[תוספות]

[זהר ח"א:לא ע"ב] [p. 701] תוספתא בראשי"ת בר"א רומז לכת"ר חכמ"ה, אלהים רומז לבינ"ה, א"ת רומז לגדולה וגבור"ה השמי"ם דא הוא ת"ת, וא"ת רומז לנצ"ח והו"ד יסו"ד, האר"ץ רומז למלכות.

[לב ע"א] [p. 702] תוספתא תנינן מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל בגין דתרין דרגין אינון מילה ופריעה זכור ושמור צדיק וצדק זכר ונוקבא אות ברית דא יוסף וברית דא רחל ואצטריך לחברא לון ובמה מחבר לון כד איהו [לב ע"ב] גזיר ופריע ומאן דגזיר ולא פריע כאלו עביד בינייהו פרודא.

[לז ע"א] תוספתא ארז"ל בשעתא דברא קב"ה לאדם ברא ליה בג"ע ופקדיה על ז' מצות חב ואתגרש מגינתא דעדן ותרי מלאכי שמיא עזא ועזאל אמרו קמי קב"ה אלו הוינן אנן בארעא הוינן זכאין א"ל קב"ה וכי אתון יכלין על יצרא בישא [p. 703] אמרו קמיה יכלין מיד אפיל לון קב"ה כד"א הנפילים היו בארץ וכתיב הגבורים וגו' ובשעתא דנחתו לארע' עאל בהו יצרא בישא שנאמר ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו חבו ואתעקרו מקדושתייהו ע"כ.

[נד ע"ב] תוספתא כיון דאמר קין גדול עוני מנשא מחל ליה קב"ה פלגו מעונשיה בגין דגזר עליה בקדמיתא ואמר ליה נע ונד תהיה בארץ והשתא אשתאר בנוד בלחודוי הה"ד ויצא קין מלפני יי' וישב בארץ נוד קדמ' עדן. כלומר דנפק מן קדם יי' הוה בגין למהוי נד בארעא ולא נע, ועוד אמרו כד נפיק קין מן קדם יי' אמר לו אדם ברי מה אתעביד על דינך, אמר לו קין אבא כבר אתבשרית דמחל לי קב"ה בנוד בלחודוי אמר לו היאך הוא אמר לו בגין דתבית ואודית קמיה [p. 704] אמר אדם וכי כדין הוא חילא דתשובה ואנא לא ידיעת שרא לשבחא למריה ולאודאה ליה פתח ואמר (תהלים צב:1) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות ליי' כלומר טוב לשבחא ולאודאה קמי קב"ה. ע"כ.

[נט ע"ב] תוספתא למה נח נח תרי זמני, אלא כל צדיק וצדיק די בעלמא [ס ע"א] אית ליה תרין רוחין רוחא חד בעלמא דין ורוחא חד בעלמא דאתי וכן תשכח בכלהו צדיקי משה משה יעקב יעקב אברהם אברהם שמואל שמואל שם שם בר מיצחק דלא כתיב ביה כמה דכתיב בהו, בגין דיצחק בשעתא דאתקרב על גבי מדבחא נפקת נשמתיה דהות ביה בהאי עלמא וכיון דאתמר ליה לאברהם ברוך מחיה המתים תבת ביה נשמתיה דעלמא דאתי, בגין דא תשכח דלא יחד קב"ה שמיה אלא על יצחק בגין דאתחשב כמת ועל דא רמז קרא ואמר (איוב טו:15) הן בקדושיו לא יאמין וגו'.

[p. 705] ד"א אלה תולדות בגין דהוה צדיק שבח ליה תרי זמני, תמים היה בדורותיו אבל בדרין אחרנין אינו נחשב לכלום כמו דרא דאברהם ודרא דמשה ודרא דדוד.

ד"א חמי מאי עבד בדרא דכלהו חייבים ק"ו אלו היה בדרא דכולהו צדיקים.

[צח ע"ב] תוספתא וירא אליו יי' באלוני ממרא. אמאי באלוני ממרא ולא באתר אחרא. אלא בגין דיהיב ליה עיטא על גזירו דקיימא דיליה. בשעתא דאמר קב"ה לאברהם למגזר אזל אברהם, אמלך עם חברוי. אמר לי' ענר אנת בן תשעין שנין ואת מעיק גרמך. א"ל ממרא דכרת יומא דרמו לך כשדאי באתון דנורא וההוא כפנא דעבר על עלמא דכתיב (בראשית יב:10) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה ואינון מלכין דרדפת בתריהון ומחיתנון וקב"ה שזבינך מכלא ולא יכיל בר נש למעבד לך ביש, קום עביד פקודא דמרך. [p. 706] א"ל קב"ה ממרא אנת יהבת ליה עיטא למגזר. חייך, לית אנא מתגלי עליה אלא בפלטרין דילך, הה"ד באלוני ממרא.

[זהר ח"ג נה ע"ב] תוספתא רבי אלעזר ור' יוסי חמוי הוו אזלי מאושא ללוד, א"ר יוסי לר' אלעזר אפשר שמעת מאבוך מאי דכתיב ויעקב הלך לדרכו וגו', א"ל לא ידענא עד דהוו אזלי מטול מערתא דלוד, שמעו ההוא קלא דאמר תרי עוזלין דאיילתא יבדו קמאי רעותא דניחא לי ואינון הוו משירייתא קדישא דערע יעקב קמיה, [p. 707] אתרגיש ר' אלעזר ואסתער בנפשוי ואמר מריה דעלמא כך אורחוי טב לן דלא נשמע, שמענא ולא ידענא, אתרחיש לי' ניסא ושמע ההוא קלא דאמר אברהם ויצחק הוו, נפל על אנפוי וחמא דיוקנא דאבוי א"ל אבא שאילנא, ואתיבונא דאברהם ויצחק הוו דערעו ליעקב כד אשתזיב מלבן, א"ל ברי פוק פתקך וסב סבתך פום ממלל רברבן הוה ולא דא היא בלחודוי אלא לכל צדיקייא נשמתהון דצדיקייא מערעין קדמוהי לשיזבותיה ואינון מלאכיא קדישי עלאי, ות"ח יצחק קיים הוה בההיא שעתא אבל נשמתיה קדישא אתנסיבת בכורסייא יקרא דמאריה כד אתעקד על גבי מדבחא [p. 708] ומכדין אסתמו עינוי מחיזו, היינו דכתי' ופחד יצחק היה לי.