פרשת מטות

[p. 680] וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר. תמן תנינן, א"ר יהודה אין העולם מתנהג אלא בתרין גוונין דאתו מסטר אתתא דאשתכחת חכימת לבא, הה"ד וכל אשה חכמת לב בידיה טוו, ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן. ומאי מתיין, את התכלת ואת הארגמן גוונין דכלילן בגו גווני. הה"ד (משלי לא:13) דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה. וכתיב בידיה טוו. מאי טוו.

א"ר יהודה טוו בדינא, טוו ברחמי.

א"ר יצחק אמאי אתקריא אשה.

[p. 681] א"ל דכלילא בדינא וכלילא ברחמי. ת"ח דא"ר אלעזר כל אתתא בדינא אתקריאת עד דאטעמת טעמא דרחמי. דתניא מסטרא דבר נש אתי חוורא, ומסטרא דאתתא אתי סומקא. טעמא אתתא מחוורא, חוורא עדיף.

ות"ח. אמאי אסירן נשי שאר עמין דידעי משכבי דכורא. משום דתנינן אית ימינא ואית שמאלא, ישראל ושאר עמין, גן עדן וגיהנם, עלמא דא ועלמא דאתי. ישראל לקבלי דרחמי ושאר עמין לקבלי דדינא. ותנן אתתא דאטעמת טעמא דרחמי, רחמין נצחא. [נו ט"ד] אתתא דטעמא טעמא דדינא, דינא בדינא אתדבקת, ועלייהו אתקרי (ישעיה נו:11) והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה. וע"ד תנינן הנבעלת לגוי קשורה בו ככלב, מה כלבא תקיפא ברוחיה חציפא, אוף הכי דינא בדינא תקיפא חציפא בכולא.

[p. 682] הנבעלת לישראל, תנינן כתיב ואתם הדבקים ביי' אלהיכם חיים כלכם היום. מ"ט, משום דנשמתא דישראל אתייא מרוחא דאלהים חיים, דכתיב (שם נז:16) כי רוח מלפני יעטוף, משמע דכתיב מלפני. ובג"כ אתתא דהיא בתולתא ולא אתדבקת בדינא קשיא דשאר עמין, ואתדבקת בישראל, רחמין נצחא ואתכשרת.

ות"ח כתיב (תהלים פט:3) כי אמרתי עולם חסד יבנה. מאי חסד, הוא חד מכתרי עילאי דמלכא. דנשמתא דישראל קרא ליה קב"ה חסד על תנאי דיתבני ולא ישתיצי חסד מעלמא, משמע דכתיב יבנה. בג"כ תנינן מאן דשצי חסד מעלמא, אשתיצי הוא לעלמא דאתי. וע"ד כתיב לא תהיה אשת המת החוצה בגין למיעבד חסד עם מיתא, ואתעביד בניינא, דכתיב עולם חסד יבנה.