלת נהורין. אינון תרין נהורין סלקין ונחתין ונצצין. בההוא נצוצא אתחזון עשרין ותרין נהורין משניין דא מן דא וכלהו חד נהורא. ועאלין בגו ההוא חד נהורא וההוא נהורא כליל לון, ולא נהיר בר בזמנא דאלין נהורין דלתתא סלקין וההוא רעותא דצלותא נטיל לכלהו. כדין ההוא נהורא נפיק מגו ההוא רוחא אתנהיר ההוא נהורא ואפיק אלין תרין נהורין נצצין ואתחזון עשרין ותרין כחושבן אתוון דאורייתא. לבתר מתהדרין וכלילן בההוא נהורא.

כל אינון נהורין תתאי כלהו כלילן בהני נהורין וכלהו בנהורא דא. האי נהורא איהו כליל בגו ההוא רוחא וההוא רוחא קיימא בהיכלא תליתאה דא, ולא קאים לאתישבא אלא בגו היכלא רביעאה דתיאובתיה לסלקא לגויה.

אלין נהורין דנפקו מגו ההוא רוחא כד מנצצין מתחברן כלהו נהורין דנצצן. בשעתא דנפקי מגו ההוא נהורא חדא ודחיין לאתנצצא נפקי מנייהו חד חיותא קדישא רברבא דיוקנהא כחיזו דכל אינון [מג ע"א] שאר חיותא דיוקנא דאריה ודיוקנא דנשר כלילן כחדא ואתעבידו בה חד דיוקנא מנייהו.

תחות האי חיותא אית ד' אופנין עלאין כחיזו דתרשיש מרקמן בכלילו דכל גוונין, ושית מאה אלף רברבן כלהו בגווייהו ואלין ד' אופנים בתמניא גדפין כלהו. [p. 35] וכלהו נפקין מגו נהירו דההוא חיותא דשלטא עלייהו. בשעתא דנציץ ההוא נהורא אפיקת חיילין אלין.

ואלין ד' דתחותה קיימין בד' סטרין דעלמא. בד' אנפין כל חד וחד. תרין אנפין מסתכלן לגבי ההוא חיותא, ותרין אנפין מחפיין בגדפייהו מאינון נהורין דנצצן דלא יכלין לאסתכלא. בכל זמנא דנטלי אלין בד' גלגלין ותריסר סמכין כקדמאי אתעביד מההוא זיעא דלהון כמה חיילין ומשריין דכלהו משבחין ומזמרי דלא משתככי לעלמין, ולאלין לית שעורא.

ארבע פתחין אית להיכלא דא לארבע סטרין דעלמא עשר ממנן לכל פתחא ופתחא. ובזמנא דכלהו די בגו היכלין דלתתא ואינון היכלין סלקין ברעו דצלותא דכייא כלהו פתחין פתחין עד דכלילן כלהו אלין באלין ומשלבין אלין באלין. ועאלין כלהו, ממנן גו ממנן משריין גו משריין, אופנים בחיות וחיות באופנים, באלין אופנים, נהורין בנהורין רוחא ברוחא עד דעאלו ברוחא דא.

בהיכלא דא אית דוכתא חדא כחיזו דדהבא דנציץ ותמן גניזין כמה חיילין ומשריין דלא סלקין ולא מתעטרין לעילא אלא בשעתא דכל אלין קשרין קשירן והיכל נטיל לאתעטרא כלהון נפקין מליין בדינא ואקרון מארי תריסין שליחן בעלמא מגו מארי דינין די בהיכלא רביעאה. בהאי דוכתא תליין בארבע סטרין שית מאה אלף רבוון מגינים דדהבא לכל סטר וסטר, וכן לתתא מנייהו [p. 36] שורין מקפן ואינון שתין. וכל הני מגינים כלהו מגיחין קרבין סייפין ורומחין לבר בכל אינון שליחי דינין דעלמא עד דמטו דרגין בדרגין לככבא דמאדים. וכדין היכלא סלקא ואתעטרת בההוא רוחא בכל אינון חיילין ואשתאר ההוא דוכתא באתריה וההוא דוכתא אקרי תא הרצים, אינון שליחין מרהטי לאשלמא דינין ופורענין בכל סטרי עלמא.

כד סלקא צלותא נטיל כל הני נהורין ומשריין וקשר קשרין ואתכלילו כלהו כחדא עד דאתקשר רוחא ברוחא ואינון חד ועאלו גו ההוא עמודא לאתכללא ברוחא דהיכלא רביעאה. זכאה חולקיה מאן דידע רזא דמאריה וארים דגליה באתר דאצטריך.

ות"ח כלא אצטריך דא לדא ודא לדא לאשלמא דא עם דא ולאתנהרא דא בדא עד דסלקי כלא לאתר דאצטריך שלימו, מתתא בקדמיתא ומלעילא לבתר. וכדין איהו שלימו בכל סטרין ואשתלים כלא כדקא יאות.

[p. 37] מאן דידע רזין אלין ועביד שלימו דא איהו מתדבק במאריה ובטיל כל גזרין קשין ואיהו אעטר למאריה ומשיך ברכאן על עלמא ודא איהו בר נש דאקרי עמודא דעלמא וצלותיה לא אהדר ריקנייא וחולקיה בעלמא דאתי ואיהו בחושבן בני מהימנותא.

ת"ח כל הני היכלין וכל הני חיותא וכל הני חילין וכל הני נהורין וכל הני רוחין כלהו אצטריכו דא לדא בגין לאשתלמא מתתא ולאשתלמא לבתר מלעילא. אלין היכלין אינון מתדבקין דא בדא.

וכלהו כגוונין דעינא מתדבקין דא עם דא. כל מה די בגוייהו אינון כההוא חיזו דמתחזיא בסתימו כד מתגלגלא עינא ואתחזי ההוא זהרא נציץ. וההוא מה דלא אתחזי בההוא גלגולא איהו ההוא רוחא דשלטא על כלא. ובגין כך קיימא דא בדא דרגין על דרגין ודרגין על דרגין עד דאתעטר כלא [מג ע"ב] כדקא יאות.

ות"ח אלמלא כל אינון גוונין דעינא דאתחזיין, כד אסתים עינא ואתגלגלא בגלגלא לא אתחזון אינון גוונין דזהרן, ואלמלא אינון גוונין לא אתדבק ההוא דסתים דשלטא עלייהו. אשתכח דכלא תליא דא בדא ואתקשר דא בדא.

כד אתכליל כלא כחדא בהיכלא תליתאה ורעותא דצלותא סלקא לאתעטרא בהיכלא רביעאה כדין כלא חד ורעותא חדא וקישורא חדא. הכא השתחואה לאתרצאה במאריה.

 

[p. 38] היכלא רביעאה. היכלא דא איהו משניא מכלהו, ארבע היכלין לדא, דא לגו מן דא וכלהו חד היכלא. הכא איהו רוחא דאקרי זכות. באתר דא מתהפך זכות דכל בני עלמא. רוחא דא נטיל כלא. מניה נפקו שבעין נהורין כלהו מנצצן וכלהו בעגולא דלא מתפשטי כאלין אחרנין, מתדבקן דא בדא ונהירין דא בדא אחידן דא בדא. כל זכיין דעלמא קמי אלין נהורין קיימין. מכלהו נפקי תרין נהורין שקולין כחדא דקיימי קמייהו תדירא. לקבל אלין אינון שבעין רברבן ממנן לבר דסחרין כל הני היכלין. שבעין נהורין אלין ותרי נהורין דקיימין קמייהו כלהו פנימאין גו לגו ורזא דא דכתיב (שיר ז:3) בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים.

לקמי נהורין אלין עאלין כל זכו וכל עובדין דעלמא לאתדנא. תרין נהורין אלין אינון סהדי סהדותא בגין דאינון שבעה עיני יי' דמשטטי בכל ארעא. כל מה דאתעביד בעלמא אתרשים, בההוא עובדא ממש וההוא זכותא ממש וקיימי בקיומייהו. ואלין תרין נהורין [p. 39] חמאן בהו ומסתכלן וסהדי קמי אלין ע' נהורין. אלין ע' גזרי גזרין ודייני דינין הן לטב הן לביש והכא איהו אתר דזכותא.

רוחא דא ביה אתרשימו אתוון תלת דאינון יה"ו. דכד אלין אתוון מתדבקן בהאי אתר באתדבקותא דדכורא בנוקבא כדין אתרשימו ביה ולא אתעדון מתמן. לבתר נפק חד נהורא נהיר לארבע סטרין. האי נהורא אפיק תלת אחרנין דאינון תלת בתי דינא דדיינין דינין אחרנין במלין דעלמא, בעותרא במסכנו במרעין בשלימו בכל אינון שאר מלין דעלמא אתדן בהו. חד היכלא לאינון ע' קדמאי לגו, תלתא לאלין תלתא אחרנין.

סלקא האי רוחא וכליל כל אינון דלתתא ואפיק חד חיוותא קדישא מתלהטא ועיינין לה כעיני אינשא לאשגחא באלף אלפין ורבוא רבוון חיילין מאריהון דדינא. כלהו נטלין פתקין ופתחין וסגרין בעלמא ואשלימו דינא.

תחות האי חיותא ד' שרפים מלהטן כלהו כחזור ושושן ושביבי דאשא סלקין, ע"ב גלגלין לכל חד מלהטן באשא. כד נטלין אתעביד נהר חד די נורא, אלף אלפין משמשין לההוא נורא מתמן נפקי כמה חיילין. כד גלגלין נטלין כמה אינון רבוא רבוון דיוקומון מנייהו בגו ההוא נורא. תחות היכלא תניינא נפקי חיילין דמזמרין ואתיין לקרבא הכא ואתוקדון כלהו.

[p. 40] כל אינון ממנן דעלמא דאתמנון לשלטאה מהכא נפיק דינהון לשלטאה מגו ההוא רוחא דאתרשים בתלת אתוון, ומהכא מעברין קיומייהו מעלמא ואתדנו בהאי נורא דנגיד ונפיק. כלא אתמסר בהאי היכלא בגין דאתרשימו בתלת אתוון הכא האי רוחא אתכליל בהו. ההיא חיוותא אפיק חיילין ומשריין דלית להון חושבנא.

כל דינין דעלמא מהאי היכלא נפקי הן לטב הן לביש בר תלת בנ"י חי"י ומזונ"י דלא אתייהב רשו באתר דא דהא בההוא נהר עלאה דכל נהורין נגדין מניה קיימא מלה. באמצעיתא [מד ע"א] דהיכלא דא הוא אתר מתקנא לקבל רוחא דלעילא בגו רוחא דא ודא סלקא בהו.

תרין עשר פתחין אינון להיכלא דא, בכל פתחא ופתחא כל אינון סרכין וממנן דאינון מכרזי לאודעא לתתא כל אינון דינין דזמנין לנחתא לתתא כד"א (דניאל ד:11) קרא בחיל וכן אמר גודו אילנא וגו'. ומגו כרוזי אלין נטלי מלה כל מריהון דגדפין עד דאודעי מלה לרקיע דחמה. ומתמן כד נפיק שמשא נפיק מלה ואתשטייא בעלמא עד דמטי לההוא חיויא דרקיעא די ככבי רקיעא גלידן ביה דאיהו באמצעיתא דרקיעא. ושמעין מלה ונקטין לה אינון סרכין דתחות שמשא ואינון דממנן על ההוא [p. 41] חיויא ומתמן אתפשט לעלמא ואפילו רוחין ושדין ואפילו עופי שמיא מודעי ליה בעלמא. כרוזין תבין וסתמין פתחין לאסתלקא רוחא ברוחא עד דכלהו רוחין תתאי כלהו חד בהדי האי רוחא וכלהו אתכלילן ועאלין דא בדא עד דאתעביד כלא חד.

בר נש כד איהו בבי מרעיה הכא אתדן הן לחיים הן למות. חיין תליין לעילא. אי אתדן הכא לחיים יהבי ליה חיין מלעילא, ואי לא לא יהבין. זכאה חולקיה מאן דאתדבק במאריה ויעול ונפיק. הכא קידא באפין בארעא לאתגברא על דינא. על האי היכלא אתמר (דברים לב:4) אל אמונה ואין עול וגו'.

 

[p. 42] היכלא חמישאה. היכלא דא היכלא דברקא זהיר דאיהו רוחא דמזהיר נהיר לאלין תתאי. רוחא דא דאיהו כליל ופתח וסגיר נציץ לכל סטרין. מנציצו דא נהיר חד נהורא כעין ארגוונא. נהורא דא כליל כל גוונין דנהרין, נהורא חוור ואוכם סומק וירוק. אתכלילן אלין באלין, אתרקים חוור בסומק, אוכם בירוק, לבתר חוור באוכם ואתעביד חד חיוותא מרקמא ואתכליל בה ירוק וסומק דיוקנהא כדיוקנא דב"נ דכליל כל דיוקנין.

מינה נפקו ד' סמכין דאינון חיוון רברבן על אלין דלתתא. חד אקרי אופן דאיהו תרין בגין דכד אתחזי האי אתנהיר אחרא בגויה, דביק דא בדא, עאל דא בדא. לבתר עאל אחרא דא בדא ואתחזון ד' רישין לד' סטרין דעלמא וכלהו חד גופא, ואלין אינון דכתיב בהו (יחזקאל א:16) כאשר יהיה האופן בתוך האופן. וכלהו אלין קשירין דא בדא כחיזו דחיוון עלאין דלא מתפרשן לעלמין. האי חיותא דארבע גוונין מרקמן אחידן אלין באלין לד' סטרין. מהכא כד נטלא חיותא דא נטלא לתרין סטרין.

[p. 43] האי רוחא דברקא אתכליל בתרין רוחין, רוחא דא דברקא דאפיק חד חיותא וכל אינון נהורין, רוחא אחרא אתנהיר מניה דאקרי רוחא מלהטא. נהרין מניה תרין נהורין דאינון ארבע ואלין נהורין מתהפכין בגוונין והכא איהו (בראשית ג:24) להט החרב המתהפכת, אלין אינון נהורין דמתהפכן שננא דחרבא. ואלין קיימי על היכלא דלתתא בגין דהאי להט החרב קיימא על אינון ע' נהורין דבי דינא. מהכא כל אינון דיינין דדייני דינא חרבא תלייא על רישייהו מלעילא.

האי להט החרב דאלין אינון נהורין דלסטר שמאלא אפיקו חד חיותא אחרא דקיימא על ד' דלא קיימי בקיומייהו, תרי מימינא ותרי משמאלא. כד רוחא דחיותא האי עאל באלין נציץ מנייהו תרי ניצוצין מלהטן ונפקי מהאי היכלא לבר ומתהפכי תדיר. אלין ניצוצין מלהטן לזמנין נוקבי לזמנין גוברי לזמנין רוחין לזמנין עירין קדישין. מ"ט. בגין דכד אתכליל האי חיוותא בחיוותא קדמאה מגו תקיפו דאתכלילן דא בדא נפקא חד נצוצא מלהטא תדיר דלא אתדעך לעלמין ושאטא ואזלא אבתרייהו דאינון תרין ניצוצין. והשתא אינון גוברין ועבדין שליחותא בעלמא ועד לא מסיימי מתדעכי. כדין ההוא ניצוצא בטש בהו [מד ע"ב] ונהיר לון ואתחדשון כמלקדמין ואינון נוקבי ואזלי [p. 44] ושטאן ועד לא מסיימי מתדעכי, והאי ניצוצא בטש בהו ונהיר לון ואתהדרן כמלקדמין בגין דההוא ניצוצא כליל מכלא כליל מד' גוונין ובגין דא אינון מתהפכין לכל הני גווני.

רוחא דא אתכליל ברוחא אחרא כדקאמרן ואתחזון תרין כחדא ולא כאחרנין קדמאין דכד אתכליל דא בדא לא אתחזי בר חד. והכא אתחזון וקיימי בחביבותא כלילן מכלהו תתאי. ואע"ג דאינון תרין אינון חד, כד אתפשט רוחא ברוחא ואתחזון בחביבותא ודא הוא רזא דכתיב (שיר ד:5) שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים. וכד תרין רוחין מתפשטן דא בדא בחביבותא כדין אתהדר האי היכלא ואקרי היכלא דרחימותא. היכלא דא קאים תדיר בקיומיה אתגניז ברזא דרזין למאן דאצטריך לאתדבקא ביה. והכא כתיב (שם ז:13) שם אתן את דודי לך.

לבתר כד נהרין תרין רוחין דאינון חד נפקי כמה חיילין לכמה סטרין אלפין ורבוון דלית לון שיעורא, מנהון אקרון דודאים, מנהון גפנים, מנהון רמונים, עד דמטו כמה חיילין לבר עד ההוא ככבא דאקרי נגה וכלהו בחביבו דלא מתפרשין לעלמין. בהכא כתיב (שם ח:7) אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. הכא השתחואה ופרישו דידין לאתדבקא ברחימו דמאריה.

 

[p. 45] היכלא שתיתאה. הכא הוא רוחא דאקרי חו"ט השני רזא דכתיב (שם ד:3) כחוט השני שפתותיך. האי היכלא היכלא דאקרי היכל הרצון, הכא רוחא דאיהו רעוא דכל הני רוחין תתאין רהטין אבתריה לאתדבקא ביה בנשיקה ברחימותא. האי רוחא אתכליל בשית וקיימא בשית. אתכליל בשית דלתתא בהדיה, וקיימא בשית עלאין. ובגין כך האי רוחא אפיק תריסר נהורין כלילן כלהו מתתא ומלעילא. הני תריסר נהורין אינון חדון לסלקא לעילא ולקבלא כל הני דלתתא.

היכלא דא דאיהו רצון רעוא דכלא. מאן דקשר קשרין וסליק לון הכא דא הוא דאפיק רצון מיי' בחביבותא. בגו היכלא דא אתכניש משה ברחימו דנשיק נשיקי רחימותא. האי הוא היכלא דמשה. רוחא דא רוחא דרחימותא רוחא דיחודא דאמשיך רחימו לכל סטרין.

אינון תריסר נהורין סלקין ולהטין. מנציצו דלהון נפקי ארבע חיוון קדישין רחימי דאהבה. אלין אקרון חיות גדולות [p. 46] לאתחברא אינון זוטי לאתכללא בהו דכתיב (תהלים קד:25) חיות קטנות עם גדולות. אלין אחידן דא בדא לד' סטרין כאגוזא דמתחברא לד' סטרין ובגין כך אקרי היכלא דא גנת אגוז דכתיב (שיר ו:11) אל גנת אגוז ירדתי. מאי אל גנת אגוז. בגיניה דגנת אגוז ירדתי דאיהו היכלא דרחימו לאתדבקא דכורא בנוקבא.

אלין ארבע מתפרשן לתריסר, תלת תלת לכל סטר. כל אינון תתאי כלילן בהו, ובהו קיימין רוחין ברוחין נהורין בנהורין כלהו אלין באלין עד דאתעבידו חד. וכדין האי רוחא דכליל מכלהו סלקא לאתעטרא ברוחא דלעילא ההוא דאקרי שמי"ם וזמין ליה לאתחברא בהדיה. כיון דאתקשרו כלהו דלתתא בהדיה אמר (שם א:2) ישקני מנשיקות פיהו, וכדין איהו חדוה לאתקשרא רוחא ברוחא ולאשתלמא דא בדא, כדין איהו שלימו בחבורא חדא.

[p. 47] כיון דהאי רוחא אתחבר בהדיה ואשתלים דא בדא ואתנהירו דא בדא בכל שלימו כדקא חזי בהאי רעותא דצלותא דברנש זכאה דסליק כולא כדקא חזי [מה ע"א] עד ההוא אתר לחברא רחימו דא בדא, כדין כל אינון היכלין וכל אינון רוחין דאתכלילו בהאי, כל חד וחד מאינון רוחין והיכלין דאנון בכללא דשמים, כל חד וחד נטיל ההוא היכלא וההוא רוחא דאתחזי ליה לאתחברא בהדיה ולאשתלמא בהדי' כדקא יאות בגין דההוא רוחא שתיתאה דאקרי רצון סליק לון לגבייהו בההוא יחודא.

והכי אתחברן, שמים דאיהי רוחא קדישא לעילא נטיל היכלא דא רוחא דא דאקרי רצון לאתנשקא דא בדא, לאתחברא דא בדא לאשתלמא דא בדא, ורזא דא (בראשית כט:11) וישק יעקב לרחל וגו'. אברהם דאיהו ימינא לעילא נטיל היכל אהבה דקאמרן רוחא דאקרי אהב"ה לאתקשרא דא בדא לאתחברא דא בדא למהוי חד וסימניך (שם יב:11) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, ושפירו דאתתא באינון שדים. יצחק דאיהו שמאלא נטיל ההוא היכלא דבי דינא דכל דינין מתערין מתמן, רוחא דאקרי זכותא לאתחברא דא בדא ולאשתלמא דא בדא למהוי כלא חד כדקא יאות. שאר נביאים נטלין תרין היכלין דלתתא תרין רוחין נוג"ה וזה"ר ברזא דכתיב (שיר ז:2) חמוקי ירכיך וגו' לאתקשרא אלין באלין ולאשתלמא אילין באילין למהוי חד. יוסף הצדיק עמודא דעלמא נטיל היכלא דספיר רוחא דאקרי לבנת הספיר ואע"ג דכתיב (שמות כד:10) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר בגין יקרא דמלכא והכי הוא ודאי. ולבתר עמודא דא נטיל יתיר דאיהו רזא דרזין באתר דהיכלא שביעאה.

[p. 48] עד הכא מתחברן דרגין ומתחברן דא בדא לאשתלמא דא עם דא למהוי כלהו חד, כלא כדקא חזי. וכדין (מלכים א' יח:39) יי' הוא האלהים וגו'. זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי מאן דידע לקשרא לון ולאתדבקא במאריה. הכא הכרעה והשתחואה קידא פרישא דכפין ונפילה באנפין לאמשכא רעותא דרוחא עלאה נשמתא דכל נשמתין דאיהו תליא לעילא לעילא עד אין סוף, דמניה נפקי נהירו וברכאן לאשלמא כלא מלעילא כדקא יאות, ולמהוי כלא בשלימו מתתא ומלעילא וכל אנפין נהירין בכל סטרין כדקא יאות. כדין כל גזרי דינין מתבטלין וכל רעותא אתעביד לעילא ותתא ועל דא כתיב (ישעיה מט:3) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר, וכתיב (תהלים קמד:15) אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי' אלהיו.

 

[p. 49] היכלא שביעאה. היכלא דא לאו בי' דיוקנא ממש כלא איהו בסתימו. גו רזא דרזין פרוכתא פריסא דלא לאתחזאה תרין כרובים. לגו מן דא קיימא כפורתא דיוקנא דקדש קודשין. בגין כך היכלא דא אקרי קדש הקדשים. האי קדש הקדשים אתר מתתקנא לההוא נשמתא עלאה כללא דכלא עלמא דאתי לגבי האי עלמא.

דהא כד מתחברן כלהו רוחי דא בדא ואשתלימו דא עם דא כדקא חזי כדין אתער רוחא עלאה נשמתא דכלא לגבי [p. 50] עילא סתימא דכל סתימין לאתערא על כלא לאנהרא לון מעילא לתתא ולאשלמא לון לאדלקא בוצינין. וכד כלא איהו בשלימו בנהירו דכלא ונחית נהירו עלאה כדין האי היכלא שביעאה איהו היכלא סתימאה בסתימו דכלא לקבלא ההוא קדש הקדשים נהירו דנחית ולאתמליא מתמן כנוקבא דמתעברא מן דכורא ואתמלייא, ולא אתמלייא אלא מהאי היכלא דמתתקנא לקבלא ההוא נהירו עלאה. ורזא דא היכלא שביעאה איהו אתר דחבורא דזווגא לאתחברא שביעאה בשביעאה למהוי [מה ע"ב] כלא חד שלימו כדקא חזי.

ומאן דידע לקשרא יחודא דא זכאה חולקיה רחים לעילא רחים לתתא, קב"ה גזיר ואיהו בטיל. סלקא דעתין דאיהו מקטרגא במאריה. לאו הכי אלא בגין דכד איהו קשיר קשירין וידע ליחדא יחודא וכל אנפין נהירין וכל שלימו אשתכח וכלא אתברכא כדקא יאות כל דינין מתעברין ומתבטלין ולא אשתכח דינא בעלמא. זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. דא הוא לתתא דכתיב ביה (משלי י:25) וצדיק יסוד עולם, דא הוא קיומא דעלמא. בכל יומא קארי עלוי כרוזא (ישעיה מא:16) ואתה תגיל ביי' בקדוש ישראל תתהלל.

[p. 51] כגוונא דא קרבנא. סלקא תננא ומסתפקין כל חד וחד כדקחזי ליה, וכהני ברעותא ולואי בבסימו דשירתא. דא אתכליל בדא ועיילי היכלא בהיכלא רוחא ברוחא עד דמתחברן באתרייהו כדקא חזי ליה שייפא בשייפא ואשתלימו דא בדא ואתייחדו דא בדא עד דאנון חד ואתנהרין דא בדא. כדין נשמתא עלאה דכלא אתיא מלעילא ונהיר לון והוו נהירין כלהו בוצינין בשלימו כדקא חזי עד דההוא נהורא עלאה אתער וכלא אעיל לגבי קדש הקדשים ואתברכא ואתמלייא כבירא דמיין נבעין ולא פסקין וכלהו מתברכאן לעילא ותתא.

[p. 52] הכא רזא דרזין. ההוא דלא אתיידע ולא אעיל בחושבנא, רעותא דלא אתפס לעלמין, בסים לגו לגו בגווייהו, ולא אתיידע ההוא רעותא ולא אתפס למנדע. וכדין כלא רעותא חדא עד א"ס וכלא איהו בשלימו מתתא ומלעילא ומגו לגו עד דאתעביד כלא חד. האי רעותא לא אעיל לגו אע"ג דלא אתידע עד דכלא אשתלים ואתנהיר בקדמיתא בכלהו סטרין. כדין בסים ההוא רעותא דלא אתפס לגו בגו בסתימו. וכדין זכאה חולקיה מאן דיתדבק במאריה בההיא שעתא. זכאה איהו לעילא זכאה איהו לתתא. עליה כתיב (משלי כג:25) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.

ת"ח כיון דכלהו אשתלימו דא בדא ואתקשרו דא בדא בקשורא חדא ונשמתא עלאה נהיר לון מסטרא דלעילא וכלהו נהורין אינון בוצינא חדא בשלימו כדין רעוא חדא דמחשבה אתפס נהירו דלא אתפס ולא אתיידע, בר ההוא רעו דמחשבה תפיס ולא ידע מה תפיס אלא דאתנהיר ואתבסם ההוא רעו דמחשבה ואתמליא כלא ואשתלים כלא ואתנהיר ואתבסם כלא כדקא יאות. ועל דא כתיב (תהלים קמד:15) אשרי העם שככה לו וגו'.

[p. 53] מאן דזכי לאתדבקא במאריה כהאי גוונא ירית עלמין כלהו, רחימא לעילא רחימא לתתא, צלותיה לא אהדרא ריקניא. דא אתחטי קמי מאריה כברא קמי אבוי ועביד ליה רעותא בכל מה דאצטריך ואימתיה שליט על כל בריין. איהו גזיר וקב"ה עביד. עליה כתיב (איוב כב:28) ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.