| Inyan 18,000 Olamot | Doctrine of the 18,000 Worlds |
רבי שמעון אומר עד שלא ברא הקב"ה את עולמו הוה הוא ושמיה סתים בגויה. סליק ברעותא למברי עלמא. כיון דסליק ברעותא אסחר נקודא דסתים [p. 653] ואסחר תחומיה בהיכליה ופשיט פשיטו לתלת סטרין ולא יתיר.
מגו דנקודא דא נפקו כחדא תלת נקודין, ואתיישרו תרין בחד גוונא וחד לתתא. ואיהי נקודה דאפיק אלין תלת עאל ואתטמר באמצעיתא ועד דלא עאל סליק ואיגניז.
בשעה דנפקו אלין תלת נקודין ודליגו מגווה נפק מגו סתימא דסתים חד בוצינא, ידיע ולא ידיע, טמיר ולא טמיר. ומדיד משחתא סתימא מנקודא דא לנקודא דא. ואתפשטו נקודין גו חילא דבוצינא, ומדיד אלף עלמין סתימין דעין לא ראתה, מן דא נקודה לדא נקודה. ואתאחידו תרין נקודין כחדא, ובין נקודה לנקודה אלף עלמין.
[p. 654] מדיד אלף מגו נקודה תניינא עד נקודה דלתתא, ועבד משחתא בפשיטו דאלף עלמין אחרנין. וכלהו עלמין סתימין. ואלין אינון תרין אלפין שנין דקיימא אורייתא עד לא אברי עלמא. כדין עאל אורייתא, נקודה סתימא, באמצעיתא ואשלים להאי סטרא ולהאי [מט ט"ג] סטרא. ואשתכחו להאי סטרא תלת נקודין, ולהאי סטרא תלת נקודין.
כיון דאתעביד דא אתפשטו נקודין ודליג מהאי נקודא להאי נקודא אחרא, נהורא דנהיר ואתלבש נקודה דא בנקודא דא. דליג מהאי נקודא אחרא סתימא נקודא אחרא, ואתלבש דא בדא.
נקודא סתימא דברא כלא בטש, ובגין דקיימא באמצעיתא, אפיק נקודה אחרא, עמודא דקיימא באמצעיתא בין אינון נקודין דנפקו דאינון לבושין להני סתימין.
עד הכא תרין נקודין סתימין דאתפשטו ואיברו מגו נקודה סתימא עבדו אומנות דא בההיא נקודה סתימא. ההוא נקודה דלתתא דאתאחד באינון תרין אפיק, כנקודא דלעילא, תרין נקודין לתתא מאינון נקודין לבושין דקא אמרן.
וההיא נקודה, עיקרא דכלא, אפיק ודליג מניה נקודה אחרא דקיימא באמצעיתא בין תרין נקודין אלין דלתתא.
עד הכא אינון נקודין לבישין לנקודין עילאין כדקא חזי. ואינון שית נקודין דנפקא מגו תלת נקודין סתימין, דאינון שית בנקודא, עיקרא דכלא דאשלים לכל סטר.
[p. 655] אלין נקודין, לבושין דאינון שית. כל חד אפיק תרין ואיהו עאל באמצעיתא ואתלבש בתרין נקודין אלין, ואתעבידו לבושין להאי נקודה דנפקו מתמן.
ואע"ג דאמרן דאינון שית, ארבע נקודין מנייהו הוו דאפיקו כל חד וחד תרין נקודין לאתכסאה ולאתלבשא בהו, ואתעבידו תמנייא נקודין, דאינון לבושין לד' נקודין, לבושין דאינון עילאין סתימין.
עד הכא נקודין דציורא דעלמא עילאה. כיון דאצטיירו נקודין נפק בוצינא ועבד משחתא, ומדיד אלף בין נקודא לנקודא. ובין כל נקודא ונקודא אשתכחו מדידו ומשחתא דבוצינא. באלין נקודין תמנייא אלף עלמין מתפשטין תמניא נקודין דאתאחדן בהו. אלין משחתי אקרון תמנייא אלף עלמין גניזין, אשתכחו משחתי באתגלייא ונקודי דאתכסיין, שיתסר אלף עלמין.
[p. 656] ומן שית נקודין לבושין אלין אשתכחו תרין דאינון באמצעיתא דנקודין, על חד אלף עלמין. אשתכחו תמניסר אלף עלמין דאזיל בהו קב"ה בכל יומא, וכל עלמא ועלמא סתים וגניז דא מן דא. ועל כלהו כתיב (קהלת ה:7) כי גבוה מעל גבוה שומר, וגבוהים עליהם. וכתיב (ישעי' סד:3) עין לא ראתה אלהים זולתך.
©2017–2020 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.
This document may be reproduced and distributed for educational use only. Any other use, including commercial use, is strictly prohibited without the prior written permission of Zohar Education Project, Inc.