היכלות פקודי

[זהר ח"ב רמד ע"ב] [p. 54] אמר רבי שמעון הא תנינן באינון היכלין דאינון קיימין לסדרא סדורא דשבחא דקב"ה בין סדורא דקיימא במלה בין סדורא דקיימא ברעותא, בגין דאית סדורא דקיימא למנדע ולאסתכלא ואית סדורא דקיימא ברעותא בגין לאסתכלא לעילא לעילא עד אין סוף דתמן תקיעו דכל רעותין ומחשבין ולא קיימן במלה כלל. אלא כמה דאיהו סתים הכי כל מלוי בסתימו.

ת"ח האי דאמרן באינון היכלין כלהו, כל אינון סדורין אינון כללא חדא בגין לאתכללא תתאי בעלאי. אבל תא חזי משה כד סדר צלותיה בגיניהון דישראל אריך בהאי צלותא בגין דאיהי צלותא דקיימא לעילא וכד סדר צלותיה בקצירו דלא אריך בה בגין דקיימא לתתא דכתיב (במדבר יב:13) אל [p. 55] נא רפא נא לה ולא אריך יתיר בגין דאיהו מארי דביתא ופקיד ביתיה כדקא חזי [רמה ע"א] ובגין כך לא אריך יתיר בבעותיה.

ועל דא כלהו סדורין לאשראה שכינתא בעלמא כמה דאוקימנא בכל אינון שאר היכלין דקאמרן.

ר' שמעון קם ואמר זכאה חולקך אדם קדמאה ברירא דכל נבראין דקיימין בעלמא דרבי לך קב"ה על כלא ואעיל לך בגנתא דעדן ואתקין לך ז' חופות ביה לאשתעשעאה בענוגא דנעם עלאה כד"א (תהלים כז:4) לחזות בנעם יי' ולבקר בהיכלו. לחזות בנעם [p. 56] יי' לעילא ולבקר בהיכלו לתתא, לחזות בנעם יי' באינון שבעה רקיעין לעילא ולבקר בהיכלו באינון שבעה רקיעין דלתתא. ואלין קיימין אלין לקבל אלין, ובכלהו קיימת בגנתא דעדן. אינון ז' חופות עלאין קדישין קיימו עלך לעילא לאתעטרא בהו ואינון ז' תתאין קמת בהו לאשתעשעא בהו ובכלהו אשלים לך מארך למהוי שלים בכלא עד דאתדחו רגלך בתר עיטא בישא ואתתרכת מגנתא דעדן וגרמת מותא לך ולכל עלמא בגין דשבקת אלין עדונין דלעילא ותתא ואתמשכת בתר אינון כסופין מסאבין דאקרון (איוב כ:16) ראש פתנים, דגופא משיך בהו ולא רוחא כד"א (דברים לב:33) וראש פתנים אכזר וכתיב ענבימו ענבי ראש, עד דאתא אברהם חסידא ושארי לאתקנא עלמא ועאל גו מהימנותא קדישא ואתקן לעילא ותתא באינון רקיעין עלאין ובאינון רקיעין תתאין.

אינון תתאין היכלין לאינון רקיעין עלאין לאתאחדא דא בדא ולאתקשרא דא בדא כמה דאוקימנא באינון היכלין דקאמרן, ואע"ג דאוקימנא התם גו כללא, אית לן לפרטא מלין ולאתקנא ייחודא כדקא יאות בגין [p. 57] דלא יטעון חברייא ויהכון בארח מישר כמה דכתיב (הושע יד:10) כי ישרים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם וגו'.

 

היכלא קדמאה שירותא גו מהימנותא והאי איהו שירותא לרזא דמהימנותא ובדרגין דחיזו דמהימנותא. נביאי קשוט הוו חמאן מגו דא אספקלריאה דאינה מאירה, ובגין דהאי איהו שירותא דמהימנותא כתיב (שם א:2) תחלת דבר יי' בהושע דחמא מגו דרגא דא שירותא דכל דרגין לסלקא לעילא וסופא דכל דרגין לנחתא לתתא. ובגין דהושע חמא מגו שירותא דא סופא דכל דרגין אצטריך בגין דישראל אתדחו ואתמשכו מתמן לתתא לגבי ההוא אתר דאקרי אשת זנונים בגין דשבקו ולא אתדבקו בהאי אשת חיל. וחמא מתמן כל אינון היכלין דאינון בסטרא מסאבא דאית ליה היכלין דמסאבא כלהו מסאבין למאן דאתדבק בהון.

[p. 58] ועל דא כתיב קח לך אשת זנונים וגו'. וכי נביאה דקשוט אצטריך לדא. אלא בגין דאסיר ליה לבר נש לאעלא באינון היכלין בגין דלא יתמשך אברתייהו כגוונא דעבד נח דכתיב (בראשית ט:21) וישת מן היין וישכר ויתגל. והושע דחיל לאסתכלא באינון היכלין דאסתאבו בהו ישראל ואתדבקו עד דא"ל קח לך אשת זנונים וילדי זנונים. וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים, למנדע במה דאתדבקו ואסתאבו ושבקו רזא דמהימנותא בגין אל נכר. ועל דא חמא מגו היכלא דא שירותא דכל דרגין.

היכלא דא שירותא דכלא לסלקא בדרגין. האי היכלא איהו מדורא דקיימא בנהירו לאתעטרא בדרגוי באינון דרגין דכתיב (שמות כד:10) ויראו את אלהי ישראל.

בהאי היכלא ממנא חד שמשא טהר"יאל שמיה ואיהו קיימא על פתחא דההוא היכלא. בגין דכל נשמתין דסלקין קיימא האי ממנא בהאי סטרא וכמה ממנן אחרנין עמיה כלהו אשא דמלהטא ושרביטין דאשא [p. 59] בידייהו וכלהו [רמה ע"ב] מארי דעיינין. האי ממנא קיימא בסטרא דא. אי זכאת האי נשמתא למיעל עאלת, האי ממנא פתח פתחא ועאלת. ואי לא זכאת ההוא ממנא אחרא דקיימא בסטרא אחרא זמין וכמה אלף ורבבן גרדיני נימוסין עמיה. דחי לה ההוא ממנא אחרא קדישא ונקיט לה האי אחרא די בסטרא דמסאבא ואעיל לה גו אינון היכלי מסאבי וכל אינון גרדיני נימוסין אחדי לה עד דנחתי לה לגיהנם ואתדנת תמן תריסר ירחי תקונא דההוא סטרא אחרא בי דינא לאתדנא בהו חייביא.

כגוונא דא ההוא ממנא קדישא דקיימא על ההוא פתחא. כל אינון צלותין דבקעי אוירין ורקיעין למיעאל קמי מלכא אי צלותא דסגיאין אינון פתח פתחא ואעיל ההוא צלותא עד דאתעבידו כל צלותין דעלמא עטרא ברישא דצדיק כמה דאוקמוה. ואי צלותא דיחיד סלקא עד דמטי לפתחא דהיכלא דא דהאי ממנא קיימא ביה. אי יאה ההיא צלותא לאעלא קמי מלכא קדישא יאות מיד פתח פתחא ואעיל לה. ואי לא יאה דחי לה לבר ונחתא ואתשטיא בעלמא וקיימא גו רקיעא תתאה מאינון רקיעין דלתתא דמדברי גו עלמא.

[p. 60] ובההוא רקיעא קיימא חד ממנא די שמיה סהדיא"ל וממנא על האי רקיעא ונטיל כל הני צלותין דאתדחיין דאקרון צלותי פסילאן וגניז לון עד דאיתדן ההוא ב"נ. אי תב לגבי מאריה כדקא יאות וצלי צלותא אחרא זכאה ההיא צלותא כד סלקא נטיל האי ממנא סהדי"אל האי צלותא וסליק לה לעילא עד דאערע בההיא צלותא זכאה ואתערבון כחדא ועאלין קמי מלכא. ולזמנין דכד אתדחיא ההיא צלותא דההוא בר נש אתמשך בתר סטרא אחרא ואיהו אסתאב בההוא סטרא נטיל לה ההוא ממנא די בההוא סטרא אחרא מסאבא. וכדין קיימא ההוא סטרא אחרא מסאבא סליק ואדכר חובוי דההוא בר נש קמי קב"ה ואסטי עליה לעילא. ועל דא כל צלותין וכל נשמתין כד סלקן כולהון סלקן וקיימן קמי היכלא דא, והאי ממנא קיימא על פתחא דהיכלא דא לאעלא נשמתין וצלותין או לדחייא לון לבר.

לעילא מהאי פתחא אית פתחא אחרא דקב"ה חתיר לה ואתפתח תלת זמני ביומא ולא אנעיל וקיימא לאינון מאריהון דתיובתא די אושדין דמעה בצלותהון קמי מאריהון. וכל תרעין ופתחין ננעלו עד דעייל ברשותא בר תרעין אלין דאקרון שערי דמעה. [p. 61] וכד האי צלותא דדמעה סלקא לעילא לאעלא באינון תרעין אזדמן ההוא אופן דקיימא על שית מאה חיון רברבן ורחמי"אל שמיה ונטיל ההיא צלותא באינון דמעין, צלותא עאלת ואתקשרת לעילא, ואינון דמעין רשימין בההוא פתחא.

ואית דמעין אחרנין דרשימין תדיר על כל אינון רתיכין עלאין דלא אתמחון. אלין אינון דמעין דאושדו לעילא ותתא כד אתחרב בי מקדשא דכתיב (ישעיה לג:7) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון, ואינון דמעין דאושדין על צדיקיא וזכאין כד מסתלקי מעלמא. כלהו נטלי לון אינון רתיכין וערבי לון באינון דמעין דאתושדו על חריבו דבי מקדשא, ועל דא כתיב (שם כה:8) ומחה יי' אלהים דמעה מעל כל פנים. מאן פנים. אלין רתיכין קדישין עלאין, ולבתר וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יי' דבר.

בהאי היכלא אית רוחא דאקרי סטוטריה והאי איהו חיזו ספירא דנציץ לכל עיבר והאי איהו דקיימא לתרין סטרין. ומאלין מתפרשאן נציצין כנציצו דשרגא כמה דאוקימנא בכמה סטרין. וכמה [רמו ע"א] גוונין מלהטן מהאי לסטרא דימינא.

[p. 62] כד ההוא רקיעא עלאה נהר דנגיד ונפיק מעדן אפיק נשמתין לאעלא גו היכלא שביעאה ההוא היכלא שביעאה נקיט לון. וכד נפקי אינון נשמתין קדישין מגו ההוא היכלא שביעאה נפקי ונקיט לון האי רוחא קדישא סטוטריה שמיה דאיהו לימינא. וכל אינון נשמתין דאינון זמינין לאתפרחא בזכאין דכורין לימינא כלהו נקיט לון ומתעכבי תמן עד דאתכלילו בנשמתין דנוקבי.

בגין דמהאי רוחא נפקא רוחא אחרא לשמאלא דאתחזי ואתגניז ואתכליל בהאי רוחא קדמאה ואינון חד כלילן דא בדא. והאי רוחא אחרא אקרי אדירי"ה סנוגי"א, האי איהו רוחא לשמאלא.

והאי קיימא דכד תיאובתא דהיכלא שביעאה לאתדבקא בההוא נהר דנגיד ונפיק ההוא רעותא דסלקא מתתא לעילא נקטא נשמתין ברעותא דיליה ואינון נוקבי. וכד רעותא דההוא נהר נחתא ואתדבקא מעילא לתתא עבדין נשמתין דכורין. רעותא דלעילא עביד דכורין רעותא דלתתא עביד נוקבין. וכד אלין נשמתין נוקבין נפקין מגו ההוא היכלא נחתין עד דמאטו להאי רוחא שמאלא דאקרי אדירי"ה ואקרי לבנ"ת הספי"ר כמה דאוקימנא בסטרין אחרנין. כיון דמטו להאי רוחא אינון נשמתין נוקבין נקטא לון האי רוחא וקיימאן ביה.

[p. 63] ולבתר אתכלילו רוחא דא דשמאלא ברוחא דא דימינא וכדין אתעבידו אינון נשמתין כלילן דכר ונוקבא כחדא. מזדווגן ופרחאן מהאי היכלא ואתפרשאן בבני נשא כדקא יאות.

כד אתא לאתכללא רוחא דא דשמאלא בימינא בטש דא בדא לאתכללא, ונפקי נציצין דמתפשטי לכל עיבר. ואתעבידו אינון אופנים מנייהו מאינון נציצין דנפקי מגו רוחא שמאלא דכתיב בהו (יחזקאל א:16) מראה האופנים ומעשיהם וגו'. ואלין אינון אופנים דמלהטן אשא וקיימן בשירתא.

כיון דאתבסמו רוחא ברוחא ואתכלילו כחדא כדין נפקא חד נהירו דסלקא ונחתא ומתישבא על ארבע שורין דאופנים, ואיהו חד חיותא דשלטא עלייהו ואקרי בזק. האי בזק נהיר בנהורא דנציץ גו שלהובא ושלטא על כל אינון אופנים.

[p. 64] ואתפשט מניה חד רקיעא דקיימא על תרין סמכין ואינון תרין סמכין אינון תרין כרובין חד מסטרא דא וחד מסטרא דא והאי רקיע על רישייהו כמה דכתיב (שם י:1) ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים, ולאו האי רקיע דעל ריש חיוותא. והאי בזק ממנא עליה ורוחא עלאה דאתכליל על כלא.

כל אינון צלותהון דמקדמי עד לא סיימו ישראל צלותהון כלהו מתעכבי בהאי רקיעא והאי בזק דשלטא על האי רקיעא מתקן לון עד דאתא סנדלפון רב ממנא רוח עלאה דשליט על כלא. וכד סיימי ישראל כלהו צלותין נטיל לון מהאי רקיעא וסלקא וקשיר לון קשרין למאריה כמה דאוקמוה.

האי בזק קאים לממני כל אינון צלותין דסלקן וכל אינון מלי דאורייתא דמתעטרן בליליא. כד רוח דצפון אתער וליליא אתפלג כל מאן דקאים ואתעסק באורייתא כל אינון מלין סלקין ונטיל לון האי בז"ק ואנח לון בהאי רקיעא עד דסלקא יממא. ולבתר דסליק יממא סלקא אינון מלין ושארן באתר דרקיע דביה תליין ככביא ומזלי שמשא וסיהרא והאי אקרי ספר הזכרון דכתיב (מלאכי ג:16) ויכתב בספר הזכרון לפניו, בגין דספר וזכרון בקשורא חדא.

[p. 65] אינון ארבע גלגלין אינון נטלין על תריסר סמכין. אלין ד' אהניא"ל קדומיא"ל מלכיא"ל יהדוניה די מפתחאן דשמא קדישא בידייהו. ואלין ארבע אינון כלילן [רמו ע"ב] ברזא דאתוון אדנ"י די סנדלפון מארי רתיכין משתמש בהו. אלין ארבע פרחין באוירא דההוא אוירא כליל באתוון דשמא קדישא יו"ד ה"א וא"ו ה"א וההוא אוירא כליל לון ואתכלילו אלין באלין, ואלין ד' נטלין לון ברזא דההוא בזק.

ואלין ד' עאלין בד' אלין באלין דכתיב (שמות לו:12) מקבילות הלולאות אחת אל אחת, והא אוקימנא. ורזא איהו [p. 66] לאתכללא אלין באלין ולשלבא אלין באלין ברזא דההוא רוחא דכליל ברזא דשמא קדישא דכליל שמא דא בשמא דא.

וכלא בהאי היכלא מתנהגי ונטלי בההוא רוחא ברזא דשמא קדישא דשליט על כלא. בהאי היכלא איהו יאהדונ"הי כללא דתרין שמהן מגו דאיהו רוחא ברוחא. וכד שמא דא כליל ברזא דרוחא ברוחא וכליל דא בדא כדין נהיר כלא וסלקא נהורא ונחתא כנהורא דשמשא גו מיא ואוקימנא.

וכדין האי רוחא כלא נטלין בגיניה דכתיב (יחזקאל א:12) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן. וכד רוחא דא נהיר בשמא דא כדין עאלין כלהו דא בדא, ואתקשרו כלהו כחדא לסלקא לעילא ברזא דשמא דא קדישא.

באמצעיתא דהיכלא דא קיימא חד עמודא נעיץ מהיכלא דא להיכלא תניינא בהאי סליק רוחא דלתתא לגבי רוחא דלעילא כד"א ורוח אחד להם. [p. 67] עמודא דא דקיימא באמצעיתא אדרהני"אל שמיה ורזין דמפתחן דשמא קדישא בידיה. כד צלותין סלקאן ומטאן להאי עמודא כדין נטלי כלהו דאינון בהיכלא דא לגו היכלא תניינא לאתאחדא דא בדא להוי כלא ברזא חדא לאתייחדא עילא ותתא כחדא למהוי שמא קדישא שלים כדקא יאות.

 

היכלא תניינא. היכלא דא קיימא גו רזא דמהימנותא לאתאחדא ברזא דלעילא. האי היכלא טמיר וגניז יתיר מן קדמאה.

בהיכלא דא אית תלת פתחין וחד שמשא ממנא עלייהו אורפנ"יאל שמיה. האי ממנא שליט על תלת סטרי עלמא דרום וצפון ומזרח, דרום מהאי סטרא וצפון מהאי סטרא ומזרח באמצעיתא. אינון תלת פתחין לתלת סטרין אילין תרין סתימין וחד באמצעיתא פתיח ברזא דכתיב (שמות כד:10) וכעצם השמים לטהר. האי ממנא אתפקד בההוא פתחא דאיהו פתיח ותחות ידיה תרין ממנן אחרנין דממנן על אינון פתחין אחרנין סתימין.

וכל אינון נשמתין דאינון קטולי בית דין או אינון קטולי שאר עמין כלהו אתמנן תחות ידיהון והאי ממנא דעלייהו חקיק לון לדיוקניהון בלבושוי דאינון נור דליק וסלקא לעילא ואחמי לון למאריה. וכדין נטיל לון וחקיק לון בפורפורוי לאינון קטולי שאר עמין.

[p. 68] ואינון קטולי בית דין נחית לון האי ממנא ואעיל לון בתר אינון פתחין תרין סתימין דאינון תרין ממנן אחרנין קיימין עלייהו ומתמן חמאן יקרא דכל אינון דקיימו אורייתא ונטרו פקודוי. ואינון כסיפין בגרמייהו ונכוין מחופה דלהון עד דהאי ממנא דקיימא עלייהו פתח לון תרעא דמזרח ונהיר לון ויהיב לון חיים דאתפתחו בההוא תרעא דמזרח. ובידא דההוא ממנא חד נהורא דחיין דאיהו מליא נהורין והאי אקרי כוס תנחומין כסא דחייא דהא בגין כסא אחרא דשתו בקדמיתא זכו להאי.

כגוונא דא אית בסטרא אחרא בהיכלא דמסאבא ממנא אחרא ובידיה כוס דאקרי כוס תרעלה כוס חמתו. כמה דתנינן אית יין ואית יין אית כוס ואית כוס וכלא דא לטב ודא לביש, יין לטב דכתיב (תהלים קד:15) ויין ישמח לבב אנוש, יין לביש דכתיב (שם עה:9) ויין חמר מלא מסך וגו', כוס לטב דכתיב (שם קטז:13) כוס ישועות אשא, כוס [רמז ע"א] לביש, דכתיב (ישעיה נא:17) כוס חמתו כוס התרעלה.

[p. 69] כמה דאית בסטרא דקדושה היכלין וממנן כלא לטב ורוחין קדישין וכל סטרין קדישין, הכי נמי אית בסטר מסאבא היכלין וממנן כלהו לביש ורוחין מסאבין ממנן וכל סטרין מסאבין, ודא לקבל דא כגון יצר הטוב ויצר הרע וכלא ברזא חדא.

היכלא דא אקרי היכל זוהר בגין דאית ביה רוחא דאקרי אורפ"ניאל ואיהו זוהר דלא אשתני וקיימא בנהירו סתימא דנהיר מעילא ובנהירו דנהיר לתתא. וכד בטש נהירו דלתתא בנהירו עלאה נהיר האי רוחא כגוונא דחיזו דעינא דכד מתגלגלא כדין אפיק נהורא דנציץ וזהרא הכי נמי האי רוחא.

ועל דא אקרי אורפני"אל האי איהו דנהיר להיכלא דא ונהיר להיכלא קדמאה בגין דההוא רוחא קדמאה נהיר באתגליא מהאי רוחא דאיהו סתימאה. דא רוחא נטיל לעילא ונטיל לתתא ברזא דכתיב (שיר ז:2) חמוקי ירכיך כמו חלאים. ומה דאמר חמוקי בגין דאית רוחא אחרא דנפיק מניה לסטר שמאלא ואתקשר בהדיה, ועל דא כתיב חמוקי, תרין. והאי רוחא שמאלא אקרי הדר"ניאל ואתכלילו דא בדא כלילן כחדא ואינון עצם השמים דכלילא באש ומים.

[p. 70] כתיב (יחזקאל א:28) כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יי'. האי רוחא קדמאה אורפ"ניאל דאיהו סתים בין עילא ותתא ונהיר איהו (שם:27) כעין חשמל. האי איהו כעין חשמל ולזמנין איהו חשמל בגין דמניה קיימין כל אינון שרפים חיוון ממללן חיוון דקיימי ולא קיימי, חשמל.

אורפני"אל דקאמרן, בדא אשתמודעאן חיין לעלמא. כד אתדן עלמא לטב כדין נהר רוחא דא וכל חיין וכל חדו אשתכח. דהא כיון דזכותא נפקא ונהירו דינין כדין רוחא דא אנהיר, וסימניך (משלי טז:15) באור פני מלך חיים. וכד אתדן עלמא בדינא כדין ההוא סטרא אחרא מסאבא שלטא ואתקף והאי רוחא אגניז ואתחשך. וכדין כל עלמא קיימא בדינא ואתדן, וכלא קיימא בהאי רוחא וסימניך (דניאל ה:6) וארכבתיה דא לדא נקשן.

הכא קיימין כל אינון מלבושין דנשמתהון דצדיקיא דסלקין לאתחזאה קמי מאריהון ולקיימא קמיה. וכד נשמתא סלקא ומטי להאי היכלא כדין אזדמן חד ממנא דאתפקד על אינון לבושין [p. 71] וצדקי"אל שמיה. דהא בזמנא דבר נש עביד פקודין דאורייתא בהאי עלמא כגוונא דאיהו אשתדל גרמיה הכי אתעביד ליה בהאי היכלא לעילא מלבושא לאתלבשא ביה בההוא עלמא.

וכד נשמתא סלקא ההוא ממנא נטיל ההוא לבושא דילה ואזיל עמה עד די מטא לנהר דינור די נשמתא אצטריכא לאתסחייא ולאתלבנא תמן. ולזמנין דטבעא ההיא נשמתא תמן ואתוקדא ולא סלקא עד דכל יומא. בצפרא כד אתער רוח דסטרא דדרום כדין קיימי כלהו ומתחדשן ואמרי שירתא ומזמרן כגוונא דאינון מלאכין דאתעבר שלטנהון ואתוקדן וקיימן ומתחדשן כמלקדמין ואמרי שירתא ואזלי לון ה"נ אלין נשמתין.

[p. 72] ואי זכאת האי נשמתא וסלקת, האי ממנא צדקי"אל נטיל לה להאי נשמתא ואלביש לה בההוא לבושא ואתקנת ביה וסלקא לקרבנא על ידא דמיכאל כהנא לקיימא תדיר כל יומין קמי עתיק יומין. זכאה חולקא דהאי נשמתא דקיימא וזכאת להאי.

ובכלא אתמנא האי רוחא אורפני"אל דקאמרן ואיהו שליט על האי היכלא.

מכללא דא כד אתכליל רוחא ברוחא ובטש דא בדא לאתכללא כחדא אתבריאו אינון שליטין אחרנין דאתמנן על עלמא ואלין שרפים דשית גדפין דמקדשי למאריהון תלת [רמז ע"ב] זמנין ביומא. ואלין אינון דמדקדקי עם צדיקיא אפילו בחד נימא דשערא ואלין אינון דקיימי לאענשא בהאי עלמא ובעלמא דאתי לאינון דמזלזלי לבר נש דאוליפו מניה אפילו מלה חדא באורייתא ולא מנהגי ביה יקר ולכל אינון דמשתמשי במאן דקארי שית סדרי משנה ליחדא יחודא דמאריהון.

[p. 73] כד מתישבן רוחא ברוחא ואתנהרן כחדא מההוא נהירו נפקא חיותא חדא דשלטא על אינון שרפים וארבע תחותה דאנפייהו אנפין דנשר. האי חיותא יופי"אל שמיה ואיהי קיימא בכל רזי דחכמתא וכל אינון מפתחאן דחכמתא קיימין ביה.

האי חיותא קיימא למתבע אגרא מעם קב"ה למיהב לכל אינון דרדפי בתר כל מאריהון דחכמה ואפילו מכל בר נש ואולפי חכמה למנדע למאריהון. וההוא אגרא דיהיב לבני נשא דרדפי בתר חכמה למנדע למאריהון, דכד נפק בר נש מהאי עלמא האי חיותא נפקא על ד' שרפים מעפפין וטאסת קמיה ולא שביק כל אינון גרדיני נימוסין די בסטרא אחרא למקרב בהדיה וכמה אינון שליחן דשלם סחרניה. ואלין שרפים כד נטלין ואתחזיין אתכפיין אינון שרפים נחשים דנפקן מההוא נחש דגרים מותא לכל עלמא.

[p. 74] האי חיותא קדישא קיימא כד נשמתא סלקא ומטאת לגביה כדין שאל לה ברזא דחכמתא דמאריה וכפום ההיא חכמתא דרדיף אבתרה ואדבק הכי יהבי ליה אגריה. ואי יכיל לאדבקא ולא אדבק דחי ליה לבר ולא עיילה וקיימא תחות ההוא היכלא בכסיפו. וכד נטלי גדפייהו אלין שרפים דתחותה כדין כלהו בטשי בגדפייהו ואוקדון בה ואתוקדת ולא אתוקדת וקיימא ולא קיימא והכי אתדנת בכל יומא נהירת ולא נהירת ואע"ג דעובדין טבין אית לה.

בגין דלית אגרא בההוא עלמא כאינון דמשתדלי בחכמתא לאסתכלא ביקרא דמאריהון והא לית שעורא לאגרא דאינון דידעי חכמתא לאסתכלא ביקרא דמאריהון. זכאה חולקהון בעלמא דאתי דכתיב (משלי ג:13) אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה.

רוחא דא שלטא על כלא, כלא כלילן בה כלא אסתכיין לגבה. האי חיותא שלטא על ארבע אחרנין וארבע גלגלין לכל חד וחד. גלגלא חדא אסתכי לסטר מזרח וגלגלא חדא אסתכי לסטר צפון וגלגלא חדא אסתכי לסטר דרום וגלגלא חדא אסתכי לסטר מערב, וכל חד וחד בתלת סמכין. גלגלא דלסטר מזרח חני"אל שמיה, גלגלא דלסטר צפון קרשי"אל שמיה, גלגלא דלסטר דרום עזרי"אל שמיה, גלגלא דלסטר מערב עני"אל שמיה. ואינון תלת סמכין דאינון לכל חד וחד כלהו אסתכיין לאמצעיתא בגין דאמצעיתא איהו נטיל לון וכלהו נטלו בגיניה דאמצעיתא.

[p. 75] אלין דקיימי באמצעיתא כלהו ממנן בשירתא ואלין דימינא אמרי שירתא דסלקא רעותא לעילא ואמרי קדוש ואלין דשמאלא אמרי שירתא וסלקי רעותא לעילא ואמרי ברוך, קדוש לעילא וברוך לתתא. אלין דקיימי לעילא לסטר ימינא נטלי קדושה ומתחבראן בקדושה בכל אינון דידעי לקדשא למאריהון ביחודא ברזא דחכמתא, ואלין דקיימי בשמאלא נטלי קדושה ומתחבראן בכל אינון דלא ידעי לקדשא למאריהון כדקא יאות. וכלהו כלילן אלין באלין ביחודא חדא ומתקשראן דא בדא עד דכלהו אתעבידו קשורא חדא ורוחא חדא ומתקשרן באינון דלעילא למהוי כלא חד לאתכללא דא בדא.

מאתר דא ינקי כל אינון מאריהון דחכמתא דקיימן למנדע במראה או ברזא דחלמא בגין דנביאים ינקי מלעילא ואלין מארי דחלמא או דמראה ינקי מהכא. וכד מתחברא אתרא דא באתרא דלעילא בקשורא חדא כדין נביאים כולהו ינקי מכלא מעילא ומתתא בקשורא חדא. [רמח ע"א] [p. 76] ובגין כך אית משל במלייהו דלא צחצחא נבואתהון כדקא יאות כמה דהוה ביה במשה דהוה צחצוחא בנבואתיה בכלא, בגין דכד נהירו נפיק מאתר דכל נהורין נפקין מניה ומטא לדרגיה הכי יניק נבואתיה ונהיר מה דלא הוה כדין לכלא לכל שאר נביאין.

אינון מאריהון דחלמא מאריהון דמראה כלהו ינקי מאתר דא לתתא בלא חבורא דלעילא על ידא דדרגא אחרא תתאה דאיהו לבר. כמה דדרגא דנביאים דלעילא לא הוו חמאן נביאים בר על ידא דדרגא אחרא תתאה, הכי נמי אלין דרגא דיניקו דלהון איהו לעילא בהאי דרגא תתאה אבל לא אתגליא לון אלא על ידא דדרגא אחרא לבר דאיהו תתאה מניה.

בגין דנפקא מהאי היכלא ומטא מלה עד ההוא ממנא דקיימא על תרעא דהיכלא דא ומתמן לההוא ממנא דתחות ידיה וכן עד כלהו דכמה אינון דנטלי ההיא מלה ואתערבו [p. 77] בהדה, ועל דא כד מטא לגביה דבר נש כמה אינון דאתערבו בהדה ועל דא לא צחצחא מלה כדקא יאות.

כד מתחברין אלין ארבע גלגלין בארבע אינון די באמצעיתא כדין כלהו אקרון חמודות ואינון מאריהון דמראה. ובגין כך האי חיותא דקאמרן שלטא עלייהו, ובגין כך אקרי דניאל איש חמודות דכתיב (דניאל ט:23) כי חמודות אתה, וכלא רזא כדקא יאות. זכאין אינון דידעין רזי דמאריהון למיהך בארח קשוט בעלמא דין ובעלמא דאתי.

 

היכלא תליתאה. היכלא דא היכלא דקיימא בנהירו עלאה יתיר על כל אלין קדמאי. בהיכלא דא קיימין ארבע פתחין חד לסטר דרום וחד לסטר מזרח חד לסטר צפון וחד לסטר מערב. בכל פתחא ופתחא אית ממנא חדא דקיימא ממנא על כל פתחא ופתחא.

פתחא קדמאה. דא פתחא דקיימא ביה חד ממנא מלכי"אל שמיה ואיהו שליטא על כל אינון פתקין דנפקי מבי דינא דמלכא לאתדנא עלמא בההוא פתקא בגין דהאי איהו ממנא לאשגחא בהו באינון פתקין ותרין סופרין תחות ידיה חד מימינא וחד משמאלא.

להאי אתייהיבו תקוני פתקין לאתקנא עד לא יפקון מהאי תרעא לבר ויתמסרו בידא דההוא ממנא די בהיכלא קדמאה. דהא מזמנא דאתמסרו בידא דההוא ממנא קדמאה הא נפקי מתמן ולית רשו [p. 78] לאתבא לון. דהא מיד ממנא דסטרא אחרא מסאבא מאריה דדינא קשיא תקיפא דלא מרחם וסנגדי"אל שמיה ואיהו ממנא על תרעא דהיכלא קדמאה די בסטרא אחרא דאיהו גיהנם, וכמה אינון גרדיני נימוסין ממנן לשטיא בעלמא וזמינין למעבד דינא.

ובגין כך קיימא ההוא ממנא לעיינא בפתקין ואינון תרי סופרין דקיימא תחות ממנא דא שמשי"אל וקמו"אל אלין סופרין לאתקנא פתקין וההוא ממנא עלייהו דאיהו מלכי"אל. בגין דבאינון היכלין די בסטר אחרא מסאבא אתפקידו ממנן ידיען בהפוכא מאלין ממנן די בהיכלין אלין וכל אינון רוחין וכל אינון ממנן כלהו לאבאשא.

ת"ח האי סנגדי"אל כד נטיל פתקא מסטרא דההוא ממנא דקיימא לפתחא קדמאה פתח חד פתחא לסטרא דחשוכא דאקרי בור שחת ותמן ממנן אלף ורבבן זמינין לנטלא אינון פתקין והאי ממנא עלייהו. וכדין כרוזין נפקין וכמה גרדיני שטיין [רמח ע"ב] בעלמא וההוא דינא אשתלים. ועל דא ממנא דא קיימא לעיינא בפתקין ולאתקנא נימוסי פתקין עד לא נפקו מהאי פתחא והאי פתחא איהו פתחא דדרום.

פתחא תניינא. דא פתחא דחיין ומותא תליין ביה בגין דבהאי פתחא חתמין חתימין דכל פתקין דכיון [p. 79] דפתקין אתקנו כדקא יאות חד שמשא זמין גזרי"אל שמיה ונטיל פתקין בהאי פתחא תניינא.

ממנא חדא קיימא על ההוא פתחא ועזרי"אל שמיה וכל פתחא ופתחא אתקרי על שמא דההוא ממנא דאתפקדא עליה. האי ממנא תחות שלטניה ותחות ידיה תרין שמשין די שמהון סטרי"ה )סנורי"א( עדיא"ל, חד מימינא וחד משמאלא. ההוא מימינא ביה תליין חיין וההוא דשמאלא ביה תליא מותא, ותרין חותמין בידייהו חותם חיים וחותם מות. דא קאים לסטרא דא ודא קאים לסטרא דא.

האי פתחא סתים כל יומי שתא וביומא דשבתא וביומא דחדשא אתפתח לאחזאה חיים בההוא חותמא דתליין ביה חיים בגין דשבת וחדש חותמא דחיים אתקיים בהו.

ביומא דכפורי דישראל כלהו קיימי בצלותין ובעותין ומשתדלי בפולחנא דמאריהון סתים ההוא פתחא עד שעתא דצלותא דמנחה. כיון דאעבר האי צלותא דמנחה מאתר בי דינא דהיכלא דזכותא חד אוירא נפקא ופתחא דא אתפתח והאי ממנא דהיכלא דא קיימא ואינון תרין שמשין חד מימינא וחד משמאלא וחותמי דחיים ומותא בידייהו וכל פתקין דעלמא קמייהו וכדין אחתימו הן לחיים הן למות ודא הוא פתחא דמזרח.

פתחא תליתאה. דא פתחא דקיימא בקיומא למנדע כל אינון די דינא יעבר עלייהו בין למרעין בין למכאובין בין למסכנו, דינא דלא קיימא למותא. כד תרעא דפתחא דא סגיר כדין דינא אתרשים על בר נש דלא תייבין ליה בר [p. 80] בחילא דצלותא תקיפא ותיובתא שלים דכתיב (איוב יב:14) יסגור על איש ולא יפתח.

חד ממנא קיימא על פתחא דא וקפצי"אל שמיה והאי ממנא על פתחא דא בגין לסגרא האי פתחא על ההוא בר נש דאתחזי לאתענשא בגין דלא יתקבל בצלותא עד דיתוב לקמי מאריה.

ובההוא זמנא דאתגזר דינא בבנוי דלא חאבו באינון רביין זעירין חד ממנא שמשא תחות ידיה עירי"אל שמיה נפק וכריז לסטר שמאלא עד דאתער חד רוחא דאיקרי רוחא דפגימו דהאי אתברי בפגימו דסיהרא ואקרי אסכר"א. והאי איהו רוחא דקיימא על דרגא רביעאה בהיכלא תליתאה די בסטר מסאבא ודא קיימא על קטולא דלהון ויתחזי לון לרביי כאתתא דרביא להון לרביי ואחידת לון וקטלת לון.

וכדין ההיא נשמתא סלקא ואחיד לה האי ממנא וסלקא לה לממנא דקיימא על היכלא רביעאה וההוא ממנא מגדלא לון ואשתעשע בהו וסליק לון לאתחזאה קמי מלכא קדישא בכל שבת ושבת ובכל ריש ירחא וריש ירחא ואתחזון קמיה ואתברכון מניה. ובשעתא דרוגזא שלטא אסתכל בהו קב"ה וחייס על עלמא.

[p. 81] וכל אנון רביין דלא אשלימו שנין עד תליסר שנין ויומא חד כלהו אתמסרו בידא דהאי. מתליסר שנין עד עשרים כלהו אתמסרו על ידא דרוחא אחרא. רוחא דא אקרי אגיריסו"ן דנפקא מהאי נחש עקימא דגרים מותא לכל עלמא ואיהו יצר הרע. מעשרין שנין ולעילא אתדן בר נש מבי דינא אתר דאקרי זכותא. איהו בגרמיה אתדן ואתמסר בידא דהאי חויא דאיהו מלאך המות.

בגין דהא מעשרין שנין ולתתא עד תליסר שנין האי רוחא דקיימא [רמט ע"א] ביה כנחש אזיל אבתריה, דא אגירי"סון דקאמרן, בגין דלא אתנטיר כד הוה רביא דקיק כדקא יאות. וחמי ביה סימן דיתפגים לבתר, והאי אתנטל בלא רשו ועל דא כתיב (משלי יג:23) ויש נספה בלא משפט. ורזא דא כתיב (בראשית א:31) והנה טוב מאד ותנינן והנה טוב מאד דא מלאך המות דאקדים ליה עד לא יתפגים לבתר. והאי ממנא דקאים על האי פתחא אעיל נשמתיה וסלקא לה לעילא.

[p. 82] מתליסר שנין ולתתא אתדן אבוי ובחובוי אתדן ואתמסר בידא דהאי אסכרא דקאמרן. וכל חד וחד היכלא דא לקביל היכלא דא, דא בהפוכא מן דא כדקאמרן, והאי פתחא איהו לסטר צפון.

פתחא רביעאה. פתחא דא קיימא לאסוותא ואקרי פתחא דאסוותא. בהאי פתחא קיימא חד ממנא פדי"אל שמיה והאי קיימא על כל אינון אסוותן דעלמא ולאעלא צלותין דכל אינון מארי דמכאובין ומרעין וצערין והאי איהו סליק בכל אינון צלותין ואעיל לון קמי קב"ה.

והאי איהו (איוב לג:23) מלאך מליץ אחד מני אלף, וכתיב ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר, בגין דסליק בההוא צלותא וקיימא מליץ טוב עליה דב"נ ואדכר זכותיה דעבד קמי מלכא קדישא בגין דהאי איהו קיימא תדיר לטב. ועל דא כלא קיימא בהאי פתחא די פדי"אל ממנא ביה. פתחא דא איהו לסטר מערב.

[p. 83] ובג"ד אלין ארבע פתחין קיימין בהיכלא דא.

בהיכלא דא קיימא רוחא חדא דאקרי נוגה, האי איהו רוחא שליטא בהאי היכלא, כל זיוא וכל תיאובתא קיימאן ביה. האי איהו קיימא לכל אינון דאית לון חולקא בעלמא דאתי, דא אעטר לאינון נשמתין בזיוא דיקרא בגין למנדע כל אינון רוחין די בהיכלין אחרנין דדא איהו בר עלמא דאתי ויעבר בכלהו ולית מאן דימחי בידיה.

האי רוחא איהו רוחא דכיא בריר מאלין תתאין זהרי"אל שמיה. מההוא משחא דרבות קדישא דנגיד מעלמא דאתי נגיד ביה ומההוא משחא אתברי ואצמח. והאי איהו נר כד"א (תהלים קלב:17) ערכתי נר למשיחי, בגין דהאי איהו סדורא לאדלקא בוצינין לתתא כד שרא עליה נהירו דנגיד מלעילא בגין דהאי אתסדר כד אתכלילו ביה כל אינון תתאין לתתא.

וכד אתסדר האי רוחא בכל אינון תתאין ונהיר כדין אפיק מניה נהורא חד די שמיה אהדי"אל והאי איהו כליל ברוחא דא. האי קיימא תחות האי רוחא לאמשחא לכל אינון נשמתין דסלקין דאית לון חולקא בעלמא דאתי ואתחזון לסלקא לעילא.

בגין דכד נשמתא סלקא ועאלת באינון היכלין תתאין רשימא איהי בעשרין ותרין אתוון דאורייתא. כד נשמתא זכאת וקיימא קמיה [p. 84] דההוא רוחא דא ממנא אהדי"אל משח לון, וסלקין ועאלין בההוא נהר דינור וסלקין ואתקריבו לקרבנא.

האי נהורא כליל בתלת נהורין בגין דההוא רבות משחא אתכליל בתלת גוונין. וכד נציץ האי נהורא נציץ מניה עשרין ותרין נהורין לקבל כ"ב אתוון דרשימין בהאי נשמתא. ואלין עשרין ותרין נהורין כלהו ממנן שמשין דקיימי עמיה וכלהו אתקרון על שמא דהאי נהורא דעלייהו וכלהו אתכלילו ביה.

האי נוהרא וכל אינון נהורין אתכליל בהאי רוחא והאי רוחא כליל ביה ואסתכי לאתישבא גו היכלא רביעאה.

רוחא דא כד אתכליל מכלהו מנהורא דא ומכלהו נהורין כד דחיין לאתנצצא [רמט ע"ב] נפקא מנייהו חד חיותא קדישא כלילא בתרי גווני אריא ונשרא ואיהי חד דיוקנא והאי אקרי אהי"אל.

והאי חיותא קדישא נפקי מנציצו דילה כד מטי נהירו דהאי רוחא עלאה בה ארבע אופנים כלילן בכל גוונין ואינון דהרי"אל יהדרי"אל אהדו"יא, אסימו"ן, כל אלין בתמניא גדפין. ואלין אינון ממנן על כל חילי שמיא מגיחי קרבא בגין דלאו אשתכח קרבא בעלמא או עקירו דמלכותא מאתרייהו עד דחילי שמיא וככביא דשאר רקיעין כלהו אחזיו קרבין וסכסוכין אלין באלין. ואלין ארבע אופנים קיימי עלייהו לארבע סטרין דעלמא.

[p. 85] אלין ארבע כד נטלין לאחזאה קרבין מרזא דהיכלא דלעילא דאיהו בי דינא ואקרי זכותא מזיעא דלהון אפיקו כמה חילין ומשריין דלית לון חושבנא וכלהו קיימי תחות אלין אופנים.

מנהון קיימי על שירתא ומנהון שליחן על עלמא, לקבל אינון שליחאן דלסטר מסאבא דנפקי מגו ההוא היכלא תליתאה דילה ואינון מקטרגי עלמא לאבאשא. ואלין אשתכחו לקבלייהו דלא ישלטון לגבי אינון דמשתדלי באורייתא כד"א (תהלים צא:11) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. וכתיב על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגליך. באבן, דא (ישעיה ח:14) אבן נגף צור מכשול. האי אקרי אבן נגף צור מכשול, והאי אקרי (שם כח:16) אבן בחן פנת יקרת (שם ל:29) צור ישראל, וכלא קיימא דא לקבל דא.

מרזא דהיכלא תליתאה די בסטרא אחרא נפקי תרין רוחין דאקרון א"ף וחמ"ה ומתרין אלין נפקין כל אינון שליחאן דאזלין לאסטאה בני נשא מארחא דקשוט. ואלין אינון דקיימאן ואקרי על ב"נ דקא אזיל לארחא דמצוה. ועל דא אלין אופנים קיימן לקבלייהו בגין לאגנא עליה דב"נ דלא יתנזקון. מאינון תרין רוחין דחיל משה כד הוה נחית מן טורא דכתיב (דברים ט:19) כי יגרתי מפני האף והחמה.

[p. 86] באמצעיתא דהיכלא דא אית אתרא אחרא דקיימא לעילא לעילא בארבע פתחין לארבע סטרי עלמא עשר ממנן לכל פתחא ופתחא. וחד ממנא עלייהו, והאי כליל בנהורא דאקרי אהדי"אל והאי אופן בתוך האופן משלבן דא בדא.

אלין מ' נטלי דינא מבי זכותא לאלקאה להאי נשמתא דחבאת ובעיא לאלקאה. ואלין קיימי בשלהובי נורא לגבי אינון נשמתין וטאסין לבר מהיכלא דא ואלקאן לנשמתא עד דקיימא נזיפא לבר כל אינון יומין דאתגזרת עלה.

אלין אינון ארבעים קיימין ואנזיפו ומנדין לכל אינון דאפיקו מפומייהו מלה דלא אצטריכא ומטנפי פומייהו בה. ואלין מנדין לון וקיימי ארבעין יומין דלא אשתמע צלותהון ולא עאלין לפרגודא וקיימין נזיפין לבר.

וכן לכל אינון דחאבו אינון חובין דבעיין לנזפא עשרה כרוזין נפקי בכל יומא ומכרזי בכל אינון רקיעין ובכל אינון חילין ומשריין אזדהרו בפלניא דאיהו נזיפא, נזיפא איהו על חובא פלוני עד דתב קמי מאריה, רחמנא לישזבן. כד תב מההוא חובא מתכנפי אלין ארבעין ושראן ליה וכדין אכריזו עליה פלניא שרא נזיפא מכאן ולהלאה צלותא עאלת. ועד לא תב נזיף איהו לעילא ותתא ונטירו דמאריה אתעדי מניה, ואפילו בליליא נשמתיה נזיפא דסתמין לה כל תרעי שמיא ולא סלקא ודחיין לה לבר.

[p. 87] האי אופן דקיימא על אלין ארבעין כד נטיל מטא לההוא אתר דאקרי (מלכים א יד:28) תא הרצי"ם. וכד עאל עאלו עמיה אינון ארבעין די ממנן בארבע פתחין וסלקין כל אינון מגינין די דהבא ואלין אינון מלאכין דאקרון חשמ"לים ואינון מגינין וסייפין ורומחין דרהטי לאגנא עלייהו דישראל משאר [רנ ע"א] עמין ולאגחא בהו קרבא ולנקמא לון כפום שעתא בלא אריכו.

ובגין כך אקרי תא הרצים אתר דאינון רצים רהטי ואוחו לאגחא ולנקמא נוקמין לקבל רצים אחרנין דרהטי לאבאשא ולאתרעא מזלין לשלטאה עלייהו. ורזא דא (אסתר ג:15) הרצים יצאו דחופים, רצים מסטרא דא ורצים מסטרא דא ובגינהון סימניך (שם ח:15) והעיר שושן צהלה ושמחה או (שם ג:15) נבוכה. אי מקדמי אלין דהכא העיר שושן שמחה, ואי מקדמי אלין דסטרא אחרא העיר שושן נבוכה.

והא אוקימנא דבכלא קיימין אלין לקביל אלין סטרא דא לקבל סטרא דא, ובגין כך אלין אינון מגינין לכלא. כד סלקין אלין באלין נפק חד אוירא דלעילא ואתעבידו כלהו מגן חד וסימניך (בראשית טו:1) אנכי מגן לך.

תריסר גלגלין אינון דסחראן גו היכלא דא ואינון ממנן שרפים דתרין גוונין חוור וסומק רחמי ודינא. אלין אינון קיימי [p. 88] לאשגחא תדיר על כל אינון מארי דצערא דצערין לון שאר עמין ודחקין לון. ואקרון חלונות, והיינו דכתיב (שיר ב:9) משגיח מן החלונות.

ואלין קיימי לאסתכלא כל אינון דמצלן צלותייהו דמקדמי לבי כנישתא ואתמנון מאינון עשרה קדמאי. כדין סלקין וכתבין לון לעילא בגין דאלין אקרון חברים לגבייהו הה"ד (שם ח:13) חברים מקשיבים לקולך השמעיני.

זכאין אינון צדיקיא דידעי לסדרא צלותהון כדקא יאות. בגין דכד האי צלותא שראת לאסתלקא אלין סלקין בהאי צלותא ועאלין בכל אינון רקיעין ובכל אינון היכלין עד תרעא דפתחא עלאה ועאלת ההיא צלותא קמי מלכא לאתעטרא כמה דאתמר.

תא חזי כל אינון דמצלאן צלותין ומקדשי למאריהון ברעותא שלים האי צלותא בעיא מגו מחשבה לאפקא לה וברעותא דרוחא ומלולא וכדין אתקדש שמיה דקב"ה.

וכד מטאת לגבי אלין חברים כלהו נטלי לההיא צלותא ואזלן בהדה עד היכלא רביעאה בההוא פתחא ואלין משבחין בההוא זמנא דמצלאן צלותין ומקדשי בההוא זמנא. אלין אינון די ממנן ביממא בהו בישראל למהוי עמהון חברים ולאו בליליא כאינון אחרנין דאמרי שירתא בליליא.

[p. 89] ותא חזי כתיב (משלי כח:24) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית והא אוקמוה בגין דמנע ברכאן דקב"ה דאיהו אביו כמה דכתיב (דברים לב:7) שאל אביך ויגדך, וכתיב (משלי כג:25) ישמח אביך ואוקמוה.

חבר הוא לאיש משחית. מאן איש משחית. דא איהו ההוא איש דפגים לסיהרא ואקרי (שם טז:28) איש תהפוכות (תהלים קמ:12) איש לשון (בראשית כה:27) איש יודע ציד איש שדה והאי איהו איש משחית דהאי איהו מנע ברכאן מעלמא. אוף הכי מאן דמנע ברכאן מעלמא חבר הוא להאי איש משחית כדקאמרן.

ודא הוא רזא, בגין דאצטריך ליה לב"נ לברכא לקב"ה ולצלאה צלותא כדקא יאות בגין דיתברך שמיה קדישא ויתחבר באלין חברין קדישין, ולא יפגום צלותיה בגין דימנע ברכאן מעלמא ויתחבר בההוא חבר איש משחית דאיהו מנע ברכאן מעלמא וגרים מותא לכלהו.

כתיב (דברים יח:11) וחובר חבר. מאי וחובר חבר. ההוא מאן דאזיל בתר סטרא אחרא וחרש חרשין איהו משך עליה רוחא אחרא מסאבא [p. 90] ואתחבר בההוא חברותא דההוא חבר רע ושארי בחברותא בהדיה ההוא חבר איש משחית. אמאי אקרי חבר. בגין דבשעתא דאתיליד בר נש אתחבר עמיה ותדיר קיימא בהדיה חבר. לבתר אתהפך ליה חבר איש משחית.

והכי אית בסטרא דקדושה בסטרא דימינא חבר טוב דעבד טיבו עמיה דבר נש בעלמא דין ובעלמא דאתי. ואלין חברים קיימי תדיר עליה דבר נש בחברותא חדא לשיזבא ליה ולאגנא עליה ולמהוי עמיה חברים לקדשא שמא דמאריהון ולזמרא ולשבחא קמיה תדיר.

מאלין נפקי [רנ ע"ב] ארבע סמכין אחרנין לאינון תריסר דקאמרן הני חברים. ואלין אינון קיימי לגבי אינון דעטין עיטא לאבאשא לון לצדיקיא או דאזלי לאבאשא. אע"ג דלא עבדי וסלקי ואודעי מלה לעילא ובטלי לההוא עיטא. ואלין אקרון ארא"לים ואע"ג דכלהו אתמנון לדא כל חד וחד אתמנא ואתפקד על מלין ידיעאן, ותחות אלין לית לון חושבנא.

אלין ארבע קיימי לארבע סטרי עלמא וכל חד קאים לההוא סטרא כולהו לאשגחא ואלין אקרון חרכים [p. 91] כד"א (שיר ב:9) מציץ מן החרכים. שמא דאלין ארבע דאקרון חרכים, עיגא"ל, עירי"ה, ערי"אל, יהיר"אל ואלין אינין קיימין לאשגחא.

עיג"אל קיימא לסטר מזרח ודא קיימא לאשגחא על כל אינון דעבדין עובדין טבין ועל כל אינון דמחשבי מחשבה דמצוה אע"ג דלא יכלי למעבד.

עירי"ה קיימא לסטר דרום ודא קיימא לאשגחא לכל אינון דמנחמי למסכנא או דצערי לבייהו עליה אע"ג דלא יכלי למיהב ליה, ולאינון דאזלי לארחא דמצוה ולאינון דעבדי חסד עם מתים, ואיהו קיימא קיומא דאמת. והאי אתמנא לאדכרא ליה לעילא ולאחקא דיוקניה לעילא לאעלא ליה לעלמא דאתי.

ערי"אל קיימא לסטר צפון ודא קיימא לאשגחא לכל אינון דחשיבו למעבד בישין ולא עבדי או בעאן למחטי ואתו למעבד ואתקף ביצריה ולא עביד.

יהיר"אל קיימא לסטר מערב והאי קיימא לאשגחא לכל אינון דלעאן באורייתא ועיילי בנייהו לבי רב למלעי באורייתא ולכל אינון דמסתכלי על מרע כד איהו בבי מרעיה ואשגחו עליה ואודעו ליה דיסתכל בחובוי ובעובדוי ויתוב מנייהו למאריה. בגין דכל מאן דישתדל בההוא מרע דיסתכל בעובדוי ויתוב בתיובתא קמי קב"ה איהו גרים ליה לאשתזבא ולאתבא ליה רוחיה.

[p. 92] ועל דא כתיב (תהלים מא:2) אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יי'. מאי ביום רעה. ביום רע מבעי ליה. אלא ביום רעה, ביומא דשלטא ההוא רעה למיסב נשמתיה. אשרי משכיל אל דל, דא הוא מרע כד"א (שמואל ב יג:4) מדוע אתה ככה דל בן המלך. ובגין כך ביום רעה ימלטהו יי', ואלין אינון דמסתכלי בההוא מרע לאתבא ליה מחובוי גבי קב"ה כמה דאוקימנא. בהיכלא דא קיימא עליה לאשגחא וביומא דשריא דינא על עלמא ישתזיב מניה כד"א ביום רעה ימלטהו יי', יומא דאתמסר דינא לההיא רעה לשלטאה ביה על עלמא. וכלהו אלין קיימא לאשגחא.

ביומא דראש השנה כד קב"ה קאים בדינא על עלמא וההוא סטרא בישא אתי לאסטאה כדין מתכנפי כל הני וקיימן קמי קב"ה וכדין מתעטרן כלהו וקיימן קמי קב"ה. בההוא זמנא מה כתיב. משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. מציץ, כמאן דאשגח מאתר דקיק דחמי ולא חמי כל מה דאצטריך. ולבתר משגיח מן החלונות, אתר אשגחותא יתיר דפתח פתחין לרחמא על כלא. וכד קב"ה אשגח על עלמא אסתכל באלין חלונות ובאלין חרכים וחייס על כלא.

וכדין כד ישראל תקעין בההוא שופר ואתער מתתא ההוא קול דנפקא מגו משופר כליל מאשא ומיא ורוחא ואתעביד מכולא ההוא קול, בגין לאתערא קול עלאה דנפקא מגו שופר דאיהו כגוונא דא כליל באשא ובמיא ורוחא, כדין כרוזא נפקא ואכריז [p. 93] בכלהו רקיעין ואמר קול דודי הנה זה בא וגו' משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים.

וכדין ידעי כלהו דהא קב"ה חייס עלייהו דישראל ואמרי זכאין אינון ישראל דאית לון עיטא בארעא בגין לאתערא רחמי מלעילא. כדין כתיב (תהלים פט:16) אשרי העם יודעי תרועה. מאי יודעי תרועה. [רנא ע"א] יודעי תרועה, מתברי האי תרועה דאיהו דינא קשיא דלא אתדנו בה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי בגין דאינון ידעי ארחוי דקב"ה וידעי למהך בארחוי וליחדא יחודא כדקא יאות.

אלין חלונות ואלין חרכים קיימי כלהו לאחדא כל צלותין דסלקין מתתא לעילא ולאשגחא בהו קב"ה. כגוונא דא כל בית הכנסת דלאו ביה חלונות לאו אתר לצלאה ביה. בגין דאית בית הכנסת לקבל בית הכנסת, בית הכנסת לתתא לקבל בית הכנסת לעילא דאית ביה חלונות כמה דאמרן, הכי נמי לתתא. כנסת הגדולה אית בה תריסר חלונות עלאין הכי נמי להאי בית הכנסת תתאה. וכולא קיימא דא לקבל דא בגין דעלמין קיימין אלין כגוונא דאלין. וקב"ה סליק יקריה בכלא ועל דא ביום רעה. כד שלטא ההיא סטרא בישא ימלטהו יי'.

[p. 94] כגונא דא האי ממנא יהירא"ל קיימא על כל אינון דחייסי על מסכני כד"א אשרי משכיל אל דל.

ובגין דא כלא קיימא בהיכלא דא והיכלא דא אתכליל בהיכלא אחרא רביעאה דתמן הוא גזרין ודינין לכלא. בגין כך זכאה חולקיה מאן דידע גנזי דמאריה ליחדא ליה ולקדשא שמיה תדירא למזכי ליה בעלמא דין ובעלמא דאתי.

 

היכלא רביעאה. היכלא דא די קב"ה אשתמודע שולטניה בארעא בגיניה. ודא איהו היכלא דקיימא למטר ארחוי דאורייתא. האי היכלא אקרי זכותא היכלא דביה אתדנו כל דינין דעלמא וכל זכיין וכל חובין וכל עונשין וכל אגר טב לאינון דנטרי פקודי אורייתא.

היכל זכותא דא משניא מכל שאר היכלין והאי היכלא כלילן ביה ארבע היכלין וכלהו משניין דא מן דא וכלהו חד היכלא. בהיכלא דא אית רוחא חדא דאקרי זכו"ת והיכלא דא אקרי על שמיה זכותא והאי איהו אל. והכא אתדני כל דינין דעלמא והאי איהו רזא דכתיב (תהלים ז:12) ואל זועם בכל יום.

ד' היכלין אלין דאינון בהיכלא דא דא לגו מן דא כלהו כלילן דא בדא וכלהו חד היכלא ואקרי זכותא. ארבע היכלין אלין ארבע פתחין להו. [p. 95] חד ממנא לבר דקיימא לפתחא קדמאה עילאה דהיכלא סנסני"ה שמיה. ועל שמא דא אית ממנא אחרא לסט"א דשמאלא דנטלא דינין לאתערא בההוא היכלא דיליה למעבד בעלמא דינין. ובגין דנטלא מניה אקרי על שמיה סנסניה ואיהו שליט על ההוא אסכר"א דרביי. והאי ממנא עלאה סנסני"ה כד נטיל דינא אכריז לאינון ממנן דקיימין על תריסר פתחין ואינון כרוזין דמכרזי כל אינון דינין דאתדנו מהיכלא דזכותא דא.

רוחא דא דנטיל כלא דאקרי זכו"ת אל דקאמרן כלא כליל ביה. מניה נפקו שבעין נהורין נציצין, וכלהו בעגולא קיימי בגין לאחזאה דא בדא דלא אתכסי דא מן דא. כל זכיין וכל עונשין וכל דינין קמי כלהו נהורין קיימין.

מנייהו נפקי תרין נהורין דקיימי קמייהו תדיר. ואלין לגו באמצעיתא דהיכלא והא רזא דהיכלא (שיר ז:3) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג.

לקבל אינון שבעין ותרין נהורין אחרנין מסטרא דימינא ושבעין ותרין נהורין אחרנין מסטרא דשמאלא. ואלין פנימאי אינון קדמאי. לקמי נהורין אלין עאלין כל זכו וכל עובדין דעלמא מאינון פנימאי נפקי. אשתכחו כל נהורין דנפקי מרוחא דא עלאה מאתן ושית סרי נהורין וכלהו כלילן ברוחא דא.

[p. 96] אינון תרי נהורין דקיימי קמי אינון שבעין אינון סהדי סהדותא תדיר וכתבי פתקי דינא דזכו או דחובא. אלין שבעין אינון גזרי גזרין ודיינין דינין הן לטב הן לביש.

הכא איהו דא רוחא דאיהו זכו"ת אל כדקאמרן, ביה רשימין תלת אתוון דמדבקן ביה מלעילא דאינון יה"ו. והא אוקימנא דכד אלין אתוון מתדבקאן בהאי אתר [רנא ע"ב] באתדבקותא דדכורא בנוקבא כדין אתרשימו בהאי רוחא אינון אתוון. והכא אמר דוד (תהלים צד:22) ואלהי לצור מחסי, רזא דרוחא דא דאקרי א"ל ורזא דאינון אתוון דרשימין ביה דאקרון יה"ו.

אלין תלת סטרין דנהורין דקאמרן אינון תלת בתי דינין דמתפלגי בדינין אחרנין במילי דעלמא בעותרא במסכנו במרעין בשלימו. דאינון ארבע היכלין אינון מתקנן לכל אינון אחרנין, תרין היכלין לאלין תרי סטרי נהורין אחרנין וחד היכלא לכל אינון מארי דעיינין דעבדי חושבנין מכל עובדין דעלמא, וחד היכלא לספרין אחרנין די תחות אלין קדמאי פנימאי. אלין ארבע היכלין כלילן בהיכלא דא דאקרי על שמא דהאי רוחא זכותא כדקאמרן.

בכל פתחא ופתחא אית ממנא חד באלין היכלין.

בפתחא קדמאה אית ממנא חדא דשמיה אקרי גזריא"ל. האי איהו ממנא לגלאה דינין דאתדנו ואתגזרו לההוא ממנא קדמאה דקיימא [p. 97] לפתחא קדמאה דכולא דשמיה סנסני"ה דמניה נטיל ההוא ממנא אחרא דקיימא על היכלא דסטרא אחרא וקיימא על אסכרה דרביי כדקאמרן.

והאי ממנא גזריא"ל נטיל מלה דבי דינא פנימאה דכלא אתגזר תמן וכדין אודיע מלה להאי ממנא דלבר. וכל אינון כרוזי מכרזי ואמרי בכלהו רקיעין כך וכך אתגזר מבי מלכא עד דנטלי ההיא מלה בהיכלא דלתתא. ומתמן נפקי ומכרזי מלה עד דאשתמע בכלהו רקיעין ונחתי ואודעי מלה לכלהו דלתתא. ונטלי מלה כלהו תתאין מדרגא לדרגא אפילו צפרי שמיא ועופי דארעא כלהו נטלי מלה ואודעי לה בעלמא, עד דנטלי מלה כל אינון גרדיני נימוסין ואחזיין בחלמא לבני נשא ואתיא ההיא מלה לזמן קריב.

ולזמנין דההיא מלה דאצטריכא למלכי ארעא דאינון ממנן לאתזנא ולדברא עמא דאודעין ההיא מלה עד רקיעא דשמשא דלתתא וקיימא תמן עד דאינון ממנן שמשין דאתמנון על שמשא נטלי ההיא מלה ואודעי לה לאינון ממנן עלאין די בסטרא אחרא ואינון מודעין ההיא מלה למלכי ארעא דאינון בסטרא דלהון.

וכד הוו נביאים בהו בישראל הוו נטלין נבואה דלהון מתרין עמודין עלאין דאורייתא סמיך עלייהו. לבתר דאסתלקו נביאים מעלמא ואתו מארי דמראה ומארי דחלמא [p. 98] נטלי מלה מאתריה כדקאמרן. וכד מלכי הוו בינייהו דישראל ונביאים אסתלקו ומארי דחלמא ומראה לא אשתכחו, אודעין מלה לאינון מלכין מהאי פתחא כדקאמרן.

ואי תימא היך נטיל מלה מהאי אתר. ת"ח כל דרגא ודרגא וכל פתחא ופתחא כלהו אית לון לבר ממנן ידיען דאתמנון בסטרא דלהון בכל אינון רקיעין עד דנחתי לתתא ברקיעין תתאין ואודעין מלה לאינון דאצטריך. בגין דהא מאלין היכלין דאינון סטרא דקדושה ורזא דמהימנותא אתפרשו דרגין לתתא כלהו ברזא דמהימנותא ונחתו דרגין על דרגין עד דפרחין מהאי עלמא ואתמנון ביה. מנהון לנטרא בני נשא מסטרא אחרא ומנזיקי עלמא ובאינון ארחי דקא אזלי, ומנהון לסייעא לבני נשא כד אתאן לאתדכאה ומנהון למעבד אתין ונסין בעלמא, ומנהן דקיימי לאשגחא בעובדין דבני נשא למסהד סהדותא. וכן כגוונא דא מתפרשין כמה דרגין לסטרייהו וכלהו ברזא דמהימנותא עלאה בקדושה עלאה.

כגוונא דא בסטרא אחרא סטרא מסאבא מתפרשין דרגין מאינון היכלין לתתא כלהו דרגין לאבאשא ולאסטאה עלמא. מנהון קיימי לאסטאה בני נשא מארח טב לארח בישא ומנהון קיימי לסאבא בני [רנב ע"א] נשא לאינון דאתו לאסתאבא כמה דתנינן אתא בר נש לאסתאבא מסאבין ליה בהאי עלמא ומסאבין ליה בההוא עלמא. ואינון אקרו צואה רותחת כד"א (ישעיה ל:22) צא תאמר לו. ואינון דרגין דקיימן לסאבא יתיר. ובגין כך אלין תדיר לקבל אלין ועל דא כלא איהו בדרגין ידיעאן כדקא חזי.

[p. 99] פתחא תניינא. אית בהאי פתחא ממנא דהריא"ל שמיה דאיהו ממנא לאעלא כל זכותין דזכו בהו בני נשא בגין דיתדן בר נש לטב עלייהו. וכן כד אתדן לטב ואינון זכיין קיימן סגיאין על חובי בני נשא כדין האי ממנא פקיד על אגרא וחולקא דאינון זכיין ואגרן לטב. ואפיק ההוא דינא ומני ליה לההוא ממנא דאקרי פדיא"ל די בהיכלא דלתתא וכדין א"ל (איוב לג:24) פדעהו מרדת שחת. בגין דכד בר נש קאים בבבי מרעיה ואתפס בתפיסו דמלכא כדין אתדן בר נש וכל זכו וכל חובא דעבד בהאי עלמא כלא עאל בהאי היכלא לאתדנא. וכד אתדן לטב בהאי פתחא נפיק דיניה לטב לימינא דהאי ממנא דהריא"ל דקיימא ביה ואודעין דיניה לטב עד דאשתזיב. ונחתא ההוא דינא בכל אינון ממנן דרגין דאשתמודעו לטב לתתא כלהו דרגין על דרגין. וכלא בין לטב בין לביש מבי מלכא אתדן ההוא בר נש.

פתחא תליתאה. בהאי פתחא אית ממנא חד גדיא"ל שמיה ואיהו לסטר שמאלא והאי איהו ממנא לאעלא כל חובין וכל בישין דבר נש אסטי אבתרייהו בהאי עלמא. ונחית לון גו מתקלא לאתקלא באינון זכיין דעאלו בידא דההוא ממנא אחרא דקאמרן. וההוא מתקלא קיימא גו פתחא רביעאה ותמן אתקלו זכיין וחובין כחדא. מאן דנצח מנייהו הכי אית ליה ממנן אחרנין. מסטרא דימינא אי נצחן זכיין כמה ממנן אית לההוא סטרא ונטלי מלה דההוא דינא ומעברין בישין ומרעין מההוא בר נש עד דאשתזיב. מסטרא דשמאלא אי נצחן חובין כמה ממנן אית לההוא סטרא עד דנטלי מלה ההוא סטרא אחרא וכל אינון גרדיני נימוסין עד דאתרע מזליה וכדין נחתא ההוא סטרא אחרא ונטיל נשמתא. זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי.

[p. 100] פתחא רביעאה. בהאי פתחא קיימא חד ממנא יאזני"ה שמיה והאי איהו מתקלא דנטלא זכיין וחובין וביה אתקלו כלהו כחדא. ודא אקרי מאזני צדק כדכתיב (ויקרא יט:36) מאזני צדק. בהאי אתקלו כלהו לאתדנא. תחות האי ממנא אית תרין ממנן חד לימינא וחד לשמאלא. חד לימינא הריא"ל שמיה, חד לשמאלא גדודיא"ל שמיה. וכד אתקלו זכיין וחובין דא אכרע לסטר ימינא ודא אכרע לסטר שמאלא. וכלהו אתכלילו בהאי רוחא דאקרי זכו"ת.

וכד אתכלילן כלהו ביה אפיק חד חיותא קדישא והאי חיותא מלהטא ואקרי שמיה תומיא"ל. האי חיותא איהי חיותא דקיימא לאשגחא בעלמא באינון עיני יי' דאזלן ושטאן בעלמא. והכא אינון עיני יי' כלהו נטלי אשגחותא מאינון עובדין טמירין דאתעבידו בעלמא ולאשגחא באינון עובידן דאינון בשלימו דלבא ואע"ג דלא אתעבידו כדקא יאות.

האי חיותא איהי קיימא באשגחותא דצלותין בגין דאינון שאלתין דשאלי בני נשא בצלותהון כלהו קיימי בידא דהאי חיותא ואנח להו בהאי היכלא. וקיימין אינון שאלתין בהאי היכלא עד ארבעין יומין לאשגחא בהו. דהא לסוף ארבעין יומין בכל ארבעין וארבעין נפקא האי חיותא ונטיל לכל אינון שאלתין ואנח לון קמייהו דאינון נהורין שבעין ותרין ודיינין לון, וכדין האי רוחא דאקרי זכו"ת אל [רנב ע"ב] מעיין בהו אי זכי אי לא זכי. אי זכי נפקא האי צלותא ומתגלגלא האי שאלתא ונפקאן עמה תריסר ממנן [p. 101] כל חד חד תבעין מעם ההוא רוחא קיומא בההיא שאלתא ואתקיימא בהו.

תחות האי חיותא ארבעה שרפין מלהטן. אינון ארבע שרפים מלהטן שרפא"ל ברקיא"ל קרישיא"ל קדומי"ה. ואלין ד' תחות האי חיותא לארבע סטרין, אלין ד' קיימי לד' סטרי עלמא ואינון ממנן לאשגחא בכל אינון דנטרי יומא דשבתא ומענגי שבתא כדקא יאות.

מאלין ארבע כד נטלי נפקי שביבין דאשא ומאלין שביבין אתעבידו שבעין ותרין גלגלין מלהטן באשא. מהכא אתעביד נהר דינור אלף אלפין ישמשוניה לההוא נורא. כל אינון דמעגני שבתא אלין ארבע ממנן משגחן בכל אינון דמעגני שבתא והאי חיותא קיימא עלייהו ונטלי בגינה תחותה.

בכל יומא יומא נגיד ההוא נהר דינור ואוקיד לכמה רוחין ולכמה שליטין. וכד עייל שבתא כרוזא נפקא ושכיך ההוא נהר דינור וזעפין וזיקין ושביבין אשתככו והאי חיותא אזלא וסלקא על ארבעה אלין שרפים דקאמרן, ועאל גו אמצעיתא דהיכלא דא והאי אתר אקרי ענג.

[p. 102] בגין דבהאי אתר כד עייל שבתא מתסדראן תמן כל פתורי דבני עלמא דאקרו בני היכלא דמלכא ואלף אלפין ורבו רבוון קיימי ממנן על אינון פתורי. והאי חיותא עלאה עייל על ארבע אלין שרפים בההוא אתר וחמא כל אינון פתורי וכל אינון דקיימי עלייהו ואשגח בכל פתורא ופתורא והיך מענגי ליה לכל פתורא ופתורא וקיימא ובריך ליה לההוא פתורא. וכל אינון אלף אלפין ורבוא רבבן כלהו פתחי ואמרי אמן.

ומה ברכה היא דבריך על האי פתורא דמתסדר ואתענגא כדקא יאות. (ישעיה נח:14) אז תתענג על יי' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יי' דבר, וכלהו אמרי (שם:9) אז תקרא ויי' יענה תשוע ויאמר הנני. רוחא עלאה דאקרי אל כד ההוא פתורא אתענג בכלהו סעודתי בסעודתא בתראה תליתאה מסיים ואמר על כל אינון קדמאי ואמר (שם:8) אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יי' יאספך. כל אינון שבעין נהורין אחרנין פתחי בכל סטרי ואמרי (תהלים קכח:4) הנה כי כן יבורך גבר ירא יי'.

[p. 103] וכד פתורא דבר נש לא קיימא בההוא אתר בסדורא דענוגא כדקא יאות כדין האי חיותא ואינון ארבע דתחותה וכל אינון אלף אלפין ורבו רבבן כלהו דחיין ליה לבר לההוא סטרא אחרא וכמה גרדיני נימוסין כלהו נטלי ליה ועיילי ליה לההוא אתר דאיהו בהפוכא מן דא ואקרי נגע. וכד עיילא ליה תמן כלהו פתחי ואמרי (שם קט:17) ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו (שם:11‐12) ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו אל יהי לו מושך חסד וגו', רחמנא לשזבן.

בגין דענוגא דקב"ה ומהימנותא איהו. אלין פתורי דענוגי דשבתא וזמנין וחגין כולהו חדוותא דקב"ה. ובג"ד כל אינון דמענגי ענוגא דשבתא וזמני ומועדי אלין ארבע דקיימי תחות האי חיותא קיימא לקבל ההוא נהר דינור ולא שבקי לאתוקדא ביה לכל אינון דמתענגי ענוגייהו.

תחות אלין ארבע אית ממנן אחרנין דקיימי לבר דאשתמודעאן מסטרא דהיכלא דא וכולהו כרוזין לבר ומכרזי כל אינון דינין וכל אינון גזרין דאתגזרו בהאי היכלא.

כלא אתדן הכא בר תלת מלין דלא אתיהיב רשו הכא בהיכלא דא דאקרי זכותא. ואלין אינון בני חיי ומזוני דהא אלין [p. 104] תלתא לא קיימי הכא בגין דהא במזלא תליא מלתא דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק תמן תליין חיין דלעילא ותמן תליין מזוני ותמן תליין בני. דהא כלא נפקי מתמן ונגדי ואתמשכאן לתתא, ובגין כך כלא קיימא בהיכלא דא בר הני תלתא.

בר נש כד איהו בבי מרעיה [רנג ע"א] אי אתדן לחיים לאו דחיים תליין הכא אלא כד אתדן הכא לחיים כדין נגדין חיים מלעילא ויהבי ליה ואי לאו לא יהבין. זכאה חולקהון דצדיקיא דידעי ארחוי דאורייתא וזכאין בה לחיי עלמא. עלייהו כתיב (ישעיה ס:21) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ.

 

היכלא חמישאה. היכלא דא קיימא לאנהרא לאלין תתאי, והאי איהו היכלא דקיימא לאנהרא ברזא דמהימנותא.

פתחא חדא קיימא בהאי היכלא וחד ממנא עליה וההוא ממנא אקרי סניגורי"ה. האי ממנא קיימא על פתחא דא בגין למילף סניגוריא עלייהו דישראל ובג"ד אקרי שמיה כך דהא איהו ממנא על כל אינון טבין דישראל למיעל סניגוריא דלהון קמיה דמאריהון ולא ישלוט עלייהו סטרא אחרא.

בהיכלא דא קיימא חד רוחא דכליל בארבע דהא רוחא דא כליל בארבע גוונין חוור ואוכם ירוק וסומק. והאי איהו רוחא דקיימא [p. 105] כליל בכלא ואקרי סורי"ה רב על כל אינון חיילין תתאין. וכלהו קיימין תחותיה וממנן תחות ידיה.

האי רוחא דסגיר ופתח כל מפתחאן עלאין כלהו אתמסרן בידיה. תלת זמנין ביומא כל חיילין תתאין כלהו אתכלילן וקיימין תחותיה ומניה אתזנו. האי קיימא בכל רזין דמאריה כל גנזין עלאין כלהו אתמסרן בידיה.

האי רוחא אקרי אהבה ובגין דא אקרי היכל דא היכל אהבה בגין דהכא אתגניזו כל רזא דרזין למאן דאצטריך לאתדבקא ביה. והכא הוא רזא דכתיב (שיר ז:13) שם אתן את דודי לך.

רוחא דא איהו נטיר כל נטירו דלעילא ודא אקרי (תהלים קכא:4) שומר ישראל (דברים ז:9) שומר הברית, בגין דהכא איהו נטירו דכל גנזין עלאין ועל דא גניזין דמאריה גניזין ביה. מהאי נפקי שבילין וארחין לאינון דלתתא בגין לאתערא בהו רוחא.

אלין גוונין דביה ארבע אתכלילן דא בדא, וכד בעאן לאכללא בטש דא בדא ונפק מכלהו חד חיותא קדישא דאקרי זהר. והאי חיותא על דא כתיב (יחזקאל י:15) היא החיה אשר ראיתי על נהר כבר.

[p. 106] מהיכלא דא נפקין כל רוחין קדישין דקיימין בקיומא דנשיקין עלאין. דהא מאינון נשיקין נפקא אוירא דרוחא לקיומא דנפשא לכל אינון נשמתין דאתייהיבו בבני נשא ורזא ההוא דכתיב (דברים ח:3) כי על כל מוצא פי יי' יחיה האדם. בגין דבהאי היכלא קיימין כל נשמתין וכל גופין דזמינין לנחתא בבני נשא מיומא דאתברי עלמא. ועל דא היכלא דא נקטא כל אינון נשמתין דנפקין מההוא נהר דנגיד ונפיק ובגין דא היכלא דא לא קיימא לעלמין בריקניא.

ומיומא דאתחרב בי מקדשא לא עאלו הכא נשמתין אחרנין וכד יסתיימון אלין היכלא לא קיימא בריקניא ויתפקד מלעילא וכדין ייתי מלכא משיחא ואתער היכלא דא לעילא ויתער היכלא לתתא.

[p. 107] ורזא דהיכלא דא כתיב (שיר ד:5) שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה. בגין דבהיכלא דא ההוא רוחא דקאמרן וההוא חיותא אפיק תרין נהורין כלילן דא בדא מתקשרן דא בדא ואקרון א"ל שד"י. אלין אקרון שד"י וא"ל דלתתא מתחברן דא בדא ואעיל דא בדא ואקרי א"ל שד"י, בגין דנפק מכללא דאלין שדים.

והאי א"ל נטיל מאתר דא כל אינון רחמין דקיימי לאתזנא ההוא היכלא דלתתא דאקרי זכות"א על שמא דהאי רוחא דקאמרן. האי שדי יניק לכל אינון תתאין ולכל אינון היכלין ולכל אינון דלבר דקיימי מסטרא דא דאקרון יתדות המשכן כמה דאוקימנא. ועל דא אקרי שדי בגין דמספקא מזונא לכלהו תתאי כמה דאיהו מקבלא מסטרא דימינא.

מהכא נפקו אינון נהורין דאקרון (בראשית ג:24) להט החרב המתהפכת, בגין דמתהפכא לכמה גוונין. והא אוקימנא אלין מתערי דינא בשליחותא לעלמא ואינון [רנג ע"ב] מסטר שמאלא.

[p. 108] כד אתפרש רוחא דא ובטש לאפקא נהורין לכל סטרין כאינון שדיים דרמאן חלבא לכל סטר הכי נמי מהאי רוחא נפקי לכל סטר ואפיקו חד חיותא אחרא די ממנא על אלין דאקרי להט החרב המהתפכת.

ודא אקרי [שבע] והאי איהו ממנא על עלמא בזמנא די ממנא כפנא על עלמא ואתדן ביה. כדין האי חיותא אתפקדא על עלמא ואפיק רוחא דמזונא לכל אינון בני מהימנותא דלא ימותון בכפנא וסעיד לבייהו. בגין דהא מסטרא אחרא כד שלטא כפנא בעלמא נפקי מהאי סטרא תרין רוחין מסאבין ואקרון שוד וכפן ודא איהו רזא (איוב ה:22) לשוד ולכפן תשחק. בגין דאלין קיימין בעלמא ועבדין לון לבני נשא קטרוגא. חד הוא דקא משדר להו כפנא ומייתי, וחד דקא אכלי בני נשא ולא שבעין בגין דהא רוחא בישא שלטא בעלמא.

חיותא דא אפיק חד ניצוצא דקא נפיק מנציצו דתרין ניצוצין דאמרן דאינון מתהפכאן לכמה גוונין. והאי ניצוצא אקרי שרפים והאי אחיד בהון ולהיט לון.

בהיכלא דא אית תרין ממנן נהורין דקיימין על אלף ורבוא רבבן דאקרון גפנים ואלף ורבוא רבבן דאקרון רמונים וכלהו קיימין בחביבותא. ואלין אינון דאעלי רחימותא בין ישראל לתתא וקב"ה לעילא וכלהו מתערי רחימותא וקיימן ברחימו. וכד אתער רחימו מתתא לעילא ומעילא לתתא כדין אתמלייא היכלא דא מכמה טבין מכמה חסדין מכמה רחמין. וכדין רחימו דלתתא גו רחימו עלאה אתדבק דא בדא.

[p. 109] מהכא נפקי תרין ממנן ואקרון אהבה על שמא דהיכלא. ואלין קיימין לאשגחא על כל אינון דמיחדי יחודא דמאריהון ברחימו ומסרי נפשייהו עליה ברחימו, וסלקי ואסהידו לעילא.

וכל אינון דעבדי חסד בעלמא אינון חסדין סלקין ועאלין גו האי היכלא ומתעטרי תמן וסלקי לאתעטרא גו אהבה עלאה. ועל דא כתיב (תהלים קח:5) כי גדול מעל שמים חסדך. בהיכלא דא כתיב (שיר ח:7) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה וגו'.

 

היכלא שתיתאה. דא הוא היכלא דאקרי היכלא דרצון דאיהו רעוא דאקרי (דברים ח:3) מוצא פי יי', חדוה דאתדבקותא דכלא. והכא איהו רעוא דרעוין ברזא דכתיב [p. 110] (שיר ד:3) כחוט השני שפתותיך, רעוא דכל נשמתין דנפקי מההוא מוצא פי יי'.

האי היכלא היכלא דרעוא דקיימן הכא כל שאלתין וכל בעותין דעלמא בגין דרעוא דכל רעוין כד נשיקין אשתכחו ברזא דכתיב (בראשית כט:11) וישק יעקב לרחל סימן. וכדין כד נשיק דא לדא כדין אקרי עת רצון בגין דהא כדין שלימו אשתכח וכל אנפין נהירין. וכד צלותין סלקין כדין איהו עת רצון לאשתכחא ועל דא כתיב (תהלים סט:14) ואני תפלתי לך יי' עת רצון דאיהו חבורא דא עם דא.

בהיכלא דא קיימן שית פתחין ד' פתחין לארבע סטרין דעלמא וחד לעילא וחד לתתא. באלין פתחין אתמנא חד רוחא דאיהו רב על כלהו די ממנן בכל אלין פתחין ורזיא"ל שמיה והאי אתמנא ואתפקד בכל אינון רזין עלאין דפומא לפומא ממללן דנשקין דא לדא ברחימו דרחימותא.

תרעין אלין לא קיימן לגלאה. כד אתפתחו כדין ידעין כלהו היכלין וכל אינון רוחין וכל אינון משריין דהא תרעי דרצון [p. 111] אתפתחו. ולא אעלין באלין תרעין אלא רעוי דצלותין רעוי דשבחא רעוי דנשמתין קדישין עלאין.

האי איהו היכלא דמשה. בהאי היכלא אתכניש משה ברחימו מנשק נשיקין. בהאי היכלא (שמות יט:19) משה ידבר והאלהים יעננו בקול כד אתדבקו נשיקין בנשיקין [רנד ע"א] דא עם דא. ועל דא כתיב (שיר א:2) ישקני מנשיקות פיהו וגו'. לית נשיקין בחדוה אלא כד רוואן דא עם דא בתפנוקין דכלא ובחדוה מנהירו עלאה.

תא חזי משה ידבר דכתיב (שיר א:15) הנך יפה רעיתי וכתיב (שם ד:3) כחוט השני שפתותיך, והאלהים יעננו בקול דכתיב (שם א:16) הנך יפה דודי אף נעים וכתיב (שם ה:13) שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר.

האי רוחא אתמסרו בידיה כל רזין דאינון נשמתין דמתערי תיאובתא דרחימו דלעילא ותתא כחדא, אינון נשמתין עלאין כגון רבי עקיבא וחברוי דאלין לא אתקריבו לאתחסאה באתר דנהר דינור דהא כל שאר נשמתין אתחסיין תמן ועברו ביה והא אוקימנא.

[p. 112] תא חזי רוחא דא אפיק תריסר נהורין וכלהו קיימי ברזא דתחות האי רוחא. בארבע סטרין דעלמא קיימין ארבע נהורין עלאין דשלטין לארבע סטרין.

בסטרא דדרום קיימא חד נהורא עלאה ימינא דכל עלמא דהא מניה שראן ישראל לאתאחדא ברזא דמהימנותא ואיהו מיכאל רב חילא דנהורא עלאה דנחתא מסטרא דדרום דתמן נהורא קיימא בתוקפיה.

האי מיכאל נהורא ימינא אפטרופוסא רבא דישראל בגין דכד סטרא אחרא קיימא לאסטאה עלייהו דישראל כדין מיכאל אטען עמיה ואתעביד סניגוריא עלייהו דישראל ואשתזבן מההוא קטיגוריא מארי דבבו דישראל. בר בזמנא דאיחרב ירושלם דהא כדין אתגברו חובין ומיכאל לא יכיל בהדיה דסטרא אחרא דטענתיה דמיכאל תבירא עלייהו דישראל וכדין כתיב (איכה ב:3) השיב אחור ימינו מפני אויב.

מסטרא דצפון קיימא נהורא אחרא דהא איהו קיימא לנטלא דינא מבי היכלא רביעאה ויהב לממנא דפתחא. דבההוא פתחא קיימאן ממנן אחרן דאינון דבסטר מסאבא מחכאן לההוא ממנא ונטלי דינא. ולזמנין דהאי ההוא נהורא דבסטרא דצפון איהו עביד דינא ולא אתמסר בסטרא אחרא בגין דכל דינין דאתעבידו ביה אית לון אסוותא וקב"ה עביד חסד באינון אתרי.

[p. 113] גבר"יאל איהו האי נהורא דבסטרא דצפון ובכל אתר דאיהו מחי שרי ביה חסד בגין דגבר"יאל בתרין סטרין כליל בתרווייהו ועל דא מחיא ואסוותא ביה. בסטרא דא קיימא רזא דכתיב (דברים ח:5) כי כאשר ייסר איש את בנו יי' אלהיך מיסרך, ואלין יסורין דרחימותא דכלילן בסטרא דא ובסטרא דא.

בסטרא דמזרח קיימא נהורא אחרא דאיהו קיימא בכל מילי דאסוותא למיעל קמי מאריה כל אינון דאתנשיין בבי מרעייהו ולקרבא זמנין וקצין לאינון מרעין דאשתלימו מהימנותייהו. וסחרא עלמא בכל יומא ויומא בגין לאשלמא אסוותא בפקודא דמאריה. והאי נהורא רפ"אל שמיה ואע"ג דהא אוקימנא ליה לסטרא אחרא. ודא אחיד לסטרא דא ולסטרא דא לסטרא דמיכאל ולסטרא דגבריאל.

והאי איהו ממנא בשעתא דאתדן בר נש בהיכלא רביעאה לחיים כדין איהו אקדים באסוותא. והאי אסוותא מגו דחיקו נפקא בגין דמתרין סטרין נפקא והאי דחיקו אתיא מגו סטר שמאלא ואסוותא מגו סטר ימינא. ועל דא ההוא מרע כד אתיא ליה אסוותא מגו דחיקו סגיא אתיא ליה. [p. 114] והכי הוא מסטרא דמערב ואע"ג דאמרן דרפאל בסטר מזרח ואוקמוה בסטר דא דמערב, אסוותא וחיין לאו איהו אלא מסטר מזרח דהא מתמן אתמשכאן לתתא.

ובהאי סטרא נהורא חד ונוריא"ל שמיה ואיהו אוריא"ל ודא איהו כליל מכלהו וקיימא שליחא בכלא. ואית ליה תלת סטרין אבל תרין אינון בגין דכל חד מאלין כליל בחבריה [רנד ע"ב].

דאינון ארבע יסודין תתאין מאינון ארבע יסודי עלמא עלאין על כלא. ובגין דכלהו מתקשרין דא בדא רמז קרא ואמר (שיר ו:11) אל גנת אגוז ירדתי והא אוקימנא.

אינון תריסר נהורין קיימין בההוא רוחא דקאמרן וההוא רוחא עלייהו בשלימו. אלין ארבע נהורין עלאין אית תחותייהו תמניא אחרנין למהוי בשלימו וכלהו שלימו חד. וכד מתפרשין כלהו אינון תלת לכל סטר.

אלין ארבע סמכין קיימין לסלקא ולאתאחדא האי היכלא לעילא באתר דאקרי שמים ואתחברא נשיקין אלין באלין כחדא. תחות אלין כמה דרגין לדרגין [p. 115] כלהו נפקי מנייהו מאלין יסודין תתאין מנייהו מסטרא דמיא ומנייהו מסטרא דאשא ומנייהו מסטרא דרוחא ומנייהו מסטרא דעפרא.

כגוונא דא תנינן ארבעה נכנסו לפרדס וכלהו אתברירו לדוכתא דא לאלין ארבע יסודי. וכל חד וחד אתקשר בדוכתיה דא בסטרא דאשא ודא בסטרא דמיא ודא בסטרא דרוחא ודא בסטרא דעפרא. וכלהו אטבעו ביסודא דיליה כמה דעאלו בר ההוא שלימא חסידא דאתיא בסטרא דימינא ואתדבק בימינא וסליק לעילא.

וכד מטא להאי אתר דאקרי היכל אהבה אתדבק ביה ברעו דלבא. אמר האי היכלא אצטריך איהו לדבקא ליה בהיכלא דלעילא באהבה רבה. כדין אשתלים ברזא דמהימנותא ואיהו סליק ואשלים אהבה זוטא באהבה רבה כדקא חזי. ועל דא מית באהבה ונפק נשמתיה בהאי קרא (דברים ו:5) ואהבת, זכאה חולקיה.

[p. 116] כל אינון אחרנין נחתו לתתא כל חד וחד ואתענשו בההוא יסודא דנחת לתתא.

אלישע נחת לתתא בסטר שמאלא דאיהו אשא ונחית ביה ולא סליק ואערע בההוא סטרא אחרא דאקרי אל אחר. ואתמנע מניה תשובה ואתתרך בגין דאתדבק ביה ועל דא אקרי אחר ואוקימנא.

בן עזאי נחית ביסודא דעפרא ועד לא מטא לאוקידו דעפרא דמאטי לההוא סטרא אחרא אטבע בההוא עפרא ומית, ועל דא כתיב (תהלים קטז:15) יקר בעיני יי' המותה לחסידיו.

בן זומא נחית ביסודא דרוחא ואערע ברוחא אחרא דמטא לסטר מסאבא. ובגין דאעבר עליה רוחא אחרא נפגע. מאי נפגע. ההוא רוחא מסאבא דאקרי פגע רע ובגין כך נפגע. פגע ביה ולא אתישב ביה.

וכלהו לא אשתזבן מעונשא. ועל דא אמר שלמה (קהלת ח:14) יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, בגין דאלין נחתו בדרגין אלין ואתענשו.

[p. 117] ת"ח בגין דרבי עקיבא סליק לעילא כדקא יאות עאל בשלם ונפק בשלם.

שאיל שאלתא ולא אתפרש דכתיב (תהלים יז:14) ממתים ידך יי' ממתים מחלד חלקם בחיים. על דא תוהא, אלין דאתקטלו בקטולי עלמא זכאין צדיקין דלא חאבו חובה בגין דיתענשון. תא חזי. ממתים ידך יי' ממתים מחלד חלקם בחיים. הכא איהו תרי סטרי ידך יי', וחלד. ידך יי' דא קב"ה דנשמתא אתכניש לגביה. ממתים מחלד, דא סטרא אחרא דגופא איהו שלטא עלוי דכתיב (ישעיה לח:11) לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל.

ת"ח נשמתא דאלין לאשלמותא דרוחא קדישא דלהון עשרה רוחין מתתא כדקא יאות. וגופא דלהון יתמסר למלכו הרשעה, כל חד נטיל חולקיה ומהכא רזא דקרבנין.

[p. 118] ותא חזי. כד שרי שירותא רישא דמהימנותא גו מחשבה בטש בוצינא דקרדינותא וסליק גו מחשבה ואפיק נצוצין נציצין זריק לתלת מאה ועשרין עיבר ובריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר.

אוף הכי כגוונא דא סליק במחשבה. כמה דאתברר ביה פסולת אתברר אוף הכי אלין דבהו אשתלים [p. 119] מאן דאצטריך. ודאי כך סליק במחשבה וכלא [רנה ע"א] כמה דאצטריך, חדו מסטרא דא ועציבו מסטרא דא.

כתיב (קהלת ח:15) ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש. ושבחתי אני את השמחה, וכי שלמה מלכא קא משבח דא. אלא ושבחתי אני את השמחה, דא חדוותא דמלכא קדישא די בזמנא דאיהו שלטא בשבתא וביומין טבין. דמכל עובידן טבין דב"נ עביד אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולאחזאה חדוותא בההוא זמנא בגין דיהא ליה חולקא בעלמא דאתי. והוא ילונו בעמלו. מאן. קב"ה. הוא ילונו ויהך עמיה לאעלא ליה לעלמא דאתי.

ד"א והוא ילונו. מאן הוא. ההוא ב"נ דאכיל ושתי וחדי. כל מאי דאפיק למיכל ולמשתי הוא ילונו לקב"ה בהלואה ואיהו יהיב ליה כפלי כפלים מכל מה דאפיק בהאי. בתרין אלין אוזיף ב"נ לקב"ה, כד חייס ליה למסכנא וכד אפיק בשבתי וזמני דהא כלא אוזיף לקב"ה כד"א (משלי יט:17) מלוה יי' חונן דל וגמולו ישלם לו.

[p. 120] ובגין כך דא שמחה ודא עציבו, דא חיים ודא מות, דא טוב ודא רע, דא ג"ע ודא גיהנם, וכלא דא בהפוכא דדא. ועל דא גופא דלהון הוא בעציבו ונשמתא בחדוה. וכד הוו אלין עשרה דאקרון הרוגי מלכות הרוגים הוו מסטרא אחרא ואשלימו אתר אחרא דקדושה, ובגין כך כלא אגלי קמי קב"ה ואתעביד כדקא יאות.

בהיכלא דא קיימן אינון תריסר, ארבע אלין לעילא ותמניא עמהון, בגין דכל חד נטיל עמיה תרין כמה דאיהו סדורא דתריסר דגלים וכן בסדורא דלתתא עד סוף דכל דרגין.

מהיכלא דא נפקין כל אינון צלותין וכל אינון רעוין דרעו דאתעבידו ברחימו וכד עאלין בהאי היכלא כלהו מתדבקן ביה בקב"ה. ובכל יומא ובכל זמנא דנשיקין אתחברו כדין איהו זמנא דקב"ה אשתעשע בנשמתין דצדיקיא. ומהו שעשוע. דמתקרבין באינון נשיקין ואינון אקדימו לההוא ענוגא ועל דא כתיב (ישעיה נח:14) אז תתענג על יי' ואוקימנא.

היכלא דא כללא דכל אינון היכלין תתאין כלהו כלילן בהאי היכלא.

[p. 121] היכלא קדמאה דתמן קיימא ההוא רוחא דקאמרן וכל אינון חיוון אסתמיך בתרין סמכין לסטר מזרח ובתרין סמכין לסטר דרום ובתרין סמכין לסטר מערב ובתרין סמכין לסטר צפון ואינון תמניא, ואלין אקרון יתדות וקיימי לבר.

כד מלכא עלאה אתי נטלי אינון יתדות ואתעקרן מאתרייהו ואינון מיתרים דאינון תמניא אחרנין בר מאינון יתדות דקאמרן. ההוא רוחא קדמאה די בגו ההוא היכלא עאל ואתכליל בגו ההוא היכלא תניינא ברוחא תניינא דביה.

אינון תרין סמכין דלסטר מזרח אינון קרעיא"ל דאתמנא לבר על תריסר אלפי ממנן דכלהו אקרון יתדות המשכן, דא לימינא. לשמאלא שמעיא"ל ואתמנא על תריסר אלפי ממנן אחרנין וכלהו יתדות כדקאמרן.

אינון ממנן אחרנין סמכין דאתמנון לסטר דרום חד סעדיא"ל וחד סטריהא"ל כל חד וחד על תריסר אלפי ממנן אחרנין, אלין לא אתעדון משלטנהון לעלמין.

[p. 122] אלין כלהו ממנן על קיומא דעלמא. אלין אינון דקיימן בקיומא דאינון דאתנסיבו דשקלי במתקלא דכורין ונוקבין דא עם דא ואלין אקרון מאזנים ועל דא כתיב (תהלים סב:10) במאזנים לעלות, ולא אינון דכתיב בהו (ויקרא יט:36) מאזני צדק דקאמרן.

כל אינון דשקילין דא עם דא ולא שקיל דא יתיר מן דא סלקין ואתחברן כחדא ואינון חבורא [רנה ע"ב] דדכר ונוקבא כחדא ועל דא במאזנים לעלות, ואע"ג דלזמנין מסתייעא מלתא ושקיל דא יתיר מן דא ומתחברן כחדא והא אוקימנא.

אינון ממנן אחרנין דלסטר צפון דאינון תרין סמכין אינון פתחיא"ל, עטריא"ל וממנן כל חד וחד על תריסר אלפין אחרנין ואינון יתדות המשכן, כאלין אחרנין דקאמרן.

אינון ממנן תרין סמכין אחרנין דלסטר מערב אינון פדתי"אל תומיהא"ל, ואתמנון כל חד על תריסר אלפי ממנן אחרנין וכלהו יתדות המשכן כדקאמרן.

אלין אינון אושדי דמעין על כל אינון דמתרכי נשיהון קמייתא בגין אינון שבע ברכאן דאתמסרו לה אתעדן ולא אתקיימו בגין דאתתרכא ולא אתדבקו בעלא ואתתא כחדא. ועל דא כלהו אושדי דמעין דאחזי תירוכין [p. 123] דאינון שבע ברכאן כמה דאתעדן מאתר אחרא. כדין בההיא שעתא קלא נפק ואמר (ישעיה נ:1) אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה.

היכלא תניינא דקא אמרן דכליל להיכלא קדמאה לאתייחדא ביה, וכל אינון חיוון, הכי נמי אית ליה תמניא סמכין כקדמאי, וכולהו ממנן כל חד וחד על תריסר אלפי ממנן אחרנין כאלין קדמאי כדקאמרן. תרין אינון לסטר מזרח תרין סמכין לסטר דרום ותרין סמכין לסטר צפון ותרין סמכין לסטר מערב.

אלין תרין סמכין דלסטר מזרח יהדני"אל, גזו"ריה, תריסר אלפי ממנן אחרנין לכל חד וכלהו יתדות. אינון תרין סמכין דלסטר דרום אהריא"ל, ברהיא"ל, ואינון על תריסר אלפין כל חד כקדמאי.

אלין ממנן על משבר ואקרון הכי ונטלי אינון קלי דנשין ומנחן לון קמי ההוא היכלא. וכד ההוא סטרא אחרא אתי לקטרגא בההוא שעתא דאיהו שעתא דסכנה קיימי אלין ועאלין הני קלי לממנא דעל פתחא ולא יכיל ההוא סטרא אחרא לקטרגא. ולזמנין דקדים ההוא סטר אחרא ועאל וקטריג ויכיל לנזקאה.

[p. 124] אלין תרין סמכין דלסטר צפון חלחליא"ל, קרספיהא"ל, אינון ממנן כל חד על תריסר אלפין אחרנין כדקאמרן. אינון תרי סמכין אחרנין דלסטר מערב אינון סוגדי"ה, גדרי"ה, ואלין על תריסר אלפי אחרנין.

ואלין ממנן על ההוא דמא דברית כד אתגזר ההוא ולדא לתמניא יומין, ואלין נטלי ההוא דמא ומנחן ליה קמי האי היכלא. וכד רוגזא אתער בעלמא אשגח קב"ה על ההוא דמא ולא אתיהיב לההוא סטרא אחרא רשו לאעלא תמן.

ת"ח בזמנא דאתגזר ב"נ לתמניא יומין ושראת עליה שבת מלכות קדישא, ההיא ערלה דגזרין ושדאן ליה לבר כדין קיימא ההוא סטרא אחרא וחמא דההוא איהו חולקיה מקרבנא דא. כדין אתבר ולא יכיל לשלטאה ולקטרגא עלוי וסליק ואתעביד סניגוריא על ישראל קמי קב"ה.

[p. 125] היכלא תליתאה. היכלא דא קיימא לאכללא וליחדא ביה ההוא היכלא תניינא וההוא רוחא וכל אינון חיוון דביה. כלהו כלילן ואתייחדן דא בדא, ואינון חד רוחא דכליל דא בדא. הכי נמי אית ליה תמניא סמכין לארבע סטרין דעלמא וכלהו אקרון יתדות.

תרין סמכין דלסטר מזרח אינון יהודי"ה, עזריא"ל ואלין קיימי כל חד וחד על י"ב אלפי ממנן אחרנין וכלהו אקרון יתדות המשכן. תרי סמכין דלסטר דרום אינון שכניא"ל, עזוזי"ה ואינון ממנן על תריסר אלפי ממנן אחרנין.

ואלין אינון ממנן על ההוא הבל דתינוקות דלעאן באורייתא לקיימא עלמא. ואלין נטלי ההוא הבל וסלקי ליה לעילא וכל הבל והבל דאינון תינוקות דלעאן באורייתא אתעביד מניה רוחא חדא וסלקא ההוא רוחא לעילא ואתעטר בעטרא קדישא ואתמנא נטורא דעלמא וכן כלהו.

תרין סמכין דאינון לסטר צפון אינון עזפיא"ל, קטטריהא"ל ואינון ממנן [רנו ע"א] על תריסר אלפי ממנן אחרנין כל חד וחד כדקאמרן. תרין סמכין דלסטר מערב אינון עססני"ה, אדירירי"ה ואלין ממנן על תריסר אלפין כל חד וחד כדקאמרן.

אלין אתמנון לאכרזא בכל רקיעין לכל אינון דמעברין בנייהו מאורייתא וסלקין לון דלא ילעון בה כדין נפקי כל הני ממנן ומכריזי ואמרי ווי לפלניא דקא סליק בריה מאורייתא ווי ליה דהא אתאביד מחולקא דעלמא דאתי.

[p. 126] היכלא רביעאה. היכלא דא היכלא דקיימא בנטירו יתיר. היכלא דא סחרין ליה תלתין ותרין יתדות עלאין וחמש מאה אלף אחרנין דממנן תחות אלין, וארבע אחרנין עלאין על כלהו וכלהו יתדות דהיכלא דא. אלין ארבע אינון חסדיהא"ל, קסירי"ה, קדומי"ה, דהריא"ל, אלין ארבע ממנן על כלהו, וכלהו אחרנין כלהו ממנן תחותייהו.

ועל ידא דאלין אתידע דינא למעבד בעלמא ועל אלין כתיב (דניאל ד:14) ובמימר קדישין שאלתא. להני ארבע אתיין כל אינון חיילין די ממנן על דינא לשאלא היך אתגזר דינא בעלמא, בכל אינון דינין דלא אתייהיבו בפתקין לקיומא דעלמא. ועל דא כלהו אתיין לשאלא ובגין כך כלהו ממנן על דא.

אינון תלתין ותרין אחרנין אינון ממנן על כל אינון דלעאן באורייתא תדיר ולא פסקי ביממא ובליליא. ואלין אחרנין כלהו דתחותייהו אינון ממנן על כל אינון דקבעין זמנין ידיעאן לאורייתא. ועל דא אינון ממנן כלהו ולאענשא לכל אינון דיכלי לאשתדלא באורייתא ולא משתדלי.

היכלא חמישאה. היכלא דא קיימין ביה תלת מאה ושתין וחמש ממנן כחושבן ימי שתא, ועילא מנייהו ד' סמכין עלאין על כלהו. ואלין [p. 127] אינון קרשיהא"ל, סרטיהא"ל, עסירי"ה, קדמיא"ל, ואלין אקרון יתדות דהיכלא דא.

אלין אתמנון לבדחא עלמא כד נשמתא אתוספא מע"ש לע"ש ואיהי נפקת. כד איהי נפקת נפקין אלין עמה ומעברי מישראל כל עציבו וכל יגיעה וכל מרירו דנפשא וכל רוגזא דעלמא ואלין אינון בדיחי עלמא.

כל אינון דלתתא מאלין ארבעה כלהו אתמנון לאעברא דינא מאינון מארי דדינא ומאינון דטרדי לון בגיהנם דיסלקון דינא מנייהו. ועל דא כל אלין יתדות כלהו קיימי בחדוה ומחדוה נפקי ובגין כך כלהו היכלין קיימי לאתעטרא לעילא כמה דאתמר.

היכלא שתיתאה. היכלא דא היכלא דקיימא על כל היכלין תתאין, בהאי מאה אחרנין דקיימאן לבר דאקרון יתדות כאינון אחרנין, ואינון מאה לסטר ימינא ומאה אחרנין לסטר שמאלא.

תרין ממנן עלאין לסטר ימינא ותרין ממנן אחרנין עלאין לסטר שמאלא. אלין דימינא אינון מלכיא"ל, שמעיהא"ל, ואלין דשמאלא אקרון מססרני"ה, צפצפי"ה. אלין אינון יתדות עלאין מימינא ומשמאלא.

ואלין אינון קיימי וזמינין בעלמא. בההוא זמנא דצדיקא מטא זמניה לאסתלקא מעלמא ואתייהיב רשו לסטרא אחרא אלין ארבע קיימי לאתעתדא תמן בגין דתפוק נשמתיה [p. 128] בנשיקה ולא תהא כפיטורי ותצטער בשלטנו דסטרא אחרא. זכאין אינון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי דמאריהון אקדים עלייהו שולטניהון למהוי נטירן בעלמא דין ובעלמא דאתי.

מהיכלא דא שראן כל רזין וכל דרגין עלאין ותתאין לאתחברא בגין דישתכח כלא עילא ותתא בשלימו למהוי כלא חד וחבורא חד לאתיחדא שמא קידשא כדקא יאות ולאשתלמא לאנהרא נגידו עלאה בתתאה ונהירו דבוצינין כחד דלא תעדי דא מן דא. וכדין נגיד ואתמשך מאן דאתמשך דלא אתידע ולא אתגליא בגין דיתקשר [רנו ע"ב] ויתיחד דא עם דא למהוי קב"ה ביחודא שלים כדקא יאות.

זכאה חולקיה מאן דידע ברזא דמאריה דאתשמודעאה ליה כדקא יאות ואכלין חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי. ע"ד כתיב (ישעיה סה:13) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו'. זכאין אינון צדיקיא דידעי ארחוי דקב"ה דמשתדלי באורייתא יממא ולילי בגין דאינון ידעי ליחדא יחודא קדישא כדקא חזי. דכל דידע ליחדא שמא קדישא בשלימו כדקא חזי זכאה איהו בהאי עלמא וזכאה איהו בעלמא דאתי.

קשורא דכל הני היכלין הכא מתקשראן. יעקב קשירו דכל מהימנותא רוחא דקיימא לקבלא רוחא דאיהו לתתא והאי רוחא דאיהו לעילא קיימא לקבלא רוחא עלאה דכל רוחין קיימין ביה .דא איהו יעקב דאיהו רוח אמצעיתא דכל רוחין. איהו נטיל האי היכלא שתיתאה באינון נשיקין לאתדבקא רוחא ברוחא כד"א (שיר א:2) ישקני מנשיקות פיהו, [p. 129] וכל נשיקה איהו לאתדבקא רוחא ברוחא תתאה בעלאה. ובאלין נשיקין אסתלק רוחא דלתתא לאתדבקא ברוחא דלעילא. וכד מתדבקן רוחא ברוחא כדין רוחא עלאה סתימאה שארי על האי רוחא דאמצעיתא, ועד לא אתער לאתדבקא רוחא ברוחא רוחא עלאה לא שריא על רוחא דאמצעיתא.

ורזא דא כד אתאחיד רוחא ברוחא כדין שראן נשיקין לאתחברא ומתערין שאר שייפין בתיאובתא ורוחא דא מתדבקא בדא. וכדין שייפין כלהו מתערי אלין באלין לאתקשרא שייפא בשייפיה.

ואי תימא מאן אתער שייפי תתאי או שייפי עלאי. שייפי תתאי מתערי תדיר לגבי עלאי, מאן דאיהו בחשוכא תאיב תדיר למהוי בנהורא, שלהובא אוכמא דלתתא אתער תדיר לגבי שלהובא חוורא דלעילא בגין לאתדבקא ביה ולמשרי תחותיה. ורזא דא (תהלים פג:2) אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל.

כד נטיל יעקב האי היכלא שתיתאה כדין אקרי בשמא קדישא שלימא. ואי תימא שלימא דכלא, לאו הכי. אלא [p. 130] כד אשתלימו כלהו היכלין אלין באלין כדין אקרי כלא בשמא שלים יהוה אלהים ודא הוא שמא שלים. ועד לא אתחברו דא עם דא היכלין בהיכלין לא אקרי בשמא שלימא דא. וכד מתחברן כחדא אלין באלין כדין אשתלים כלא מעילא ותתא, ונהירו דעילא לעילא נחתא ושריא על כלא ואתקשר כלא כחדא למהוי כלא חד.

ורזא דמלה יעקב נטיל ארבע נשין וכליל לון בגויה, ואע"ג דאוקימנא להאי מלה ברזא אחרא דאיהו קיימא בין תרין עלמין. ורזא דכלא, כד יעקב נטיל האי היכלא דאיהו שתיתאה נטיל וכליל בגוויה כל אינון ארבע נשין, ארבע מלאכין, וכלהו דבקי בהיכלא דא. אלין אינון ארבע רישי נהרין דכתיב (בראשית ב:10) ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. אלין ארבע רישין אינון ארבע נשין. נטיל לון יעקב כדקאמרן וליה אצטריך ואיהו נטיל היכלא דא. וכדין אקרי האי היכלא ויי', כד איהו לטב כד"א (שמות יג:21) ויי' הולך לפניהם יומם, (בראשית יח:17) ויי' אמר המכסה אני מאברהם. וכד אתחבר יצחק בהיכלא דבי דינא דאקרי זכות"א כדין אקרי כלא ויי' לאענשא לחייביא כד"א (שם יט:24) ויי' המטיר על סדום וגו', וכלא ברזא חדא כדקא יאות.

[p. 131] וכד יעקב נטיל היכלא דא כדין אקרי כלא רצון שלים וסימניך (אסתר ב:15) ובהגיע תור אסתר ודא הוא עת רצון. ומכאן ולהלאה שראן היכלין לאתחברא ולאתקשרא אלין באלין. ואע"ג דתנינן דרומית מזרחית וכלא איהו כחדא. הכא איהו רוחא ברוחא דבקותא חדא.

מכאן שרי אברהם דאיהו ימינא דאקרי אהב"ה רבה דקאמרן ואיהו נטיל היכלא דאקרי אהב"ה כמה דאתמר. ובגין דאברהם נטיל היכלא דא דאיקרי אהב"ה כדין (יחזקאל טז:17) שדים נכונו, ואתמליין מכל טוב לספקא ולאתזנא כלא מהכא. וכד אלין שדים נכונו ואתמליין מגו רחימו עלאה כדין אקרי היכלא דא אל שד"י כדקאמרן. ובהאי [p. 132] אסתפק כל [רנז ע"א] עלמא כד אתברי דהא כד אתברי עלמא לא יכיל למיקם בקיומא ולא הוה קאים עד דאתגלי היכלא דא דנטיל אברהם. וכד אתגלי אברהם בהאי היכלא כדין אמר לעלמא די הא ספוקא לאתזנא מניה עלמא ולאתקיימא. ובגין כך אקרי א"ל שד"י, א"ל שד"י לכלא ביה לאתזנא מיניה ולינקא מיניה.

ת"ח היכלא דא זמין קב"ה למליא ליה ולאתקנא ליה לזמנא דאתי דכתיב (ישעיה סו:11) למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמוצו והתענגתם מזיז כבודה. שד תנחמיה וזיז כבודה, כלא איהו בהאי היכלא. וכדין בההוא זמנא כתיב (בראשית כא:7) מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה, דהא יניקא תליא ביה באברהם.

יצחק דאיהו שמאלא דקב"ה אתר דמניה מתערין כל דינין דעלמא ואיהו דרועא דשמאלא שירותא דכל דינין וכל דינין מתערי מתמן האי איהו נטיל ואחיד ההוא היכלא דאקרי זכותא לאתחברא דינא בדינא ולמהוי כלא קשורא חדא בגין דהאי איהו דינא דלעילא ורשימין דדינין קיימין ביה.

והכא אתרשים שמא קדישא דאקרי אלהים. בגין דאית אלהים חיים דאיהו לעילא לעילא [p. 133] סתים מכלא, ואית אלהים דאיהו בי דינא דלעילא, ואלהים דאיהו בי דינא דלתתא הה"ד (תהלים נח:12) אך יש אלהים שופטים בארץ, אלהים עלאה כליל לאלין דלתתא וכלא איהו חד.

בהאי היכלא אתער יצחק וכלהו שבעין ותרין נהורין דכלילן ביה דעלייהו אתגזרו כל דינין דלתתא בעלמא דכתיב (דניאל ד:14) בגזרת עירין פתגמא. ואמאי אקרון עירין. אלא בגין דכלהו קיימין בהאי עיר, (תהלים מח:9) עיר יי' צבאות, עיר אלהינו. כל אינון היכלין לעילא כל חד וחד אקרי עיר כד"א (דניאל ד:10) עיר וקדיש, ואלין אינון עירין דקיימין לגו בגו דהיכלא דקיימן בעיר, בגין כך אקרון עירי"ן.

האי היכלא אתכליל ביצחק וכלא בהיכלא דאברהם בגין דימינא אכליל לשמאלא. ות"ח כל חד וחד כליל לחבריה, והא אוקימנא דכד אברהם עקד ליצחק בגין לאכללא ביה דינא ולאשתכחא שמאלא כליל בימינא ולאשלטא ימינא על שמאלא. ועל דא קב"ה פקיד ליה לאברהם לקרבא בריה לדינא ולאתקפא עלוי ולא פקיד ליצחק אלא לאברהם. ועל דא אשתכח דא בדינא ודא בחסד וכלא חד ואתכליל דא בדא, והכי אתכלילו היכלין תתאין בעלאין.

[p. 134] כד נטיל יצחק היכלא דא כדין כלא איהו לטב, דינא בזכותא. ועל דא בעי בר נש דדאין דינא למידן דינא בזכותא בגין דאיהו רזא עלאה שלימו דדינא. בגין דלית שלימו דדינא אלא בזכותא, דא בלא דא לאו איהו שלימו, דינא בזכותא דא איהו שלימו דמהימנותא כגוונא דלעילא.

ביומא דראש השנה כד דינא אתער בעלמא בעאן ישראל לתתא לאתערא רחמי מגו שופר כגוונא דרזא עלאה והא אוקימנא. ובעינן לחברא דינא לקבל זכותא בגין דכד קיימא דינא בזכותא כלא איהו בחבורא חדא, ועילא ותתא בשלימו וכדין (איוב ה:16) ועולתה קפצה פיה דלית לה רשו לאסטאה ולקטרגא בעלמא. וכדין כלא ביחודא חדא כדקא יאות. ודינא בלא זכו לאו איהו דינא.

ודא איהו רזא דישראל דאית לון דינא בזכותא, אבל שאר עמין לא אית לון דינא בזכותא. ועל דא אסיר לן לסדרא דינין דילן בערכאי דשאר עמין דהא לית לון חולקא בסטר מהימנותא דילן דכתיב (תהלים קמז:20) לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. ומסטרא דישראל כל מאן דדאין דינא ולא אכליל ביה זכות דא איהו חטי דקא גרע רזא דמהימנותא ואסטי גרמיה לההוא סטרא דאית ביה דינא בלא זכות.

[p. 135] ות"ח כד קיימי סנהדרין לתתא למידן דיני נפשות אצטריכו למפתח בזכותא בגין לאכללא זכותא בדינא. ותו דהא אקרון מבי זכותא ועל דא אשתדלותא דלהון למפתח בזכותא. ושראן בזכותא מזעירא ולבתר אשתלים דינא מעלאה למהוי זכותא כליל בדינא דא לעילא ודא לתתא. דינא בזכותא שלימו דדינא. דא בלא דא לאו איהו שלימו. ובגין כך יצחק [רנז ע"ב] ורבקה כחדא אינון, דא דינא ודא זכותא למהוי שלימו כחדא. זכאה חולקהון דישראל דקב"ה יהב לון אורייתא שלימתא למיהך בארח קשוט כגוונא דלעילא.

ת"ח לא דיינין דינא אלא בזכו ולעיינא זכותא דקדמיתא למהוי כליל דא בדא. וסנהדרין קא מהפכי בזכותא בדינא לאכללא כלא כחדא בגין דלא ישלוט סטרא אחרא דהא כד זכותא לא אשתכח סטרא אחרא אשתכח דאקרי חובה ואתחברת בדינא ואתתקפת ודא הוא דינא בחובה.

ועל דא ביומא דר"ה בעינן לחברא זכותא בדינא ולא יתגבר חובה. ובגין כך בעינן זכותא ודינא למהוי כחדא בגין דאיהו שלים. דכד סטרא אחרא שלטא לאו איהו שלים אלא קטרוגא כמה דאיהו קטרוגא ואינון ארבע מיתות. וכד סטרא דקדושה דאיהו זכות שלטא כלא איהו שלים (מלכים ב כ:19) שלום ואמת (תהלים קג:4) חסד ורחמים.

[p. 136] וכד אתחברת סטרא אחרא בדינא דשלטא בקטרוגא באינון ארבע מיתות בית דין, סקילה שריפה הרג וחנק, כלהו שלטנותא דקטרוגא בישא. סקילה בגין דאיהו (ישעיה ח:14) אבן נגף, שריפה בגין דאיהו (שם) צור מכשול אשא תקיפא, הרג דא (דברים לב:42) חרב תאכל בשר, תאכל בשר ודאי דשלטא בבשרא ודא הוא (בראשית ו:13) קץ כל בשר, חנק בגין דאיהו (דברים כא:23) קללת אלהי"ם ההוא דשלטא על חנק ועל צליבו ואוקימנא בגין דלא ישתאר אלא בשרא בלחודוי, וההוא קללת אלהים שלטא בבשרא מרה חשוכא ובגין כך דא לטב ודא לביש.

ואצטריכו ישראל דרזא דמהימנותא בהו לאסתמרא בגין דישלוט סטרא דמהימנותא ולא יהיבו דוכתא לסטרא אחרא לשלטאה. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי. עלייהו כתיב (ישעיה ס:21) ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ.

[p. 137] נביאין דאינון סטרין עלאין תרין ירכין דסמכין לאורייתא קדישא אינון נטלין להיכלא דתרין רוחין ביה דאינון נוגה וזוהר ואינון תרין ירכין לתתא לסמכא לאינון היכלין דלעילא דאקרון תורה שבעל פה. כמה דאית סמכין לאורייתא דאיהי תורה שבכתב כך אית סמכין קיימין לאורייתא דאיהי תורה שבע"פ ואתכלילו דא בדא. כדין אלין תרין סמכין דלתתא כד מתחברן באלין עלאין אתרשים בהו סטרא דנבואה. ומאן איהו. מראה דאיהו כגוונא דנבואה. וכל אינון מאריהון דמראה מהכא ינקין. לעילא נבואה הכא מראה.

ועל דא איהו דא כגוונא דא. וכד מתחברן דא בדא כדין שליט על האי אתר שמא קדישא דאקרי צבאות בגין דכל אינון חיילין קדישין כלהו קיימי הכא וכלהו אקרון מסטרא דנבואה, מראה וחלמא מסטרא דנבואה הוו.

ואע"ג דקא אמרי' די בגו ההוא אות קיימא קדישא שריא שמא דא בגין דכלהו נפקי מהאי אות, עם כל דא ירכין דאינון קיימין לבר קרינן על שמא דא. ואלין אינון דאקרון ברייתי דהא ברייתא לבר ממשנה, מתני' קיימא לגו ברייתי ואקרון ירכין בתי בראי כגוונא די לעילא.

[p. 138] מתני' איהו רזא דקיימא לגו דאולפי מתמן עקרא דכלא, ועל דא תנאי. ורזא דא (שיר ח:2) אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני. אל בית אמי, דא בית קה"ק, תלמדני, דא הוא רזא דמתניתין. דכד עאל דא נהר דנגיד ונפיק בההוא בית קדש הקדשים כדין כתיב תלמדני. ודא הוא רזא דאקרי משנה כד"א (דברים יז:18) את משנה התורה הזאת. ולבתר כד אתמשכא אקרי ברייתא, תרין ירכין אינון ברייתי.

רזא דרזין דלא אתייהיב לאתגלאה בגין דלא אתמסר רזא בר לחכימי עליונין. ווי אי אתגלי ווי אי לא אתגלי, בגין דאיהו רזא מרזין עלאין דקב"ה אנהיג ביה עלמא.

[p. 139] בית ראשון קיימא בימי שלמה לקבל עלמא עלאה ואיהו אקרי בית ראשון. ואשתמש כלא בבית קדשי הקדשים אתר דאשתמש ביה שמשא [רנח ע"א] בסיהרא וקיימא עלמא באשלמותא. ולבתר גרמו חובין ואתמשכו רזין ואתדחיין מבית קדש הקדשים לבר. כד אתדחו לירכין כדין קיימו לבר דאקרון בתי בראי ואצטריכו לברייתי.

בית שני קיימו בבתי בראי בירכין. ומנייהו אהדרו ושארו בהאי בית קדש הקדשים ואיהו בית שני. ואינון אחרנין אשתארו בברייתא לבר ביני ירכין. והוו אולפנין ממתני' ואתנהיגו מינה והיינו רזא דכתיב (ישעיה ב:3) כי מציון תצא תורה.

ולבתר כד גרמו חובין אתעדי שלטנו דהאי בית שני ואע"ג דשלטנא דיליה לא הוה כבית ראשון דהוה ביה שלמא. בית ראשון אתר דאית ביה שלמא תדיר בגין דאיהו מלכא דשלמא דיליה תדיר ועל דא הוה בשלום. בית שני לא הוה ביה שלם הכי בגין דערלה הוה בגויה וקטרגא ביה תדיר, ועל דא הוו כהני זמינין תדיר לגביה ולקטרגא בהאי ערלה, ולהו אצטריך מלה לקטרגא בהדה ולאגנא על בית שני, וכלא ברזא כדקא חזי.

[p. 140] לבתר גרמו חובין ושלטא ההיא ערלה ואתדחיין מבית שני לבר ונחתו מתמן לחמוקי ירכין ולבתר נחתו מתמן ואתדחו מאינון חמוקי לתתא עד די שרון לתתא ברגלין. וכד יתבון ברגלין כדין (זכריה יד:4) ועמדו רגליו ביום ההוא, ועלמא בכלא יתנהיג ברזא עלאה כדקא חזי. ואע"ג דאתדחו לא אשתבקו מניה ולעלמין אתאחידו ביה.

ומאן דידע ומדיד בשיעורא דקו המדה ארכא דמשיכו דירכין עד רגלין יכיל למנדע משיכו דגלותא דאתמשך, ורזא איהו בין מחצדי חקלא וכלא ברזא עלאה.

[p. 141] ובגין דא כלהו ברייתי וכלהו תנאי וכלהו אמוראי קיימי בדוכתייהו כדקא חזי, אלין לגו ואלין לבר באינון חמוקי ירכין ואלין לבר לתתא מברכין, ובכולהו אקרי תורה שבע"פ, ובכלהו נחתי ישראל ואתגלו.

וכדין כד יסתיים גלותא במשיכו עד רגלין כדין ועמדו רגליו ביום ההוא, ויתעבר ההוא רוחא מסאבא ערלה מן עלמא ויתהדרון ישראל בלחודייהו לשלטאה כדקא יאות, בגין דההיא ערלה נחית לון לתתא עד השתא, ומכאן ולהלאה דההיא ערלה אתקצץ ואתעבר מגו עלמא. כדין (דברים לג:28) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, בההוא עין יעקב, ולא אשתכח מקטרגא עלייהו. זכאה חולקהון דישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי.

יוסף הצדיק עמודא דעלמא איהו נטיל ברשותיה היכלא טמיר וגניז וברשותיה קיימא היכלא שביעאה. ואע"ג דקא אמרן דהיכלא דלבנ"ת הספי"ר ברשותיה קיימא, הכי הוא דביה מתקן.

[p. 142] אבל ת"ח נביאים דקא אמרן כד מתחברי לתתא תרין דרגין מתפרשין מנייהו מראה וחלום וקיימי בירכין. באינון חמוקין קיימי מראה וההוא דאקרי נבואה קטנה, מירכין ולתתא קאים חלום, עד דמאטו רגלין ברגלין, ותמן קאים היכלא תתאה ואקרי לבנת הספיר. כלא ירכין בירכין לאשתלמא חד בחד וכלהו דרגין דנבואה, דהא מתמן נפקי ושראן על האי אתר ואתעביד מנייהו מראה ושראן על האי אתר ואתעביד מנייהו חלום.

יוסף הצדיק איהו שלימא דכלא. איהו נטיל כלא בגין דכלא אתקן בגיניה. כלא תאיב בתיאובתא בגיניה.

ת"ח בשעתא דיוסף הצדיק קיימא לאתקנא כלא כדין איהו נטיל כלא וכד אתחבר בהיכליה כדין מתערי כלהו לנטלא תיאובתא ורעותא עלאי ותתאי. וכלא אינון ברעותא חדא ושלימו חד למהוי עלאי ותתאי רעותא חדא כדקא יאות, וכלהו תתאי קיימי בקיומא בגיניה. ועל דא כתיב (משלי י:25) וצדיק יסוד עולם, ועל האי יסודא קאים האי עלמא.

[p. 143] האי לבנ"ת הספי"ר לא קאים בקיומיה עד דהאי יוסף הצדיק אתתקן וכד איהו אתתקן כלא מתתקני. דא הוא יסודא דכלהו בניינא. ועל דא כתיב (בראשית ב:22) ויבן יי' אלהים את הצלע ולא כתיב וייצר ולא כתיב ויברא בגין דהאי קיימא על יסודא .ולבתר דיסודא אתקן כלא אתבני [רנח ע"ב] עליה, ובגין דא כלהו קיימן בהאי והא אוקימנא.

ת"ח כתיב (בראשית ב:22) ויבן יי' אלהים את הצלע, דהות מסטרא אוחרא ואתקין לה לאהדרא אנפין באנפין, הכי אוקימנא. אבל ויבן, אסתכל לסלקא לה בההוא דרגא דעלמא עלאה שריא ביה למהוי דא כגוונא דדא. ויבן, אסתכל בסטרוי ואתקין וכוין כל רוחותיה למזרע ולאשקאה ולאולדא למעבד בה כל צרכוי כמה דאצטריך. ולבתר ויביאה. במה. בהאי צדיק דכתיב (אסתר ב:13) ובזה הנערה באה אל המלך, דהאי אמשיך לכלא לסלקא לאתעטרא בשלימו.

[p. 144] הכא מניעו דכל חובין הכא מניעו דכל תיאובתין בישין מה דלא איהו בההוא היכלא שתיתאה בסטרא אחרא, דתמן כל ענוגין בישין וכל סטרין דתיאובתין דענוגא דהאי עלמא. וכד האי עלמא אתנהיג בהו בני נשא כשלי בהו ובגין דבני נשא טעיין בהו כשלין בהו לההוא עלמא, דחמאן כמה ענוגין דגופא ותיאובתין דגופא אתהני ואתעניג מנייהו וטעין אבתרייהו, הה"ד (בראשית ג:6) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו', דהא כל תיאובתין וכל ענוגין דעלמא ביה תליין.

ועל דא כגוונא דא, אית מלין דגופא אתהני מנייהו ועיילי לגופא ולא לנשמתא, ואית מלין דנשמתא אתהני מנייהו ולא גופא. ועל דא דרגין פרישין דא מן דא. זכאין אינון צדיקיא דנטלי אורח מישר ומנעי גרמייהו מההוא סטרא ומתדבקן בסטרא דקדושה.

היכלא דא כליל כל שאר שמהן דכל אלין חיילין דלתתא. תרין שמהן אינון דכלילו שאר שמהן אחרנין. חד דכד אתחבר עילא בתתא ויעקב נטיל היכליה באינון נשיקין ברזא עלאה כדין כליל כל שאר שמהן ואקרי יהו"ה אלהי"ם ודא אקרי שם מלא כמה דאוקימנא. וחד כד אתחבר יסודא דעלמא בהיכליה וכלהו מתערי בחביבותא ובתיאובתא לגביה וכלהו כלילן ביה כדין כליל כל שאר שמהן, ואקרי יהו"ה צבאות ודא אקרי שמא קדישא שלים ולאו איהו שלים כהאי אחרא.

[p. 145] מה בין האי להאי. דא שליט עלאה בתתאה גופא בגופא כדקאמרן, ודא שליט מאתר דסיומא דגופא ולתתא באינון היכלין ובכלא דלתתא. ורזא דא בית ראשון ובית שני. ובגין דא היכלא דא כליל כל שאר שמהן דלתתא כמה דאוקימנא. ועל דא שמהן אלין דא סליק ודא נחית. זכאין אינון צדיקייא דידעין ארחוי דאורייתא.

יסודא דא אתתקן לתרין סטרין, חד לאתקנא כל שאר דלתתא וחד לאתקנא היכלא שביעאה ולאתקנא דא בדא למהוי כלא רעו חדא כדקא יאות. עד הכא יחודא דתרין סטרין דלעילא ותתא לאתיחדא כחדא בשלימו למיהך בארח מישר.

זכאה איהו מאן דידע ליחדא יחודא ולסדרא סדרי מהימנותא למיהך בארח מישר. זכאה איהו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ועל דא כתיב (תהלים פה:11) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, וכדין (שם:12‐13) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, גם יי' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה.

 

היכלא שביעאה. היכלא דא היכלא פנימאה מכולא. האי היכלא איהו דלאו ביה דיוקנא ממש ולית ביה גופא כלל. הכא איהו סתימו דסתימין דגו רזא [p. 146] דרזין. האי איהו רזא דאיהו אתר לאעלא תמן בגו אינן צנורין דלעילא רוחא דכל רוחין רעווא דכל רעווין לאתחברא כלא כחדא רוחא דחיי בהאי למהוי כלא תקונא חדא.

היכלא דא אקרי בית קדש הקדשים אתר לקבלא ההיא נשמתא עלאה דאקרי הכי לאייתאה עלמא דאתי לגביה. האי עלמא עולם אקרי. עולם, סליקא, דסליק עלמא תתאה לגבי עלמא עלאה ואסתתר בגווה ואתעלם ביה אתגליא בסתירה. עולם דסליק איהו וכל אינון [רנט ע"א] דקרבין ביה ואסתתרן גו סתירו עלאה. עולם עלאה דסליק ואסתתר ברעותא עלאה גו טמירו דכל טמירין דלא אתידע כלל כלל ולא אתגלי ולית מאן דידע ליה.

פרוכתא דפרסא פריסא חפיא גו טמירו דסתימין. כפורתא פריסא גו טהירין עלאין לאסתמא סתימו דהאי טמירו סתים. לגו מן כפורתא אית אתר סתים וטמיר וגניז לאכנשא ליה בגויה משח רבות עלאה רוחא דחיי על ידא דההוא נהר דנגיד ונפיק. והאי נהר אקרי מבועא דבירא דלא פסקין מימוי לעלמין.

[p. 147] וכד האי עייל ונגיד כל ההוא רבות קדשא מלעילא מאתר דקדש הקדשים נהירו נחית ואתי גו אינון צנורון. והאי אתמליא מתמן כנוקבא דמתעברא ואתמליא מן דכורא. אוף הכי נמי האי היכלא מתתקנא תדיר לקבלא כנוקבא דמקבלא מן דכורא.

קבילו דקביל, כל אינון רוחין ונשמתין קדישין דנחתין לעלמא ואתעכבו תמן כל ההוא זמנא דאצטריך, יתעכבון עד זמנא דייתי מלכא משיחא ויסתפקון כל אינון נשמתין וייתון ויתחדי עלמא כמלקדמין וכדין יתחדי קב"ה בעובדוי כד"א (תהלים קד:31) ישמח יי' במעשיו.

[p. 148] בהאי היכלא קיימין ענוגין ותפנוקין דרוחי ואשתעשעותא דאשתעשע קב"ה בגנתא דעדן. הכי איהו תיאובתא דכלא וענוגא דכלא לאתחברא כלא כחדא ולמהוי כלא חד קשורא דכלא ביחודא חדא הכא קיימא.

דכד שייפי כלהו מתחבראן בשייפין עלאין כל חד וחד כדקא חזי ליה לית לון תיאובתא ולית לון ענוגא בר ביחודא דהאי היכלא. כלא הכא תליא. כד אתחברותא דהכא אתייחד ביחודא חדא כדין כל נהירו דשייפין וכל נהירו דאנפין וכל חדוון כלהו נהירין וחדאן.

זכאה חולקיה מאן דידע לסדרא סדורין ולאתקנא תקוני אשתלמותא ולייחדא ייחודא כדקא יאות. רחים איהו לעילא רחים הוא לתתא קב"ה תבע ביקריה בהאי עלמא ובעלמא דאתי והא אוקימנא. וכדין כל דינין וכל גזרין בישין מתעברין ומתבטלין מעלמא.

היכלא דא היכלא דתיאובתא היכלא דענוגא היכלא לאשתעשעא עילא ותתא כחדא ולקבלא כלא נהירו דבוצינא עלאה דנהיר לכלא ולאתיחדא כלא כדקא יאות ביחודא שלים. ועל דא היכלא דא קאים בטמירו דכלא האי גניז מכלא. ת"ח אע"ג דכלהו טמירין, דא טמיר וגניז יתיר למהוי ברית קיימא כלא כחדא דכר ונוקבא למהוי שלים.

היכל דא אקרי ארון הברית דאיהו אדון כל הארץ בגין דהאי איהו אתר דנפקו מניה כל נשמתין דעלמא ליחדא יחודא לתתא ולאמשכא יקרא דקב"ה מעילא [p. 149] לתתא ליהבא לצדיק בגין דנפקו מצדיק ועיילי בצדיק. ולבתר נפקי מצדיק ועיילי באתר דנפקי מתמן.

האי ארון הברית נקיט כלא מצדיק. ולבתר נפקי מניה ועיילי בצדיק לתתא. לבתר נפקי מצדיק דלתתא ועיילי בהאי ארון הברית למהוי כל נשמתין כלילן מעילא ומתתא למהוי שלים מכל סטרין. והאי ארון הברית נקיט מצדיק אינון נשמתין מתרין סטרין.

ת"ח מבועא דבירא לא מתפרשא מבירא לעלמין ועל דא האי אתר שכלולא דכלא קיומא דכל גופא למהוי שלים בכלא כדקא יאות. הכא הוא יחודא וקשורא כחדא למהוי עילא ותתא חד בקשורא חדא דלא מתפרשן כל שייפין דא מן דא ולאשתכחא כלא אנפין באנפין.

ועל דא תנינן מאן דשמיש ערסיה מאחורא אכחיש תקונא דאסתכלותא אנפין באנפין לאנהרא כלא כחדא ולאשתכחא כלא אנפין באנפין בדבקותא כדקא יאות כד"א (בראשית ב:24) ודבק באשתו, באשתו דייקא ולא אחורי אשתו.

[p. 150] תרין אינון, יעקב איהו לעילא יוסף לתתא. תרין תיאובתין אינון, חד היכלא שתיתאה וחד האי היכלא שביעאה. תיאובתא לעילא באינון נשיקין דנטל יעקב, תיאובתא לתתא בהאי שמושא דנטיל יוסף. מתרין סטרין אלין נטיל האי [רנט ע"ב] ארון הברית רוחא דחיי. מסטרא דיעקב נטיל רוחא דחיי דלעילא דאתדבק ביה באינון נשיקין ואעיל רוחא דחיי דלעילא ביה לאתזנא מניה. מסטרא דיוסף דאיהו לתתא בסיומא דגופא בהאי היכלא נטיל רוחין ונשמתין לארקא לתתא להאי עלמא.

אלין תרין סטרין מתפרשן לתרין סטרין. סטרא דיעקב אתפשט ויהיב תוקפא לנבעא באינון שדים דאתמליין מההוא רוחא דחיי ויניק בהו לאינון מלאכין קדישין דאינון חיין וקיימין לעלמין וקיימין בקיומא ביה. סטרא דיוסף עייל בתיאובתא ויהב תוקפא לגו ועביד נשמתין ורוחין לנחתא לתתא ולאתזנא בהו בני עלמא.

ועל דא קיימין תרין סטרין אלין דא לעילא ודא לתתא, דא לאתזנא לעילא ודא למיזן לתתא, כל חד וחד כדקא חזי ליה ועל דא כלא איהו חד וחד רזא איהו. ועם כל דא יוסף זן לכל גופא ואשקי ליה ומהאי רוחא דחיי דאתדבקותא דיעקב נחית לתתא וביה אתדבק האי ארון הברית ברעותא לעילא ונחית ההוא רוחא דחיי לתתא בההוא אתדבקותא דיוסף. וכד אתחבר כלא כחדא אתמליין אינון שדים לינקא לכלא ובגין כך כלא איהו חד.

[p. 151] זכאה חולקיה מאן דידע לקשרא קשרין וליחדא יחודא ברעותא דלבא כדקא יאות בגין לדבקא שייפא בשייפא רוחא ברוחא כלא בכללא חדא למהוי כלא חד כדקא חזי.

תא חזי האי היכלא כד אלין רוחין קדישין וכל אינון רתיכין כלהו מתיחדי כחדא ואשתכחו בקשורא חדא כדין האי רוחא עלאה דכלהו דאיהו נקודה חדא אסתים בהו ולא אתגליא ואתעביד רוחא סתים דכלא כגוונא עלאה. וסימניך אגוזא, יחודא בקשורא דכלא כדקאמרן לאתקשרא דא בדא למהוי כלא שלים בשלימו דכר ונוקבא כחדא.

והא אוקימנא דכגוונא דא קרבנא סלקא ליחדא יחודא ולאסתפקא כל חד וחד כדקא חזי ליה מההוא תננא דסליק. וכהנא דאיהו ימינא בקשורא דיחודא ברעותא, וליואי בשירתא, דא כליל בדא היכלא בהיכלא רוחא ברוחא עד דמתחברן באתרייהו שייפא בשייפא למהוי כלא כליל כחדא כדקא יאות.

והא אוקימנא דכד אשתלים כלא כחדא שייפין עלאין בתתאין כדין נשמתא עלאה דכלא אתערת ועאלת בכלהו ונהיר לכלא וכלהו מתברכאן עלאין ותתאין. וההוא דלא אתידע ולא עאל בחושבנא רעותא דלא אתפס לעלמין. כדין כלא סליק עד אין סוף ואתקשר כלא בקשורא חדא ובסים ההוא רעותא לגו בגו בסתימו.

[p. 152] נהירו דנשמתא עלאה סלקא לגו בגו ונהיר לכלא. בגו דהאי נהירו אעיל סתימו דמחשבה דאיהו כליל כלא, ובגו לגו בההוא רעו דמחשבה אנהיר ואתבסם ותפיס ולא תפיס. וסליק האי רעו דמחשבה לתפשא ביה וכד האי סליק נהירו דלתתא תפיס ביה.

וכן כלא לאתקשרא ולאתמליא ולאתברכא כלא כחדא כדקא יאות. וכדין אתקשר דא בדא כדקאמרן היכלין בהיכלין תתאין בעלאין רזא דכר ונוקבא כחדא נהירו עלאה בנהירו דסתים וגניז יתיר ביה, וההוא דגניז כליל במה דגניז יתיר עד דאשתקע כלא כדקא יאות ביחודא חדא.

ועל דא משה הוה ידע לסדרא סדורא דמאריה מכל בני עלמא. כד אצטריך לארכא אריך וכד אצטריך לקצרא קצר כמה דאוקימנא (במדבר יב:13) אל נא רפא נא לה. תנינן מאן דאריך בצלותיה ויסתכל ביה לסוף אתא לידי כאב לב. ותנינן מאן דאריך בצלותיה יורכון יומוי. ורזא דמלה, מאן דאריך באתר דבעי לקצרא אתי לידי כאב לב. מאן לב. דא הוא דכתיב (משלי טו:15) וטוב לב משתה תמיד בגין דאיהו אתר דבעי לקצרא ולא לארכא ביה. דהא כלא קאים לעילא ובעי דלא לאמשכא ליה, [אלא] לקשרא ליה בקשורא דלעילא בלא אריכו למהוי כלא [רס ע"א] חד ביחודא חד. וכיון דאתקשר כחדא כדין לא בעי לארכא באריכו ולאתחננא בתחנוני. וכד אריך באריכו באתר דאצטריך קב"ה קביל צלותיה ודא הוא יקרא דקב"ה בגין דיחודא דצלותא קא מקשר קשרין ואסגי ברכאן לעילא ותתא.

[p. 153] היכלא דא קיימא גו נקודה חדא טמירתא והאי נקודה איהי רוחא לקבלא רוחא. וכד שריא רוחא ברוחא כדין עאל דא בדא ואיהו חד ודבקותא חדא ואתרכיב דא בדא למהוי חד כהאי אילנא דארכיב דא בדא ואיהו חד זינא בזיניה. ווי מאן דארכיב זינא בלא זיניה כאינון בני אהרן דבעו לארכבא אילנא באחרא דלאו איהו זיניה.

ומאן דארכיב זינא בזיניה וידע לקשרא קשרא בקשריה היכלא בהיכליה דרגא בדרגיה דא אית ליה חולקא בעלמא דאתי כמה דאוקימנא. ועל דא האי איהו שלימו דכלא, וכד אשתלים דא בדא ואיהו כלא חד עובדא דנפיק מהאי שלימו ההוא אקרי מעשה מרכבה.

ורזא דא (בראשית ב:7) וייצר יי' אלהים את האדם, שם מלא, ואדם איהו עובדא דהאי מרכבה דארכיב דא בדא עובדא דשלימו דכלא. וכד אשתלים דא בדא כדין יי' אלהים שם מלא. זכאה איהו מאן דידע לקשרא קשרי מהימנותא וליחדא יחודא כדקא חזי.

[p. 154] ת"ח כמה דאיתנהו שמהן קדישין עלאין מתחברין אלין באלין הכי איהו שמא קדישא, אתפרש לעילא ואתפרש לתתא. שמא דא איהו לעילא שמא דא איהו באמצעיתא שמא דא איהו לתתא. יהו"ה דאיהו רזא דשמא קדישא איהו חד. רזא דכלא, עלמא עלאה בסתימו דסתימותא דעליה דאשתתף בהדיה ואיהו חד. עלמא תתאה בסתימו דאמצעיתא רזא דרתיכא קדישא עלאה דעליה ואוקימנא.

מהאי גיסא ד' רתיכין נפקין ומהאי גיסא ארבע רתיכין נפקין בגין דכל חד וחד מתפרש לארבע. כל רתיכא ארבע אינון כד מסתכלין דרגין. וכן כלהו ארבע בארבע ברזא דשמא קדישא עד דנחתין דרגין לתתא בההוא אתר דאקרי רזא דשמא קדישא דאיהו אדנ"י באינון רתיכין דקיימי ונטלי בשמא דא ואינון אקרון (זכריה ו:1) הרי נחשת. בגין דאית הרים ואית הרים. אית הרים עלאין והרים תתאין, ואינון בתלת סטרין קיימי ונפקי מגו זהב וכסף ונחשת.

[p. 155] נחשת לתתא, בגין דאינון רתיכין דנפקי מגו אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד די בגו היכלא קדמאה דאינון ארבע רתיכין דנפקין מגו אינון תרין רוחין ימינא ושמאלא מגו לבנת הספיר כדקאמרן, אלין תרין רוחין דקאמרינן התם אינון אקרון תרי טורים ואינון הרי נחשת.

מאינון תרי רוחין דאקרון הרי נחשת נפקי אינון ארבע רתיכין דמשתמשי בההוא שמא דאל"ף דל"ת דאשתקע בסנדלפו"ן מארי דאפיא וכלהו שליחן אלין על אלין בעלמא ברזא דסוסוון ורתיכין בגין דאית רתיכא על סוסוון דנטלי לה.

ודא שמא קדישא אתכליל ביו"ד ה"א כמה דאוקימנא דאתכליל אל"ף דל"ת ביו"ד ה"א ואיהו יאהדונה"י והא אתמר. אלהים לא אתכליל בשמא אחרא בגין דאית אלהים חיים ומהאי אתפשט לכמה סטרין ולא אתכניש אלא אתפשט.

שמא דכליל כל שמהן יו"ד ה"א וא"ו ה"א ברזא דאתוון צירופא דשמא קדישא דביה הוה ידע לצרפא כהנא בכל סטרוי עד דסלקי שמהן בכמה סטרין בארבעין ותרין גוונין באשתטחו דבוצינא דקרדינותא, דהאי איהו כליל כל שמהן.

[p. 156] ושמא דא כליל כל שמהן, אהיולדינ"ם סימן. באלין אתוון כלילן אחרנין מתחברן, ונפקי אלין ועיילי אלין.

לבתר כד אתנטי ואתפשט בוצינא דקרדינותא מצטרפי אתוון בגווה ועאלי אתוון ונפקי אתוון ברזא דאלין תשע אתוון. ואלין אתמסרו לקדישי עליונין [רס ע"ב] למיהך בארחא דרזא דאתון לצרפא יחודא דשמהן כמה דהוה כהנא ידע לצרפא שמהן באתוון רשימין.

[p. 157] (יחזקאל א:8) וידי אדם מתחת כנפיהם. כלהו ידי אדם הא אוקימנא דאינון רוחין וחיון ואופנים כלהו בגדפין וידין תחות גדפייהו לקבלא צלותין ולקבלא מארי דתיובתא. ידי אדם, אתרין ודוכתין לקבלא בני נשא בצלותהון ובעותהון ולאפתחא פתחין לקבלא לון ליחדא ולקשרא קשרין ולמעבד רעותיהון.

ואלין אתרין ודוכתין דאקרון ידי אדם דקיימי לבני נשא אלין אינון שמהן קדישין דשליטין בכל דרגא ודרגא בגין דבהון עאלין ב"נ בצלותהון ובעותהון בכל תרעין עלאין. ובדא שלטין תתאין לעילא, ורזא דא (תהלים קיט:73) ידיך עשוני ויכוננוני, ואלין רזי שמהן קדישין.

(שמות ט:22) ויאמר יי' אל משה נטה את ידך על השמים. וכי היך יכיל לארמא ידיה על שמיא. אלא נטה, ארכין, כד"א (תהלים יח:10) ויט שמים וירד, משיכו מלעילא לתתא. ידך, אתרך, אתרא דדרגא דילך דאת שארי בגוויה ודא ברזא דשמא קדישא. וכלא עלאי ותתאי על רזי דשמהן נטלי וקיימי, ובהו עאלין בני נשא להיכלין עלאין ולדפקא בכל אינון תרעין עילאין ולית מאן דימחי בידייהו. זכאין אינון דידעין לסדרא יחודא דמאריהון כדקא יאות ולמיהך בארח קשוט בגין דלא יטעון ברזא דמהימנותא.

תא חזי בהיכלין אלין אית רזא עלאה גו מהימנותא. וכלהו חיון רתיכין כלהו משניין דא מן דא לאתכללא אלין באלין לטב לאתקנא וסימניך (אסתר ב:9) וישנה ואת נערותיה לטוב. [p. 158] בשבעה היכלין אלין שלימו דעילא, כד אשתלים דא בדא ועאלו צלותין ובעותין, דמאן דידע לסדרא לון לאתקנא לון לעילא כד"א (שם) ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך.

היכלא קדמאה. (ישעיה מה:7) יוצר אור ובורא חשך, נהירו דאבן טבא, ספירו דאבן טבא נציץ לתרין סטרין כמה דאוקימנא לימינא ולשמאלא אור וחשך. (תהלים קד:24) מה רבו מעשיך יי' כלם בחכמה עשית, כלהו אופנים וגלגלים, מלאה הארץ קניניך וגו'. המלך המרומם לבדו מאז, שמא קדישא יאהדונה"י כללא דשמא קדישא שלים בתרי שמהן ודא הוא סליק באוירא ומתנשא מימות עולם.

היכלא תניינא. אל ברוך גדול דעה, אורפניא"ל רזא דכליל אתוון זעירין דאלפא ביתא. הכא אינון דקאמרי קדוש וברוך והכא איהו קדושה וברוך כבוד יי'.

[p. 159] היכלא תליתאה. לאל ברוך נעימות יתנו.

היכלא רביעאה. המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית בגין דהכא מתגלגלין נהורין ודינין דעלמא. מאן דאיהו לחיים מתחדש כמלקדמין לאתקיימא בעלמא בנהורא דימינא דאקרי אל כדקאמרן.

היכלא חמישאה. היכלא דא אקרי אהבת עולם ודא איהו משיכו דרחימותא דהיכלא דאקרי אהבה ודא היא אהבת עולם אהבתנו יי' אלהינו. בא"י הבוחר בעמו ישראל באהבה, ברזא דא"ל שד"י.

היכלא שתיתאה. אמת ויציב ונכון וקיים, ובעינן דלא לאפסקא בין היכלין אלין לאלין דהא במשיכו דצלותא ורעותא מתחבראן כחדא ואתקשראן אלין באלין ברזא דשמהן קדישין דשליטין בכל חד וחד.

[p. 160] היכלא שביעאה. רזא דרזין בלחישו ולא אשתמע קלא. הכא איהו רעותא דלבא לאתכוונא ולסלקא רעותא לעילא עד אין סוף ולקשרא שביעאה בשביעאה וכלא חד בחד דא בדא מתתא לעילא ולבתר מעילא לתתא לאמשכא ברכאן בכלהו כדקא חזי, ממקורא דחיי דאיהו שביעאה לעילא ודא שירותא ברעותא דלבא ובסתימו דאתוון דשבע שמהן עלאין קדישין. [רסא ע"א]

היכלא שביעאה דאיהו מקורא דחיי דא איהו היכלא קדמאה שירותא דכלא מעילא לתתא ולנטלא שביעאה מתתא לאתחברא דא בדא שביעאה בשביעאה, דהא מהאי דלתתא עייל מאן דעייל להיכלא עלאה.

[p. 161] ברוך, רבויא דכלהו תתאי כללא דחיון ושרפים ואופנים וכלהו היכלין ,רבויא דרזא דקדש הקדשים דשריא בגויה בגניזו. וכדין אקרי ברו"ך בכל אלין רבויין וברכאן ורזין דאשתלימו בהו.

את"ה, עטורא דסתימו דאתוון כללא דכלהו כ"ב אתוון, ודא היא א"ת. ה' דכליל לון מעילא האי ה' וכניש לון בגויה ודא איהו א"ת ה'. וכד איהי בשלימו בההוא נהר דאחיד בה סלקא לאתעטרא לעילא ודא איהו רזא דכתיב (אסתר ב:13) ובזה הנערה באה אל המלך. וכדין את כל אשר תאמר ינתן לה. ודא איהו רזא ברוך אתה, ובעי לאתכוונא בהאי ולקשרא רעותא בהאי רזא.

יי' אלהינו, דא איהו קשורא דמלכא עלאה לעילא בהאי, כד הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה.

דא רזא דאבהן לברכא לה, ודא איהו רזא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. כמה דהאי נערה לא אשתבקת מתתאי הכי נמי לא אשתבקת מאבהן לעלמין. איהי אחידת בהון לנטרא לון. ובגין דיתברכון כל חד מנה בעי לאדכרא לה על כל חד וחד. ולבתר יתכנשון כלהו בחבורא חדא ומתעטרי בהדה.

[p. 162] האל הגדול הגבור והנורא. הא כלהו כחדא לסלקא לעילא. בקדמיתא מעילא לתתא והשתא מתתא לעילא לאכללא לון בהדה. דכיון דאמר האל הגדול הגבור והנורא כלהו כלילן בה. וכדין אל עליון גומל חסדים טובים כללא דכלא.

דאשתהו בהדה ועאלו במעהא ואתברכון תמן. ולבתר שארי לון ואפיק לון כד אינון אתברכאן מגווה. בגו ההוא השתחואה דאמר בא"י מגן אברהם הכא נפקי כלהו ובכללא דא דימינא כלהו מתברכאן כדקא חזי.

ת"ח היכלא שביעאה דא רזא דמלכא עלאה מתעטרן ביה אבהן כדקאמרן ואתכלילו ביה. ועד השתא אתכלילו ובעי לאפקא לון איהו היכלא דא. כד אפיק לון מברכאן בגין האי נערה כדין איהי אחידת בהו בכל אינון ברכאן. ואע"ג דהא אתכלילו היכלין בהיכלין השתא אתאחידו באינון ברכאן כחדא, וכד אמר מלך עוזר ומושיע ומגן כדין אפיק לון מברכאן.

והאי איהו היכלא שביעאה ברזא דשמא קדישא עלאה בוכ"ו, ברכה וחסד כח ומשפט כליל כולא ודא הוא רזא אהי"ה [p. 163] כללא דכלא, בגין דאלין אתוון אפיקו אלין דנפקו מנייהו כללא דאבהן ודא איהו דמתחברא בהדייהו דאקרי ברכה.

כיון דאמר בא"י מגן אברהם הא אחידת ברכאן מנייהו ברזא דהיכלא חמשאה אהבה דאיהו ימינא ואיהו חמשאה לאתקשרא ברחימו דברכאן דימינא.

והכי אצטריך מעילא לתתא לאתברכא. בקדמיתא אתתקנו היכלא בהיכלא כדקאמרן והשתא נטלי ברכאן לאשתכחא אלין מקדמת אלין. ואע"ג דאית מאן דנטיל בקדמיתא, כיון דאשתכחי מסטרא דימינא ברכאן בהיכלא חמשאה שארי לאחדא.

בסטר שמאלא ברזא דא, אתה גבור, והאי איהו חבורא אתה וגבור תרין דינין. וכיון דאתמשכאן ברכאן אתכליל ברחמי ואשתכח בההוא סטרא כלא כחדא, מחיה מתים סומך נופלים ורופא חולים כו'.

ודא איהו ברזא דשמא קדישא דאקרי אכדט"ס רזא איהו באתוון דשמא עילאה דאקרי אלהים, בגין דאלין אתוון סלקין לאתעטרא לעילא ואפיקו אלין לאתקרי בהו. [p. 164] סלקין לאתעטרא לעילא אלהים חיים וגרע באתוון לאחדא בגריעו. ומהכא [רסא ע"ב] אתפשט לתתא לנטלא מגו אלין אתוון אחרנין ולסלקא מאלין אתוון בשמא דאלהים.

כיון דאתמשכאן ברכאן בחמשאה ורביעאה מעילא כדקאמרן, שארי ואחיד ברכאן מאמצעיתא דכולא מהיכלא שתיתאה ואחיד ברכאן בהאי ובהאי. ובגין כך אתה אזיל בכלהו.

אתה קדוש ושמך קדוש. כיון דאמר אתה קדוש ואתכליל אתה בקדוש אמאי ושמך קדוש, היינו שם היינו אתה. אלא הא תנינן בכל אתר דאשתכח יחודא וקשורא בעינן קדושה ותוספת קדושה וההוא תוספת עקרא הוא יתיר מכלא. ובגין כך בכלהו כתיב אתה ולא יתיר והכא בהאי אתר אמר קדושה ותוספת קדושה. אתה קדוש, קדושה, ושמך קדוש, תוספת קדושה.

[p. 165] וקדושים בכל יום. אלו שאר קדושין עלאין די בכל היכלא והיכלא דמתקדשי מהאי תוספת, בגין דקדושה קמייתא לה ותוספת קדושה לאתקדשא כל אינון שאר דקאמרן.

ולבתר כלא מעילא ומכלהו אבהן אתקשר בקשורא חדא והיינו ברוך אתה יי' האל הקדוש. הכא כלא קשורא חדא בגין דאמר ברוך אתה יי' האל הקדוש. ועל דא אקרי צרורא וקשורא דכלא ביחודא חד. זכאה חולקיה מאן דידע לסדרא שבחי דמאריה באתר דאצטריך. עד הכא דבקותא וברכאן וקדושה כחדא באבהן.

מכאן ולהלאה קיימין שאלתין ובעותין. שירותא דבעי בר נש למשאל עסקוי למנדע במלין דמאריה בגין למחזי תיאובתיה לגבי ולא אתפרש מניה. בגין דבעי בר נש לאשתתפא בקדושה דמאריה דשמא קדישא עלאה איתעטר ביה ואיהו שמא דברכאן וקדושין, כוז"ו, רזא דשמא קדישא ידו"ד דאיהו קדיש בקדושה. ואלין אתוון אחרנין נפקי מניה. הני אתוון אחרנין חבורא דהני כחבורא דדכר בנוקבא. והני קיימן גו רזא דנוקבא בדכורא דשוי לנוקביה לקמיה. וכד אפיקו אלין אתוון קדישין עלאין רזא דקדושה אלין אתוון אחרנין אקרון ט"ל, טל השמים, רזא דחושבנא דאתוון, בגין דהכא לתתא קיימין כל מלין בחושבנא ולאו חושבנא אלא לסיהרא.

[p. 166] ובגין כך בעי לאתקשרא בקישורא דקדושה דמאריה ולא אתפרש בר נש מניה. וכד שאיל שירותא דשאלתין לאחזאה דתיאובתיה לגביה. מכאן ולהלאה יתפרש זעיר זעיר וישאל שאלתוי מה דאצטריך לשאלא.

וכל שאלתוי יהון לבתר דיסדר סדורא דא דקאמרן. כגוונא דא כל שאלתוי יהון בתחנונים ובעותין לקמי מאריה ולא יצדיק גרמיה מניה. זכאה חולקיה מאן דידע לסדרא סדורא דא למיהך בארח מישר כדקא חזי.

כגוונא דאתאחדא אשא במיא ומיא באשא, דרום בצפון וצפון בדרום, מזרח במערב ומערב במזרח, הכי נמי אתקשר כלא כחדא ויחודא אשתלים דא בדא.

[p. 167] וכל אינון דידעין לסדרא צלותהון כדקא יאות אתקשר בהו וקריבו ליה לאתכללא בהו. שאלתא שאיל ויהיב ליה. זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

בתר דסיים שאלתין וגופא שלים בכל סטרין בחדוה דלבא ואיהו שאיל וסיים שאלתין, יהדר לאמשכא ברכאן וחדוואן לתתא היכלא תליתאה לאמשכא לתתא. רצה יי' אלהינו בעמ"ך ישראל, האי איהו דמעמדות אינון סמכין דגופא, שירותא לתתא מן גופא, תרין ירכין עד דמטי לברכין. ואלין אינון רזא דמעמדות דקיימי על קרבנא. והכא איהו רזא דתרין ירכין שירותא עד ברכין מלעילא, חבורא דנביאים ומראות ברזא דאתוון דאקרון בשמא קדישא השתפ"א דאיהו רזא דשמא דאקרי צבאות, דא סליק ודא נחית, דא נביאים ודא מראות.

והכא איהו רזא עלאה דברייתי דקאמרן. וכד מטי איניש לברכין יכרע. ברוך אתה יי' [p. 168] המחזיר שכינתו לציון, והא הכא אהדרו ברייתי למתני' ואתברכאן כחדא.

היכלא [רסב ע"א] תניינא לתתא דאתפקדו ביה נשמתין לסלקא לאתחזאה בחיזו דחלמא. מודים, לאכנעא ברכין לאודאה על נשמתין כדקאמרן, על נשמותינו הפקודות לך כמאן דאשתאיל ממאריה עד דמטי להטוב שמך ולך נאה להודות.

ודא הוא גו רזא דשמא קדישא דאקרי ב"ם במוכ"ן, דא אקרי אל אלהים דאיהו ברזא עלאה, (יהושע כב:22) א"ל אלהי"ם יהו"ה הוא יודע, כללא דאלין אתוון אחרנין דנפקי מנייהו. והכא איהו רזא חדא, דכלהו ירכין מברכין ולתתא רזא דחלמא, רזא לההוא אתר לאעלא בהו נשמתין. ובעינן לאמשכא בהני ברכאן בגין לאשכחא נייחא בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

היכלא תתאה כללא לתתא. הכא איהו שלום, שלום לעילא שלום לתתא שלום לכל סטרין שלום בפמליא דלעילא שלום בפמליא [p. 169] דלתתא. ודא איהו פמליא דלתתא דאיהו היכלא דלתתא ודא בחבורא חדא בפמליא ומהכא נגיד לכל אינון תתאי דלבר.

ורזא דא כליל ואשתלים כלא כחדא עילא ותתא בנהירו חדא לאשתלמא שם מלא, שם דא דאיהו שלם בכל אינון היכלין בכל אינון נהורין עלאין למהוי כלהו חד.

שים שלום טובה וברכה. האי ב"נ כד אשתאיל מהיכלא דא לנפקא לבר, ישוי גרמיה כמאן דנפיק מחברותא דמלכא ומגו היכליה וימאיך גרמיה קמיה. אבל יחדי גרמיה דהא קדמאה איהו לנטלא עטרה דמשיכו דברכאן דנגדין מיחודא דמאריה. דא איהו בר דאיהו מהיכלא דמלכא. דהא בהאי שעתא דקא נפיק מקמי מלכא וכלא קשור בכל הני סטרין דקשורא דיחודא וברכאן וקדושה ותוספת קדושה, קב"ה קרי לפמליא דלעילא ואמר לון כתובו להאי ב"נ פלניא מאינון דאקרון חושבי שמו.

מאן חושבי שמו. אינון דמחשבי ומכוונין ברזא דשמיה ליחדא היכלין בהיכלין לקשרא קשרין וליחדא כלהו ביחודא חדא. ואלין אינון חושבי שמו כד"א (מלאכי ג:16) ולחושבי שמו. כדין אכתיבו ליה ואתרשים ואשתמודע לעילא ואשתלים איהו לעילא ותתא.

[p. 170] ומאן דלא אשלים ולא קשיר קשרא דמאריה כדקאמרן כד קריב קמי מארי וצלי צלותיה ולא חייש על יקרא דמאריה טב ליה דלא אברי. וקב"ה אמר (ירמיה כב:30) כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו, ודא איהו (משלי כח:24) גוזל אביו ואמו.

הכא אשתלים כלא לעילא ותתא רזא דשמא קדישא שליטא לעילא, מצפ"ץ מצפ"ץ, (שמות לד:6) יי' יי' אל רחום וחנון. הכא איהו רזא דשמא קדישא לאתקדשא באתווי בבי עשרה ואתוון אחרנין בקדושה דיחידאי בצלותא. בתר דסיים קאים על רגלוי לכפרא על חובוי בגין דלא יהא פטרא דפומא לסטרא אחרא לאסטאה ליה, ואתכפיא קמיה ויקום בקיומיה לאתברכא מבי מלכא.

וזכאה חולקיה מאן דאתקדש ביה בהאי גוונא בצלותא כדקאמרן וקשר קשרין וייחד יחודין ויתכוון בכלא ולא יסטי לימינא ולשמאלא. צלותיה לא אהדר בריקניא. [p. 171] קב"ה גזיר ואיהו מבטל. על דא כתיב (משלי כג:25) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. אית ליה חולקא בעלמא דין ובעלמא דאתי.

(אסתר ב:14) בערב היא באה היינו דכתיב (משלי לא:15) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, מההוא רבוי' דברכאן וקדושה ותוספת קדושה דקא נטלא, כד"א (בראשית מט:27) ולערב יחלק שלל, אפילו חולקא לכולא חולקא אחרא לסטרא אחרא חולקא בלחודהא.

ורזא דא רזא לבני מהימנותא. חולקא דסטרא אחרא מסאבא כל אינון חטאין וכל אינון חובין דההוא ב"נ דקשר קשרין דיחודא דאתודה עלייהו. כלהו שריין עליה דסטרא אחרא ואינון חולקא ואחסנתא דסטרא אחרא מסאבא. [רסב ע"ב]

ואי לא אודי עליה אשתכח מקטרגא ויכיל ליה. ואי אודי על כל חובוי בההיא צלותא דיחודא קשר קשרין ואתברכאן עלאי ותתאי. ומההוא צלותא חולקא דסטרא אחרא כל אינון חובין וחטאין דאודי עלייהו ונטלא לון לחולקיה. ורזא דא שעיר, דכתיב (ויקרא טז:21) והתודה עליו את כל עונות וגו' [p. 172] וכתיב ונשא השעיר וגו' דא הוא חולקיה ועדביה ואתחסנתיה.

ואי ההוא בר נש תב לסורחני דחובוי ווי ליה דכלהו נטיל לון מההוא סטרא בעל כרחיה. ומגו דנטיל לון מהאי סטרא בעל כרחיה כדין אבאיש ליה ואתהפך עליה מקטרגא וקטריג ליה. וכד אודי עלוי נטיל לון ההוא סטרא אחרא ואיהו עדביה וחולקיה.

ורזא דא הכי נמי קרבנא דבעי לאודאה על ההוא קרבנא כל חובוי וחטאוי למיהב חולקא למאן דאצטריך. קרבנא כלא לסטרא דא, חולקא דקודשא ורעותא דקדושא. ולסטרא דא ההוא חולקא דאינון חובין וחטאין דאתייהיבו בהודאה על ההוא בשרא דקרבנא כמה דכתיב (משלי כה:21‐22) אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו ויי' ישלם לך, וסימניך (אסתר ה:8) יבא המלך והמן אל המשתה. זכאה איהו מאן דידע ארחיה למיהך בארח קשוט.

וכל מאן דלא ידע לסדרא שבחא דמאריה טב ליה דלא אברי. בגין דאצטריך צלותא דאיהו שלמא לעילא, בגין דאצטריך צלותא מגו מחשבה ורעותא דלבא וקלא ומלה דשפוון [p. 173] למעבד שלימו וקשורא ויחודא לעילא כגוונא דאיהו לעילא. כגוונא דנפקא שלימו מעילא לתתא הכי אצטריך מתתא לעילא לקשרא קשרא כדקא יאות.

רזא לחברייא דיהכון בארח מישר. מחשבה, ורעותא, וקלא, ומלה, אלין ארבע מקשרין קשרין. לבתר דקשירו קשרין כלהו כחדא אתעבידו כלהו רתיכא חדא לאשראה עלייהו שכינתא ואתעבידו כלהו לבתר ארבעה סמכין לאתעטרא בהו ושכינתא אסתמיך עלייהו בכל אינון קשרין עלאין.

מחשבה אפיק רעותא, רעותא אפיק קלא, רעותא דנפיק מגו מחשבה אפיק קלא. קלא דאשתמע סליק לקשרא קשרין מתתא לעילא היכלין תתאין בעלאין. קלא דאיהו קשיר קשרין ומשיך ברכאן מעילא לתתא בלחישו סמיך אלין ארבעה, מחשבה, ורעותא, קלא, ומלה, סמיכו בסיומא דקשורא, אתר דכלא אתקשר ביה כחדא.

זכאה איהו ב"נ דקשר קשרין דמאריה וסמיך סמיכין כדקא יאות ואתכוון בכל הני מלין דקאמרן. זכאה איהו בהאי עלמא וזכאה איהו בעלמא דאתי.

 

כתי' ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יי' את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יי' מכרוע על ברכיו וכפיו פרושות השמים. תא חזי שלמה מלכא צלי צלותא ואריך בה בגין לאמשכא ברכאן מעילא לתתא בגין דההוא שעתא דאתתקן ביתא לתתא אתתקן ביתא לעילא [p. 174] ואיהו צלי צלותא ואוריך בה ואתקין צלותיה לאתקנא לעילא לאתקנא לתתא.

ועם כל דא צלותיה דצלייה הוה כרע על ברכוהי. מאי טעמא כרע על ברכוהי. אלא רזא איהו לחברייא דאזלי באורח מישור. כרע על ברכוהי מאי טעמא. בגין דכתי' ואתה תשמע השמי' מכון שבתך, דתמן תקיעו דכל ברכאן דלעילא ותמן קאים כולא בגין דישתכח תמן כל ברכאן. מאי טעמא. בגין דכד דכורא נטיל ברכאן נוקבא אתברכא מיניה והא אוקימנא. ועל דא שלמה בעא לאתקנא דדכורא ולאתברכא ההוא אתר דכיון דההוא אתר אתברך מכל ברכאן נוקבא אתברכא מיניה לתתא. ובגין כך ואתה תשמע השמים ושמעת השמים. ועל דא למעבד תקיעו בההוא אתר בלחודוהי פסק ירכין לאתתקנא גופא.

[p. 175] תא חזי מה בין משכנא דעבד משה לביתא דא דעבד שלמה. הא אוקימנא מכל תיקונא דבית ראשון שמים איהו ודא איהו רזא דתיקונא עילאה ועל דא כתי' מכרוע על ברכיו וכפיו פרושות השמים בגין דכל מילוי בשמים הוה באתר דאשרי תקיעו דכולא. פרושות השמימה אמאי פרושות. אלא לאחזאה פתיחו דברכאן בכולא כד"א פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. תו לאחזאה רזא דדרגין קדישין דרגא על דרגא ולאתברכ' כלהו כחדא ממקורא דכולא. כגוונא דא כתי' והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל ואוקימנא.

אכרעא, רזא דא איהו לקבל תיקונא דרזא דשמים דתמן כל ברכאן ומאן דשארי עלויה דאיהו תיקונא לרזא עילאה. השתחואה, רישא וגופא וכל שייפין. כלא איהו לגבי עלמא עילאה לקביל כל רעו דמחשבה דסתים תמן. ואי תימא כתי' אשתחוה אל היכל קדשך דא הוא ודאי דאיהו עלמא עילאה היכל הקדש ודא לתתא היכל לגבי עילא. בגין דאית היכלא פנימאה ואית היכלא לתתא ובגין כך השתחואה לגבי עילא ברישא וכל גופא כדקאמרן וכולא ברזא עילאה כדקא חזי. קידה על אנפין לגבי דרגא דלתתא דקביל כל דיוקנין וכל אנפין סתימין ביה בגין דהאי איהו נפילא על אנפין ואוקיד אנפין לתתא. ועל דא כולא [p. 176] ברזא עילאה וכל דרגין ידיעין לאינון דאזלי באורח מישור לאדבקא במאריהון.

וכל מאן דידע לסדרא סידורא דמאריה זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. תא חזי מאן דצלי צלותא יסדר שבחא דמאריה בקדמיתא בגין לסלקא בשבחא דמאריה כדקא יאות. וכל אילין שבחן דאיהו מסדר כמה אינון מארי דשבחן דמשבחי וזמרי למאריהון וכלהו מתחבראן עימיה ואיהו סליק בכלהו שבחן דאיהו מסדר. ולבתר יסדר צלותא לסלקא לעילא לאעטרא ולקרבא לכנסת ישראל בין צפון לדרום בגין דתהא ינקא מתרין סטרין אילין דאינון תרין רעותין למדבק בה. ורזא דא שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ולאסמכא גאולה לתפלה והא אוקימנא ואוקמוה חבריא.

[p. 177] רעותא דצלותא בעייא לאסתלקא לקשרא לה לעילא עד אין סוף. בגין דלית מלה דלא אצטריך רעותא בכולא, מילה ורעותא כדקא יאות למהוי כולא חד וכך אינון כל מלין דאורית' כלהו אצטריכו למהוי מלה ורעותא כחדא, מלה ההוא מלה דאתחזיא, ורעותא לעילא, כולא איהו ברזא דאתגליא וסתירו. וכן בכל מילין דקדושה ובכל קדושין דקב"ה למהוי רזא דמהימנות' בקדושא עילאה כדקא יאות. זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי וקב"ה זמין לברכא מברכן דלעילא לצדיקייא די עבדין רעותיה כד"א כי אתה תברך צדיק יי' כצנה רצון תעטרנו. עד הכא אשתכללו היכלין [p. 178] בסטרא דקדושה. זכאה חולקיה מאן דאזדהר וידע לייחדא שמא דמאריה כדקא יאות זכאה איהו בעלמא דין ובעלמא דאתי.

 

רבי שמעון פתח (הושע ו:7) והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי. מאן יגלה עפר מעיניך אדם קדמאה דקב"ה פקיד לך פקודא חדא ולא יכילת לקיימא בה, בגין דאתפתית על מלין בישין דאסטי לך ההוא חויא בישא דכתיב (בראשית ג:1) והנחש היה ערום ובגין כך אתפתית אבתריה וגרמת מיתה לגרמך ולכל אינון תולדין דנפקו מינך. ת"ח דכל מאן דאתפתא אבתריה ונחית לגביה ברגעא חדא יתאביד לגביה.

ת"ח דוד הוה קיומיה נעיץ במקורא דמיין נבעין וכד אתדחיא לארעא אחרא וצערין ליה ולפום צעריה אתדחיא מארעא קדישא. אע"ג דנחית מדרגוי לדרגא תתאה קם בקיומיה ולא עאל לסטרא אחרא ואסתמר מניה. מה כתיב (שמואל א כ:3) ואולם חי יי' וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות. דהא נחית בדרגוי עד דהוה ביה האי שעורא. וזכאה חולקיה מאן דאסתמר מההוא סטרא בישא ומכל דרגין דההוא סטרא דמשתכחי בעלמא.

[p. 179] דכמה סטרין ודרגין אית ליצר הרע, נחש עקלתון, שטן, מלאך [רסג ע"א] המות, יצר הרע. והא אוקמוה בגין דאע"ג דבשמהן אלין אקרי, שבע שמהן אינון ליה, רע, טמא, שטן, שונא, אבן מכשול, ערל, צפוני. אלין אינון שבע שמהן לקבל שבע דרגין דהיכלין דכלהו סטר מסאבא כדקאמרן, לקבל אלין שבעה שמהן אינון דאקרי בהו גיהנם, אתר דאתדנו ביה חייביא דעלמא, ואלין אינון, בור, שחת, דומה, טיט היון, שאול, צלמות, ארץ תחתית. כל אילין אינון דרגין אלין לקביל אלין.

והא אוקימנא דכמה דאית דרגין והיכלין לסטר קדושה הכי נמי לסטר מסאבא, וכלהו משתכחי ושלטי בעלמא. בסטר מסאבא שמאלא שבעה היכלין אינון דאינון לקבל שבעה שמהן דאקרי בהו יצר הרע ולקבל שבע שמהן דאקרי בהו גיהנם וכלהו קיימי לאסטאה ולדינא בישא ולסאבא בני נשא, אינון דדבקי בהו ולא אסתמרן ארחייהו בהאי עלמא.

[p. 180] מאן דאתי לאתדכאה בהאי עלמא בסטרא דדכייא מדכאין ליה בההוא אתר דאקרי רזא דמהימנותא, דכמה דרגין אינון וכמה ממנן דכלהו קיימן לקרבא לבר נש לפלחניה דקדשא בריך הוא ולדכאה ליה. ומאן דאתי לאסתאבא מסאבין ליה בהאי סטרא אחרא דאיהו מסאבא, דהא כמה דרגין וכמה ממנן כלהו קיימי לסאבא לון לבני נשא מאן דיקרב בהו ואתי לאתמשכא בתר ההוא סטרא בישא.

כתיב (תהלים פט:49) מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו וגו'. מאן איהו בר נש דאתברי בעלמא דלא יחמי מותא ההוא דכל עלמא אתמשכאן אבתריה. דהא בההוא זמנא דאתי בר נש למיהב חושבנא קמי מאריה עד לא יפוק מהאי עלמא חמי ליה והא אוקימנא.

ואלין שבעה היכלין דאינון שבעה מדורין לגיהנם תריסר ירחין אקרון, בגין דהא כמה דאית לסטר מהימנותא תריסר ירחין דרגין קדישין הכי נמי אית לסטרא אחרא דא תריסר ירחין דחייביא אתדנו בהו ונשמתא דלהון אתדנת בהו. זכאה חולקהון דצדיקיא דאתמנען רגלייהו מנייהו ולא מתקרבי לתרעייהו בגין לאשתזבא מנייהו בההוא עלמא.

 

היכלא קדמאה. שירותא דסטרא דיצר הרע. האי היכלא קדמאה אקרי בור ריקא מכלא. מאן דאתי לאעלא ביה לית מאן דאחיד ביה אלא דאחדין ליה למנפל דלא יקום. לית ביה סמך לטב.

[p. 181] בהאי היכלא קיימא חד ממנא ודומה שמיה והאי איהו קיימא לעילא ותתא. דא איהו אחיד בנשמתא כד אתדחיא מהיכלא קדישא על ידא דההוא ממנא טהריא"ל, והאי איהו קאים לגבי ההוא תרעא דההוא סטרא קדישא ובגין כך קיימא האי דומה לאחדא לה לנשמתא וכמה גרדיני נימוסין בהדיה.

תחות האי ממנא קיימא חד ממנא אחרא די אלף ורבבן תחותיה והאי אקרי פתותי דאיהו קיימא לפתאה בני נשא. והאי איהו שרי לגביה ואסטי ליה לאסתכלא ולעיינא בכל נאופין ובכל זנונין. וכל אינון דעמיה כלהו קיימין לגביה ואזלין קמיה ואכריחן ליה לאסטאה עינוי לאסתכלא במה דלא אצטריך.

והאי אקרי סרסרים דאיהו סרסורא בישא לכל אינון בישין. האי קאים על קברא בזמנא דאתדן ההוא גופא ותבר ליה עינוי בגין דאיהו רווח לון כד איהו בהאי עלמא ודיליה אינון. [p. 182] ובהאי אתר אתדנת נשמתא עד דאעלת להאי אתר דאקרי בור וכמה נחשים ועקרבים אית ביה דכלהו עקצי לה להאי [רסג ע"ב] נשמתא ואחדי בה ודיינין לה.

לגו מן דא אית חד רוחא אחרא מסאבא דאיהו עלאה על כלא ודא קיימא על כל היכלא דא וכלהו נטלי בגיניה. והאי אקרי גמגימ"א, האי הוא סומקא כוורדא, איהו קאים לאבאשא תדיר. דהא כד צלותא דבר נש אתדחיא ולא זכי בה ההוא בר נש האי רוחא קיימא וסלקא ואשתתף ברוחא מסאבא עלאה על כלא ואסטי לעילא ואדכיר חובוי דבר נש קמי קב"ה וסימניך (איוב א:10) ויבא ג"ם השט"ן בתוכם, ולא כתיב ויבא השטן אלא גם.

ומהאי רוחא בישא תליין כמה גרדינין אחרנין דאינון ממנן לאחדא מלה בישא או מלה טנופא דאפיק בר נש מפומיה ולבתר אפיק מלין קדישין. ווי לון ווי לחייהון. אלין אינון בני נשא דגרמי לאלין גרדינין אחרנין לשלטאה למפגם אתר קדישא. ווי לון בהאי עלמא ווי לון בעלמא אחרא. בגין דאלין רוחין מסאבין נטלין ההיא מלה מסאבא וכד אפיק בר נש לבתר מלה קדישא אקדימו אלין רוחי מסאבי ונטלי ההיא מלה מסאבא ומסאבי לההיא מלה קדישא ולא זכי ביה בר נש וכביכול תשש חילא קדישא.

ועילא מאלין אית חד ממנא ספסיריט"א שמיה, וכמה גרדיני נימוסין והאי ממנא דעלייהו נטלי אינון מלין בישין. וה"נ נטלי כל אלין מלין דזריק בר נש בידוי כד רוגזא שריא עלוי. [p. 183] דהא כדין האי ממנא ספסיריט"א נקיט ההוא מלה וסליק ואמר דא הוא קרבנא דפלניא דקריב לסטרא דילן.

בגין דכל סטרא דנייחא איהו מסטרא דימינא סטרא דמהימנותא וכל סטרא דרוגזא איהו מסטרא אחרא בישא סטרא מסאבא. ועל דא מאן דאשדי מן ידוי מדי ברוגזא כל אלין נטלין לה להאי מלה דאזדריק וסלקי לה לעילא ואתקריב לההוא סטרא ואמרי דא קרבנא דפלניא.

וכרוזא קארי בכל אינון רקיעין ווי לפלניא דאסטי בתר אל זר ופלח לאל אחר.וכרוזא קארי תניינות ואמר (הושע ז:13) אוי להם כי נדדו ממני וגו'. זכאה איהו בר נש דאסתמר מארחוי ולא יסטי לימינא ולשמאלא ולא ינפול בגו בירא עמיקא דלא יכיל לסלקא מניה.

 

היכלא תניינא. היכלא דא איהו חשוך יתיר על היכלא קדמאה. האי אקרי שחת לקבל שמא דאקרי טמא בגין דהיכלא קדמאה אקרי בור לקבל שמא דאקרי שטן והאי אקרי שחת לקבל שמא דאקרי טמא. בהיכלא דא קיימין תלת פתחין לתלת סטרין.

פתחא קדמאה. ביה קיימא חד ממנא עסטי"ריא שמיה וכמה אלף ורבבן ממנן תחותיה והאי איהו קיימא על כל אינון דמחבלי ארחייהו לאושדא זרעא על ארעא או דמפקי זרעא דלא כארחא או לכל אינון דמזנו בידייהו. אלין אינון דלא חמאן אנפי שכינתא כלל, אלא האי ממנא דבסטר מסאבא דקאמרן נפיק בההוא זמנא וכל אינון אלף [p. 184] ורבבן כלהו מתכנפי על ההוא בר נש ומסאבי ליה בהאי עלמא. ולבתר כד נפקא נשמתיה מהאי עלמא האי ממנא וכל אילין דעמיה מסאבין ליה ואחדין ביה ואסתאבת בהו ואעילו לה לאתדנא בהו.

ואלין אקרון שכבת זרע רותחת, דכלהו רוגזין מסאבין קיימין כלהו על דא בגין דכלהו קיימין ושראן עליה דבר נש בההוא זמנא דארתח גרמיה וחמים ליה לתיאובתא דא. וכדין נטלין ליה לההוא תיאובתא וההוא זרעא דאתושד בארעא ואתתקפו ביה ונטלי ליה וסלקי ליה לעילא וגרמו דברית דא דישתעבד בסטר מסאבא. [רסד ע"א]

פתחא תניינא. ביה קיימא ממנא אחרא טסקיפ"ה שמיה, והאי איהו ממנא על כל אינון דמחבלי ארחייהו דלא אושדי זרעא על ארעא אלא דאושדי זרעא בבעירי או באיסורין חמורין דאורייתא באינון עריות. דהאי ממנא וכמה אלף ורבבן עמיה כלהו קיימי לסאבא ליה כמה דאתמר באינון אחרנין.

תא חזי כל אינון קטולי בית דין דאתקטלו או אתענשו מנהון על חובין אלין כלהו אתעקרו מאלין סטרין מסאבין ולא אית לון חולקא בהון ובהאי ממנא דאקרי כוס התרעלה. בגין דכל אינון דלא שתו ההוא כסא דב"ד לאתעקרא מהאי כוס התרעלה, לבתר כד נפיק מהאי עלמא האי ממנא וכל אינון דעמיה אחידן ביה ודא הוא (עמוס ח:10) יום המר, ורוי לה לההיא נשמתא מכמה דינין משניין אלין מאלין.

[p. 185] בהיכלא דא קיימא חד רוחא דאלין ממנן תחותיה ודא הוא ניאציריא"ל. מהאי נפקי תלת טפין מרירין דנפלי להאי כוס. חד אקרי חצ"ץ וחד אקרי מר המות וחד אקרי קובע"ת. וכלהו מתכנשי לההוא כוס. לבתר מהאי כוס נפקין תלת טפין בההיא חרבא דקטלא בני נשא כמה דאוקמוה.

פתחא תליתאה. ביה קיימא ממנא חד סנגדיא"ל שמיה והאי איהו ממנא על כל אינון דעיילי האי ברית קדישא באינתו אחרא דאיהו מההוא סטרא דאל נכר. וכל אינון דמחבלי ארחייהו בדא ומשקרי באת קיימא קדישא האי ממנא וכל אינון ממנן דעמיה כלהו מציירי בגווייהו ציורין דאינון נשין מסאבין דסאיב בהו ההוא קיימא קדישא וכלהו אתרשימו קמיה כד נפיק בר נש מהאי עלמא ומסאבי ליה לבתר.

[p. 186] ההוא רוחא דגו היכלא דא ביה תליין רזי דחרשין לקטלא בני נשא עד לא ימטי זמנייהו וכלהו חרשין דאצטריכו בני נשא, אינון דחרשי חרשייהו לאסתאבא בהו כגון דהוה בלעם חרש בחרשוי ואסתאב בקדמיתא במסאבו דזרעא רותחת דאשדי בבעירי. ובגין דא ביה אתדן בההוא שכבת זרע רותחת דקאמרן, ועל דא האי היכלא אקרי שחת טמא.

בהאי היכלא אית רוחא אחרא די ממנא תחות ההוא רוחא דלעילא והאי אקרי סרטי"א וכמה אלף ורבבן תחותיה. וכלהו קיימי כד חלמא נפקא מגו סטרא קדישא. ההוא מלה נפקא והאי רוחא וכל אינון גרדינין דעמיה כלהו נפקי ומתחבראן בההיא מלה ונחתי בה ומתערבי בהדה בגין לאכחשא לה ואודעי ליה לב"נ מלין אחרנין, מלין כדיבין.

כך ארחוי דכדיבא, דאלמלא לא נטיל מלה דקשוט לא יכיל לתקנא כדיבוי. אוף הכא אלין. לבתר [p. 187] מתפרשי כל אינון תתאי לתתא דלית לון קיומא ולא מתקיימי ואודעי מלין בעלמא לכמה סטרין, וכל הני אינון לתתא בדרגין דמתפרשן לבר לכמה זיינין לכמה סטרין.

מסטרא דהיכלא דא נפקין תרין רוחין דמתהפכאן לזמנין גוברין לזמנין נשין. ואלין אזלין ושטאן בעלמא וחייכאן בבני נשא ואתחזון להון כנשין שפירן בחזו דחלמא ונטלי תיאובתא.

ואלין אקרון רוחי תתאי לתתא, דנפקי מגו שלהובא. דכד נטלין אלין רוחין דלעילא די בגו היכלא דא נפקי תרי שלהובי דאשא ואלין טסאן בעלמא ואתעבידו אלין תרין רוחין כדקא אמרן וכלא בסטרא דא. זכאין אינון צדיקיא דאתמנען מסטרין אלין ואסתמרו מנייהו, ועל [רסד ע"ב] דא כתיב (משלי ז:5) לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה.

 

היכלא תליתאה. היכלא דא איהו היכלא דאפיל וחשיך ולית ביה נהורא כלל ואיהו אפיל יתיר מן קדמאי. והאי איהו דאקרי דומ"ה לקבל שמא דאקרי שונ"א. בהיכלא דא קיימי ארבע פתחין חד קיימא לסטרא דא ודא לסטרא דא.

[p. 188] וחד ממנא קיימא על האי פתחא קדמאה והאי ממנא קיימא בההוא תקיפו דרוגזא דעלמא. כד דינא שריא בעלמא וההוא ממנא שריא בהאי פתחא ונטיל זיינין ואנח לון לאינון תרעין דבי כנישתא. והאי אקרי סקפורטי"א ודא הוא כשלונא דעלמא ועל דא כתיב (שם ד:19) דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו. האי ממנא קיימא על פרשת ארחין למחמי בההוא זמנא דאיהו שליט ושריא דינא בעלמא ואיהו קיימא למחמי למאן דאזיל יחידאי בשוקא, ואי הוא אערע בהדיה יכיל לנזקא ליה ולאתרע מזליה.

פתחא תניינא. ביה קיימא חד ממנא אחרינא ודא איהו קיימא לנטלא פתקין דדינא ודא איהו סנגדיא"ל ותחות ידיה כמה גרדיני נימוסין דשלטאן דקיימין לקבלא אינון פתקין דדינא. האי קיימא על פתחא דא וכד נטיל פתקא דדינא נחית לתתא לאינון פתחין חשוכאן דלתתא, חד לההוא דאקרי שחת, וחד לההוא דאקרי בור, דאינון לתתא, ותמן אלף ורבבן ממנן לשטיא בעלמא למעבד דינא ואשתלים דינא בההוא פתקא.

פתחא תליתאה. הכא אית ממנא אחרא אנגריו"ן שמיה, ודא איהו קיימא על כל אינון מרעין ומכאובין וחלחולין ואשא דגרמי. דהא מניה נפקי כמה וכמה אלף ורבבן דממנן עמיה על כל אינון מרעין ומכאובין כמה דאתמר.

פתחא רביעאה. הכא איהו חד רוחא דאתברי בפגימו דסיהרא ואקרי אסכר"א והאי קיימא על קטולי דרביי. ודא אתחזי לון כאתתא דרביא ומניקת לון ואחידת וקטלת לון.

[p. 189] באמצעיתא דהאי היכלא קיימא חד רוחא דאקרי אגיריסו"ן האי אתמנא על כל אינון דמתין מבר תליסר שנין עד עשרין, האי איהו קטולא דלהון כמה דאוקימנא. ודא איהו בחברותא דההוא נחש כדקאמרן וקיימא בהדיה ואזיל אבתריה. ועל דא אקרי מלאך המות טוב מאד דכתיב (בראשית א:31) והנה טוב מאד ואוקימנא.

מהכא מתפשטין ונפקין תרין רוחין א"ף וחמ"ה ואלין אתמנון על כל אינון דשמעי נזיפא ממאן דלעי באורייתא ואתרחצן ביה ולא מקנאן עליה, וכן על כל אינון דחייכאן ממלי דאורייתא וממלי דרבנן.

דהא מאף וחמה נפקין כמה אלף וכמה רבבן וכלהו נפקי ושארן עלייהו דבני נשא אינון דמשתדלין באורייתא או דמשתדלי במלי דמצוה ואזלי בארחא דמצוה, בגין דיתעצבון ולא יחדון בה. מתרין אלין דחיל משה כד חאבו ישראל והוה נחית מן טורא דכתיב (דברים ט:19) כי יגרתי מפני האף והחמה.

תחות אלין אית רוחא חדא דקיימא על כל אינון מארי דלישנא בישא. וכד מתערי אילין דלישנא בישא או ההוא בר נש דאתער בלישנא בישא כדין אתער האי רוחא מסאבא לעילא ואקרי סכסיכ"א. ואיהו שארי על ההוא אתערותא דלישנא בישא ושריא ביה ואיהו עאל וגרים בההוא לישנא מותא וחרבא וקטולא. [רסה ע"א] ווי לאינון דמתערי להאי סטרא ולא נטרי פומייהו ולישנהון ולא חששי על דא ולא ידעי דהא באתערו דיליה קיימא אתערו אוחרא.

[p. 190] ת"ח כד האי אתערו דלישנא בישא אתער לתתא כדין האי נחש עקלתון נחש בריח סליק קשקשוי ואוקים לון בסליקו ואתער מרישא ועד רגלוי. וכד קשקשוי סליקו ומתערי כדין כל גופא אתער, קשקשוי אלין אינון כל גרדיני נימוסין דלבר. וכלהו מתערי וחדאן בההוא מלה בישא ומתערי לגבה. ולבתר כל ההוא גופא בישא אתער מרישיה ועד רגלוי בכל הני היכלין דקאמרן. וכל אינון קשקשין בההוא גלדא נחתין לתתא וההוא גלדא אתפשט מניה ונחית לתתא, וגופא סליק ואתער למהוי דלטורא לעילא.

תא חזי אע"ג דזמנא קביעא איהו לכל חווין דעלמא לאתפשטא משכא דלהון, לא מתפשטי אלא בזמנא דאסגי לישנא בישא בעלמא וכדין אתער ההוא חויא בישא לעילא ופשט משכיה וקשקשוי מניה. דא סליק ודא נחית. וקשיא עליה ההוא אתפשטותא דקשקשוי במשכיה מכלא. מאי טעמא. בגין דאתפרש מזווגיה, דאלמלי הוה כלא בחבורא חדא לא יכלין עלמין למסבל לון .וכלא בגין אתערותא דלישנא בישא דלתתא.

[p. 191] כד חויין דלתתא מתפשטי מההוא משכא כדין כל חד יהיב קלא ואתער לכמה חויין דקיימי בההוא אתר דאקרי בור דתמן כמה נחשין קיימין, וכלהו דלטורין לאתערא לחויא רבא וסליק והוי דלטורא לעילא. וכלא בגין לישנא בישא כד קיימא אתערותא דיליה לתתא.

כגוונא דא מאן דלעי באורייתא כמה אינון דאקרון לשון הקדש דמתחברון ואתערי אתערותא לההוא אתר דאקרי לשון הקדש, לשון מההוא קדש דלעילא וכמה קדושין מתערין מכל סטרין. זכאה חולקהון דצדיקיא דאינון גרמי לאתערא קדושין לעילא ולתתא קדושה דלעילא וקדושה דלתתא.

ועל דא כתיב (ויקרא יא:44) והתקדשתם והייתם קדושים. והתקדשתם, אלו מים ראשונים ואינון מיים עלאין, והייתם קדושים, אלין מים תתאין ואקרון מים אחרונים, ומזון באמצע בין מים ראשונים למים אחרונים. ועל דא מזון לאו איהו במים אחרונים אלא במים ראשונים. מים ראשונים מעילא דמזונא תליא ביה, ולא במים אחרונים. ורזא לקדישי עליונין אתיהיב. זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

 

[p. 192] היכלא רביעאה. היכלא דא איהו דאקרי חוב"ה ודא איהו טיט היון לקבל שמא אחרא דאקרי אבן מכשול וכלא חד. חוב"ה דתמן איהו קיימא כל חובה דעלמא אכרעותא דחובין.

בהאי היכלא קיימין כל חובי בני עלמא. בגין דכד חבאן בני נשא כל אינון גרדיני נימוסין נטלין אינון חובין ואנחן לון בהאי היכלא. וכל זכיין דעלמא, כלהו מלאכין קדישין נטלי לון ואוקמי לון בההוא היכלא רביעאה דאקרי זכותא. וקיימי זכיין מהאי היכלא דאיקרי זכותא וקיימי חובין מהיכלא אחרא דאיקרי חובה ואתקלו כחדא (קהלת ז:14) גם את זה לעמת זה עשה האלהים. ולבתר דאכרעו זכיין או חובין לסטרא דא או לסטרא דא הכי נצח.

ועל דא ביום ראש השנה כד מתחברן אלין תרין סטרין זכות וחובה חיים ומות, אי זכיין אכרעו לסטרא דא דאקרי זכות אכתוב בר נש בההוא סטרא דאקרי חיים. [רסה ע"ב] בגין דהני תרין סטרין קיימי בההוא יומא דא בסטרא דא ודא בסטרא דא. אי זכי ההוא בר נש ונצחין אינון זכיין הא אכתוב ההוא בר נש לחיים בגין דאחיד ביה האי סטרא קדישא ואמר דא דילי הוא ודידי הוה ואכתוב דאיהו דיליה. ואי נצחן חובין האי סטרא אחרא דאקרי חובה מות אחיד ביה ואמר האי דילי הוא ודידי הוי וכדין אכתוב דאיהו דיליה. ודא הוא דתנינן דהא ביומא דא אכתוב בר נש או לחיים או למיתה. אי אכתוב לסטרא דא אתקיים בסטרא דקדושה ודביק ביה, ואי אכתוב לסטרא אחרא אתקיים בסטרא דמסאבותא ודביק ביה ודא הוא הן לחיים הן למות, ואתמשך בהאי סטרא או בסטרא דא.

[p. 193] כל זמנא דאיהו קיימא בסטרא דא דקדושה כל קדושין וכל דכיין מתדבקין ביה. יקרא וקב"ה יתיב וישמע ליה. עליה כתיב (תהלים צא:15) יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. וכל זמנא דאיהו קיימא בסטרא אחרא דמסאבא כל מסאבו וכל חובה וכל בישין מתדבקן ביה. יקרא ולית מאן דישמע ליה, מרחקא איהו מקב"ה. עליה כתיב (שם קיט:155) רחוק מרשעים ישועה וכתיב (ישעיה א:15) גם כי תרבו תפלה אינני שומע.

היכלא דא איהו אתר דכל אינון דאקרון אלהים אחרים בגין דאתגליין הכא וכל אינון דמפתו להו לבני נשא בענוגין דהאי עלמא לאזנאה לאתענגא בענוגי נאופין דעלמא ומשכי להו בתר ענוגין ונאופין דהאי עלמא כדקאמרן.

הכא אתחזי רוחא שליט תקיפא דאיהו על כלהו ודא אקרי אוף הכי אל כגוונא דאחרא דבסטר קדושה. האי איהו (דברים לב:12) א"ל נכ"ר, ודא איהו דמפתי לבר נש דלעי באורייתא או דקאים בבי מדרשא. איהו מפתי ליה וחשיב כמה הרהורין ואמר מה את קאים הכא. טב לך למהך בחבורת אינון דגאו על בני נשא אינון דאזלי בתר נשין שפיראן אינון דמתחבראן באינון דמתענגי בעדונין דעלמא.

כיון דהאי מתפתי וברנש אסטי אבתריה כדין כלהו שטיין ואתמשכאן אבתריה, וכמה אינון אחרנין דקיימי תחותיה, וכלהו מסאבי ליה בהאי עלמא ומסאבי ליה בההוא עלמא. ואינון אקרון צואה רותחת דכתיב (ישעיה ל:22) צא תאמר לו. אינון דרגין דקיימין לסאבא תדיר והא אתמר.

באמצעיתא דהאי היכלא אית רוחא אחרא דאקרי נגע ומהאי נפקא רוחא אחרא דאקרי נגע צרעת [p. 194] וקיימא לסאבא לכל אינון מאריהון דלישנא בישא יתיר על כל דמסאבין ליה.

והאי נגע עלאה איהו ממנא על כל אינון פתורי. דכד עייל שבתא ולא אתסדרו בענוגא כדקא יאות ואינון קא מבזי ענוגא דשבתא האי נגע נטיל לאינון פתורי דלאו אינון בענוגי דשבתא כדקאמרן. וכד האי נטיל לאינון פתורי כל אינון גרדיני נימוסין דקיימי ביה כלהו פתחי ואמרי (תהלים קט:11‐18) ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו, וילבש קללה כמדו וגו', ינקש נושה לכל אשר לו וגו', אל יהי לו מושך חסד וגו'.

והא אוקימנא בההוא ליליא דשבתא כד פתורי אתייהיבו לההוא סטרא בישא כדין אתתקף ההוא סטרא בישא וההוא בר נש אתמסר לההוא סטרא. ווי ליה דאתגרע מסטרא דמהימנותא ואתפקד בסטרא אחרא. כגוונא דא בכל אינון סעודתי.

הכא בהאי היכלא [רסו ע"א] בני חיי ומזוני בהפוכא איהו מההוא היכלא אחרא. בההוא היכלא אחרא לא קיימי תלת אלין ותליין לעילא, והכא קיימין לביש. כד מטו דינוי דבר נש להאי היכלא הא תמן קיימין חיים לשיצאה לון, והא תמן בנין כד אינון זעירין, מהכא נפקי בגין לאתמנאה קטגורא עלייהו, והא תמן [p. 195] קיימין מזוני לאעברה לון מניה. וכלא איהו בחובה, ועל דא אקרי חובה כמה דאתמר.

מהכא נפקא חד רוחא מסאבא דאקרי ארירי"א וכמה אלף ורבבן עמיה וכלהו אקרון אוררי יום כד"א (איוב ג:8) יקבוהו אוררי יום. והאי רוחא וכל אינון דעמיה כלהו קיימי לנטלא ההיא מלה דלייט בר נש גרמיה ברוגזיה ואלין מתערי להאי חויא דאקרי (ישעיה כז:1) לויתן נחש עקלתון בגין לאייתאה ולאתערא לווטין כד"א העתידים עורר לויתן.

אלין שלטי ברגעי ושעתי בכל יומא ונטלי כל אינון מילין דאינון דלטיין גרמייהו ברוגזא או לטיין גרמייהו באומאה. כולהו נטלי ההוא מילה ומתערי בה לההוא לויתן בגין לקיימא ליה. ועל דא לייט איוב גרמיה בצעריה דכתיב (איוב ג:1) ויקלל את יומו, בתחלה, ולבתר יקבוהו אוררי יום וגו'. רחמנא לישזבן מסטרא בישא ומתוקפוי.

 

היכלא חמשאה. היכלא דא איהו היכלא דאקרי שאו"ל לקבל ההוא דאקרי ערל והא אוקימנא דדא איהו רזא דערלה. בהאי היכלא אית חד פתחא וחד ממנא עליה דדא הוא קטיגורא תדיר לאתערא קטיגורא תדיר על עלמא. ודא הוא איב"ה בגין דהאי רוחא הכי שמיה ועל דא איקרי ההוא היכלא איב"ה וסימניך (בראשית ג:15) ואיבה אשית בינך ובין האשה וגו'.

[p. 196] בהיכלא דא קיימא חד רוחא דשליט על כלא והאי אקרי שוד"ד ואיהו (ישעיה נט:7) שד ושבר, ודא הוא שודד בטורי רמאי גו טנרין וטורין. בגין דמהיכלא דא ינקי כל אינון משדדי ומשצי בחרבנין. מהכא נפקין כל אינון קטולי סייפין ורומחין ואזלין בתר להט החרב המתהפכת לשיצאה כלא.

וכד שלטא כפנא על עלמא האי רוחא דאקרי ש"ד איהו אשתכח ורוחא אחרא עמיה דאקרי כפ"ן ואלין אזלי בעלמא ומשתכחי לקבל בני נשא והיינו דכתיב (איוב ה:22) לשד ולכפן תשחק. ואלין עבדין קטרוגא לבני נשא ומשדדי לכלא. חד דאקרי שוד כיון דאזיל בגו טורין רמאין ושדיד וחריב ושצי כלא כדין תב ושדד לון לבני נשא ומתין בחולשא דיליה. וחד דאכלי בני נשא ולא שבעין בגין דאיהו שלטא בעלמא.

ובההוא זמנא מאן דעביד חסד עם בני נשא ויהיב לון למיכל ולמשתי כדאי איהו לדחייא לון לאלין תרין רוחין לבר דלא שלטי בעלמא. וכד ישראל לא עבדי חסד עם בני נשא ושאר עמין מתערי חסד בעלמא כדין אלין תרין רוחין מתבסמין להו ומתתקפי עלייהו דישראל בגין דהא כדין אתקף ההוא סטרא אחרא [p. 197] וישראל אתכפיין. וכד ישראל עבדי חסד אתכפייא ההוא סטרא אחרא ואתגבר סטרא דקדושה.

ואי לאו אינון תרין רוחין מתבסמי, חד אתבסם להו לשאר עמין וינקא להו ואתהפך לאכפייא לון לישראל. וכדין אינון ברכאן נגדין מלעילא מסטר ימינא לשמאלא וינקי כל אינון דקיימי לההוא סטרא ודא הוא דכתיב (שיר א:6) שמוני נוטרה את הכרמים, אלין שאר עמין, כרמי שלי לא נטרתי, אלין ישראל, בגין דשאר עמין משכי ליה בגווייהו באינון חסדים דקא עבדי וישראל מרחקן ליה מגווייהו בגין דלא משתדלי באינון חסדים.

תחות אלין קיימין כל אינון דאקרון ערלה, זמורי [רסו ע"ב] ערלה, ענפי ערלה ועילא מנהון חד ממנא דאקרי גזר דיני"א, והאי איהו קיימא על כל אינון דלא נטרי שני ערלה דאילנא, ועל כל אינון דמעכבי את קיימא לברייהו. ועל דא בעא חויא לקטלא לבריה דמשה עד דגזרת ליה צפורה דכתיב (שמות ד:25) ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה וגו'.

[p. 198] האי איהו ממנא כד בר נש אסטי אורחיה ולא חייש על יקרא דמאריה למיטר את קיימא קדישא והאי אעיל ליה לגיהנם לההוא אתר דאקרי שאול ואבדון ואתדן תמן כמה דאוקימנא.

הכא בהאי היכלא לגו באמצעיתא אית רוחא דאיהו קיימא וכמין על ארחין ושבילין למחמי לכל אינון דעברין על פתגמי אורייתא ולמיעל דבבו בין תתא לעילא בגין דכל האי היכלא איבה איהו.

האי וכל אינון אחרנין כלהו קיימין לאחזאה אנפין נהירין לבני נשא ולמפתי להו בגין דיסטון מארח קשוט ולאמשכא לון לגבייהו. ולבתר אינון קטלי לון וימותון בתרי עלמין דכתיב (משלי ה:4) ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות.

האי רוחא איהו אקרי אפרא אפר, אפרא דקיטמא דלא עביד תולדין ואיבין לעלמין בגין דהאי איהו עפרא דקיטמא. ואע"ג דאקרי עפר [p. 199] לאו איהו עפרא קדישא דאפיק איבין ואקרי (איוב כח:6) עפרות זהב, אלא כד"א (במדבר יט:17) מעפר שרפת החטאת ודא הוא עפר שרפת החטאת. וסימנא דא אתיא בתרין סטרין, חד בגין דאיהו כליל בהאי חטאת רזא דההוא חויא תקיפא, וחד דכד בר נש עביד חטאת איהו אתקיף להאי עפר ושלטא בעלמא.

והאי איהו כליל במי המרים המאררים ועל דא אצטריך לאנתו דאסטיאת תחות בעלה ועבדת עובדא דאשת זנונים לאשקאה לה מיא כלילן בעפרא דאיהו מקרקע המשכן. האי עפר איהו מההוא אתר דאקרי קרקע וההוא אקרי קרקע דההוא משכן, והאי עפר מההוא קרקע איהו. ובגין כך אצטריך כהנא לאשקאה להאי אתתא כגוונא דא וכלא איהו ברמיזא עלאה.

[p. 200] זכאה חולקהון דישראל דקב"ה מדכי לון במיין דכיין עלאין דכתיב (יחזקאל לו:25) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. מים טהורים, הא אמרן בין מים ראשונים למים אחרונים, ואע"ג דהא אוקימנא, מים ראשונים מצוה והכי אתקרון, מים אחרונים חובה והכי אתקרון. והא אוקימנא על תרין סטרין דא סטרא דקדושה אתקרי מצוה ודא סטרא אחרא אתקרי חובה, ובגין כך חולקא נטלא באינון מים ועל דא כתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

 

היכלא שתיתאה. היכלא דא קיימא עלאה על כל אינון שאר היכלין תתאין. ארבע פתחין אינון להיכלא דא, חד אקרי מות וחד אקרי רע וחד אקרי צלמו"ת וחד אקרי אפ"ל. אלין ארבע פתחין קיימין תדיר לאבאשא, אלין אינון כללא חדא.

כמה דאית בסטרא קדישא ברזא דמהימנותא ארבע סטרין דמתקשראן דא עם דא וכלהו קדישין הכי נמי הכא. וכד אלין מתקשרן ומתחברן דא עם דא כחדא בהיכלא דא כדין אקרי בית חבר [p. 201] כד"א (משלי כא:29) מאשת מדנים ובית חבר. והאי היכלא קיימא לאבאשא תדיר.

על האי היכלא כתיב (שם כז:7) ונעתרות נשיקות שונא, בגין דהכא קיימן כל אינון נשיקין בישין ותיאובתין בישין וכל עדונין דגופא דהאי עלמא די באינון עדונין אתתרך בר נש מהאי עלמא ומעלמא דאתי. ועל דא כתיב (שם ה:3) כי נפת [רסז ע"א] תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה.

בהאי היכלא קיימא חד רוחא דאיהי ממנא על כל אלין דלתתא ואיהו כללא דכל שאר רוחין. האי היכלא מתקשטא בקשוטוי דשפירו על כל אינון היכלין. בהיכלא דא מתלכדי רגלייהו דטפשאי. על דא כתיב (משלי ו:25) אל תחמוד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה.

הכא תליין כל תיאובתין דעלמא וכל ענוגין דטפשאי דאינון חסרי לבא כד"א (שם ז:7‐9) וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב, עובר בשוק אצל פנה וגו', בנשף בערב יום וגו'. וכדין אתקריבו רגלוי להאי היכלא דאיהו כללא דכלהו תתאין, כדין (שם:10) והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב. שית, דא איהו האי היכלא דאיהו שית לכל שאר היכלין, והכא קיימא זונה לאפתאה לטפשאין.

בהאי היכלא קיימא ולא קיימא, נחתא ומפתי סלקא ואסטיאת, כד"א (שם:11) בביתה לא ישכנו רגליה. פעם בחוץ פעם ברחובות, פעם בחוץ כד נחתא לתתא, פעם ברחובות כד סלקא לעילא, (שם) ואצל כל פנה תארוב, כד נטיל נשמתא.

[p. 202] מה כתיב (שם:13) והחזיקה בו ונשקה לו. אלין אינון נשיקין לסאבא ולאטעאה בני נשא אבתרה בגין דהכא אתדבקותא דכל בישין דכל זיינין נוכראין דאינון מתיקין לפום שעתא, ווי לסופייהו כמה דאוקימנא דכתיב (שם ה:3) וחלק משמן חכה וכתיב ואחריתה מרה כלענה. מאי מרה. דא הוא בר נש דאתפתא אבתרה בהאי עלמא ומטא זמניה לאסתלקא מעלמא. האי איהי קיימא עליה דבר נש ואתגלי קמיה בגלימו דגופא דאשא וחרבא שיננא בידיה ותלת טיפין בה ואוקמוה.

ובה טפה חדא מאינון טיפין דאיהי מרירא ובשעתא דאטיל לה לפומיה דבר נש עאל במעוי וכדין נשמתא אתבלבלת. וההיא טפה שטיא ואזלת ואעקרת לה לנשמתא מאתרה ולא שביק לה לנשמתא אתר למיתב. ואיהי מרה כלענה ואטעים לה בר נש במרירו חלף ההוא מתיקא דטעמו בה בהאי עלמא כד אתמשכו בתרה. לבתר אשדי טפה אחרא ונשמתא נפקאת ומית בר נש, ולבתר אשדי אחרא וירוקין אנפוי ואבאיש בגין דנשמתא היא קדישא וכד שלטא דא סטרא אחרא אתעקרת מקמה ולא אתישבו כחדא.

בג"כ כמה דאתדבק באינון נשיקין בישין בהאי עלמא אוף הכי נמי בהאי שעתא. דאי בר נש אתמשך אבתרה בהאי עלמא ושבק סטרא קדישא כדין נשמתיה לא אהדרת לההוא אתר קדישא, וכמה דאתמשך אבתרה בהאי עלמא הכי נמי שלטא על נשמתיה וכדין נשמתיה נפקית בפטורי ואוקמוה. וכל דא בגין אינון נשיקין דקא נשקא ליה בהאי עלמא. נשיקין אינון מתיקין בהאי עלמא, ולבתר מרירין אינון בההוא שעתא לגביה. ועל דא והחזיקה בו ונשקה לו, בהאי עלמא כמה דאוקימנא.

[p. 203] (שם ז:13) העזה פניה ותאמר לו. בגין דבהאי היכלא קיימא כל קטגורין וכל שליחאן בישין דמשתכחי לגבי דבר נש ועבדי ליה דיתקן בתקונוי ויסלסל בשעריה ויתסחי ויתתקן בגין דיסתכלון ביה. הכא קיימא רוחא חדא דאקרי סקטופ"א ודא הוא ממנא על תקונא וסלסולא דבני נשא.

לגו לגו בהאי היכלא קיימא חד ממנא אחרא, דהאי ממנא אחרא עביד ליה לבר נש לאתערא ליה דהא לבתר דאתקין ליה וסלסל ליה שוי ליה בידיה חד מראה דאיהו חיזו לאסתכלא ביה. ושוי ליה בידיה ואסתכל ביה וחמי דיוקניה בהאי חיזו ואתער לההוא חילא אחרא דאקרי עסירט"א. מהכא נפקי כל אינון דאחזיאו כדיבין לבני נשא בחלמייהו וכל אינון מאריהון דחיזו אינון דאחזיאו מלין לבני עלמא ולא קיימי בהו אלא לערבבא לון. [רסז ע"ב]

ולבתר כד אינון בני נשא אתמשכאן בההוא חיזו דאקרי מראה כלהו בגסותא דרוחא דלהון האי רוחא דקאמרינן דאיקרי עסירט"א איהו אתער לחד ממנא דתחות ידיה ועאל בנוקבא דלתתא דכל נוקבין וסליק מתמן חד רוחא אחרא דאיהו ממנא עם ההוא רוחא דאקרי אסכר"א כדקאמרן. ודא איהו לילית אימא דשדין. וכד ההוא בר נש אתער להאי רוחא אחרא דאקרי עסירט"א כדין אתחבר עמיה דההוא ב"נ ואתקשרת עמיה תדיר. וכדין בכל ריש ירחא וירחא אתער ההוא רוחא דחיזו בישא בהדה דלילית ולזמנין דאתזק מנייהו ההוא בר נש וימות וינפול לארעא ולא יכיל למיקם או דאתזק נזקא סגי. ועל דא חיזו [p. 204] דמראה קא גרים ליה. וכמה דאסגי גסו דרוחא בליביה הכי אסגי רוחא בישא לגביה ועל דא כלא איהו קיימא באתערו דלתתא.

(שם ז:14) זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי. ת"ח זבחי שלמים עלי, שלמים לא אתיין לא על חובה ולא על חטאת אלא על שלום. מאי שלום. אלא שלמים מתרין סטרין דלא אשתכח מקטרגא לעילא ולא אשתכח מקטרגא לתתא. מאן מקטרגא. דא הוא סטרא דשמאלא דיצר הרע דאשתכח בשלמא בימינא. ועל דא זבחי שלמים עלי. עלי דייקא, ההוא זבחי שלמים עלי איהו בגין דלא ישתכח מקטרגא על עלמא.

ד"א זבחי שלמים עלי. הא אנא בשלמא לגבך לאחזאה לך שלם. ובגין כך היום שלמתי נדרי, לפתאה בני עלמא תדיר. על כן יצאתי לקראתך, דידענא דאנת חסר לבא חסר טובה. לשחר פניך, לאתחברא בהדך בכל בישין דעלמא ויאות לך לאזנאה ולמטעי בתיאובתין דעלמא. ודחי ליה ממלה למלה ומביש לביש. אהדרנא באינון טפשאין ושחירנא פניך ואמצאך, כבר אשכחנא לך לאתדבקא בהדך.

[p. 205] לכה נרוה דודים עד הבקר, הה"ד (איוב כד:15) ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים, דהא כדין הוא זמניה לשלטאה. לכה נרוה דודים, נהך כחדא הא אנא עמך. דהא עד כען את רביא אנת בחילך. אי השתא לא תענג גרמך אימתי. כד תהא סיב. השתא הוא זמנא. מ"ט. בגין כי אין האיש בביתו, דא הוא יצר טוב דהא לאו שריא הכא בגווך ולאו איהו זמנא. הלך בדרך מרחוק, הא איהו לא שריא לגביה דבר נש אלא בדרך מרחוק כד בר נש איהו סיב כד איהו מתליסר שנין ולהלאה ולאו בכל בר נש. ואנא מן יומא דאתילידת, כל שכן השתא דאנת רווק. השתא איהו זמנא לך לאתענגא.

(משלי ז:20) צרור הכסף לקח בידו, לסלקא לעילא ולאתעכבא תמן ולאתענגא בהו. ליום הכסא יבוא ביתו .אימתי יהדר לקבלך. ליום הכסא דהוא יומא לאשגחא בדינא דכתיב (תהלים פא:4) בכסה ליום חגנו. בזמנא דאצטריך בר נש לאתענגא בעלמא ולאתהני ביה אתרחקא מניה, ובזמנא דשריא בדינא כדין אתי לגביה למעבד עמיה דינא. ועל דא הטתו ברב לקחה וגו', עד יפלח חץ כבדו. זכאין אינון צדיקיא דידעין ארחין קדישין למהך בהו ולא יסטין לימינא ולשמאלא. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

 

[p. 206] היכלא שביעאה. הדא היא היכלא דשמרי דחמרא לאתרוואה ביה כד"א (בראשית ט:21) וישת מן היין וישכר. סחיטה דכל אינון ענבין כלהו ענבין בישין הכא איהו סחיטה דלהון ודא איהו (תהלים עה:9) יין חמר, שמרים דחמר, לית מאן דשתי מניה דלא גרים מותא לגרמיה. חוה דא אטעימת לבעלה ואעלת ליה בהיכלא דא. דתנינן סחטה ענבין ויהיבת ליה וגרימת מותא ליה ולכל עלמא אבתריה.

בהיכלא דא קיימן כל אינון נשמתין מסאבין דנחתי לאינון די בסטרא דא דמתדבקי בה וההוא רוחא דנחתא לכל אינון די מסטרא דא מהכא נפקי. כגוונא דא אפיק לאינון דסטו ארחייהו בהאי עלמא ואשתדלו בזנותא באתר דלא אצטריך לאתרחקא מארח קשוט. כדין כגוונא דאיהו אתדבק [רסח ע"א] בההוא יצה"ר בזנותא הכי נמי נפיק מהיכלא דא רוחא מסאבא לסאבא ליה וההוא ברא אקרי ממזר דאתי מסטרא דאל זר. כמה דאיהו אשתכר בההוא תיאובתא ובההוא זנותא הכי נמי משיך לגביה דההוא ברא רוחא אחרא מסאבא דסאיב ליה, וכלא סהדין עליה דאיהו ממזר והכי כל עובדוי וסטרוי בההוא גוונא ממש.

מהיכלא דא נפקא חד רוחא די ממנא על אינון רוחין דאקרי צפוני, וסימניך (משלי כז:16) צפניה צפן רוח [p. 207] והאי איהו ממנא על היכלא דא. והאי אתר לקבל ההוא אתר דאקרי (יחזקאל לא:14) ארץ תחתית, ועל דא כתיב (יואל ב:20) ואת הצפוני ארחיק מעליכם.

הכא איהו נקודה חדא דקיימא לגו בגו. ומהכא נפקי כל אינון רוחין אחרנין דשטאן בעלמא ושלטין בהאי עלמא בכל אינון עובדין דאתמסרו בסטר שמאלא. ומהכא נפקי כל אינון זיקין נציצין דמתדעכי לאלתר להטי ומתדעכי. ומאלין נפקין רוחין אחרנין דשטיין בעלמא דנפקי מגו תהומא רבא ואיהו האי היכלא כד"א (תהלים לו:7) משפטיך תהום רבה, ואינון רוחין דלא אתמסרו למגלם בגולמין ואתחזון ולא אתחזון כמה דאתמר.

ולבתר אינון רוחין דשטיין בעלמא קיימי למרחש נסין לבני נשא בגין דאלין לא קיימין בטנופא דמסאבא כל כך כאחרנין. וחד רוחא ממנא עלייהו ואקרי נסיר"א דאיהו אתנסר מאינון סטרין דמסאבו יתיר. ואלין פרחי באוירא ואבאישו לסטרא דלהון בגין למעבד נסין לאינון די בסטרא דקדושה.

רוחא דא דאתנסר דאקרי נסיר"א מניה נפקי כמה סטרין אחרנין מתפרשן לזנייהו וכלהו קיימאן שליחאן [p. 208] בעלמא כל חד וחד כדקא חזי ליה עד דאתמנון לתתא מלכין וסרכין, ולית לון קיומא תדיר כאינון אחרנין דלעילא.

בהיכלא דא אתדבקותא דסטר מסאבא וכל תיאובתין מסאבין דמסאבין לעלמא. האי איהו זמין לאפקא בכל רגעא ושעתא ולית מאן דיקום קמיה. מהכא נפקא אשא דרוחא תקיפא לתתא לאתדנא בהו חייביא ורוחא מלהטא נפקא דאיהו אשא ותלגא ואקרי צלמון כד"א (תהלים סח:15) תשלג בצלמון.

בהיכלא דא קיימאן ארבעה פתחין דמתפתחין לארבע סטרין לבר ואלין אחדין ולא אחדין בסטרא דקדושה. לא אתאחדי אלא דאתחזי באינון פתחין נהורא דנהיר ואיהו אתר דמתתקן בכל פתחא ופתחא לחסידי שאר עמין דלא אבאישו לון לישראל ואשתדלו בהו בקשוט. אלין קיימי באלין פתחין מהאי סטרא ונייחין בהאי סטרא.

בפתחא דהאי היכלא באמצעיתא לבר אית שית פתחין דמתאחדי בהאי היכלא וכלהו אחדין ביה. הכא אית כוין פתיחן לסטרא דנהורא דקדושא ואינון דוכתין מתתקני למלכי שאר עמין אינון דלא עאקו לון לישראל ואגינו עלייהו תדיר. אלין אית לון יקר בגיניהון דישראל ואתהנון בההוא אפלה דאינון יתבין מגו נהורא דנהיר מסטרא דקדושה כד"א (ישעיה יד:18)מלכי גוים כלם שכבו בכבוד.

[p. 209] ואי עבדו עאקו לישראל או דחיקו לון כמה אינון דאחדין בהו לתתא ודיינין להו תלת זמנין ביומא בכמה דינין משניין אלין מאלין באינון מלכין דאעקו להו דאתדנו בההוא עלמא בכמה דינין. וכל יומא ויומא סהדין סהדותא עלייהו דישראל ועל מהימנותא דילהון ונחתי לתתא ואתדנו תמן. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי.

עד הכא שבע היכלין מדורי מסאבא מסטרא דנחש. זכאה חולקיה מאן דאשתזיב מניה ומלחישותיה דלא יתנשיך מניה ולא יטיל ביה ארסא דימות ביה. [רסח ע"ב] מכל סטרין אית לאסתמרא מניה מעילא ומתתא. מאן דישתזיב מרישא לא ישתזיב מזנבא. כד זקיף זנבא מחי וקטיל.

ועם כל דא (קהלת י:11) אם ישוך הנחש בלא לחש. כמה דתנינן נטיל רשו ואפיק נשמתא. בגין כך אצטריך ליה לב"נ לאסתמרא דלא יחוב קמי קדשא בריך הוא בגין דלא ילחישו ליה לההוא חויא דינשוך ויקטול.